מיכל גבע

קרח לוהט
פעם הראשונה בה שמעתי על מיכל גבע הייתה לפני כשש שנים בתחרות "רוק רימון". שלוש שנים אחרי שכיכבה שם קרן פלס, בשנה שבה השתתפו גם אריק ברמן ואיה כורם, לקחה גבע את המקום הראשון עם להקת BABIES שאותה הובילה בשירה וגיטרה אקוסטית ובה בלטה גם חברה שלה, עינב "ג'קסון" כהן שניגנה להפליא בפסנתר. קצת אחרי התחרות ההיא מיכל גבע עזבה את בי"ס "רימון" בתום שנת לימודים אחת בלבד כדי לעבוד על אלבום הבכורה שלה.

מיכל גבע היתה אז בת עשרים, ומוסיקאית כבר מגיל 15. היא אחותו הקטנה של ניר גבע שהיה פעם ב"צעירי תל אביב" ושיש לו להקה מצויינת בשם SQUID (דיונון). בהשפעתו היא התחילה לכתוב שירים ולמדה לנגן בגיטרה ובפסנתר. וממנו, לדבריה, למדה לאהוב את ג'ף באקלי ו"רדיוהד" ועוד אמנים לא פשוטים ולא קלים לעיכול. על פי ראיון איתה ב2007 היא גם אוהבת ומושפעת מרג`ינה ספקטור,בק, אביתר בנאי, פיונה אפל, "פו פייטרס", אלאניס מוריסט ו...אביב גפן, שאיתו, כילדת-אור-הירח בדימוס תמיד חלמה לעבוד...



וכך, מידי פעם ביצבץ שמה בכתבות שונות על "הדור הבא של רימון" ובעיקר במיני הופעות קטנות, ביניהם לבדה, או עם עינב כהן בפסנתר, גיל לואיס (שהוא גם בן הזוג הפרטי שלה) בגיטרות, נעמן טל באקורדיון גיטרות, עדי הר צבי או נועם ורדי בבס ואיתן רז בתופים. בכל מקום שהתייחסו אליה הייתה מעין הסכמה על כך שהיא טיפוס של גם וגם... גם רוקרית שיודעת לתת בראש ולקסח עם גיטרות רבות עוצמה וגם בלדיסטית מלודית שנוגעת בלב עם פסנתר שקט ועדין, גם נשמעת כמו ילדונת תמימה וגם יודעת לשחק אותה שואו נשי וסקסי, גם צנועה וחפה מפוזה וגם בומבסטית ומוחצנת סטייל דיווה, גם עושה מוסיקה שונה ומיוחדת וגם יודעת לכוון למיינסטרים-אמצע-הדרך... מצד אחד היא שרה גרסה מיוחדת ל"ערב של יום בהיר" אפרים שמיר ומצד שני היא שותפה לכתיבת שירים באנגלית ללהקה של אחיה, שהוא, אגב, אינו ניר גבע הגיטריסט שהיה עם "הדג נחש" ורמי קלינשטיין והוציא לא מכבר אלבום (מאד יפה) בעברית בשם "תיקון".

בשנת 2008, כשמיכל עדיין בדרך לאלבום, הוציאה SQUID סוף כל סוף את אלבומה הראשון שההקלטות לו התחילו ב2005. הרכב הלהקה בשלב זה כלל את ניר גבע בשירה, טל לוי בבס, יונתן פריג' בגיטרות ובועז וולף בתופים וקלידים. עם זה האחרון יצרה מיכל קשר מיוחד, והוא הפך להיות המפיק המוסיקלי של אלבום הבכורה שלה.
השיר הראשון שיצא מתוך האלבום, "פה השמש", לא עורר תשומת לב מיוחדת בתחנות הרדיו, אבל אז יצא "קרח" והבהיר שגבע אינה עושה חשבון לשום פלייליסט... שתיים ורבע דקות של רוק גיטרות מכוסח שבו היא פורקת את העצבים לה על מישהו שעיצבן אותה:
"...כבר בהתחלה
אני הייתי צריכה
לראות שאתה מאד עייף
הגעת אלי לנפוש
נתתי לך בראש
עכשיו תעוף לפני שאתפזר
אין לך טיפת בושה בפנים
אין לך טיפת פנים בבושה
אני לוקחת
או או...
אני לוקחת
את כל הקרח שיש לי במקרר
ואאכיל אותך
קור קור קור
עד שייגמר..."
איזה כיף לשמוע מישהי צעירה שנשמעת כמו מישהי צעירה, שעוד לא יודעת הכל, שלא מתחשבנת יותר מדי עם מה יגידו עליה. איזה כיף להשמיע שיר כזה ברדיו ולדעת שהוא מרגיז את המיינסטרים, קצת בועט בתחת לנחמדות הכללית ששולטת בשידורים...
מיכל גבע היא קול חדש ומרענן ולא רק בגלל ה"קרח" הנ"ל. יש לה עוד כל מיני צבעים ורגשות, דואט עם עברי לידר בשיר מתוק-חמוץ "רומנטי", בלדת געגועים קורעת "הלוואי עלי", עוד רוק-יחסים-כסח בשם "220" ועוד בלדה יחסים-סקס מרגשת בשם "בוא עכשיו" ושיר מצויין על תאונת דרכים שמתחיל עדין ונגמר בפיצוץ, "זעם". היא יודעת להיות עדינה ויודעת לכעוס, ויש לה חברים שעוטפים אותה בעיבודי מיתרים נהדרים ובנגינה מצויינת... ובואו לא נשכח שהיא בסך הכל נורא צעירה, למרות השנים הרבות שהיא בדרך...
היא נורא מוכשרת ומדליקה ומה שנחמד שהיא עושה את זה, לפחות ככה נדמה, באיזי, בלי להתאמץ מדי. ויש לה גם הומור עצמי. בפוסטר להופעה אקוסטית שלה עם עינב ג'קסון ונעם נבו, ממש לפני שבועיים, רואים דווקא את "המלאכיות של צ'ארלי" (בגרסה המקורית, עם פארה פוסט).


מיכל גבע בהופעה בתכנית "האיש הקטן מהרדיו" ברדיו תל אביב 25.2.2010
מיכל גבע בשירה וגיטרה, גיל לואיס בגיטרה וקולות, עינב ג'קסון כהן בקלידים,
נועם ורדי בבס, איתן רז בתופים.
השירים בתכנית:
רומנטי
הלוואי עלי
קרח
פה השמש
זעם

שלום חנוך צעיר לנצח

שלום חנוך חזר השנה באלבום חדש, "שלום חנוך"

והוא, שוב, צעיר.


אולי לא בקריטריונים הרכילותיים-ריאליטיים של ימינו, אבל במה שחשוב באמת: ביצירה, בהופעה, באנרגיה שגורמת לו להיות מי שהוא עכשיו. כי אם להיות צעיר זה להמשיך להתעניין, להמשיך לאהוב את העיסוק שלך, להמשיך לחפש דרך מקורית לבטא את עצמך, להמשיך לנסות להשתנות... אז שלום הוא באמת צעיר לנצח. שהרי בקלות הוא היה יכול היה להוציא אוסף של שירי אהבה קלים-לעיכול, נעימים להאזנה, מלודיים ושקטים...

ואולי לזכות בהצלחה מסחרית מיידית. אבל, לא. הוא העדיף ללכת בדרכו העצמאית והבלתי מתפשרת, כמו שעשה כמעט בכל אלבומיו.


וכרגיל אצל שלום חנוך, הוא מסרב להיות חלק מעולם הבידור, הוא לא רוצה להיות "פופ". הוא מתעקש לומר את דברו מבלי להתחשב באופנה זו או אחרת.

לכן, לא קל להתאהב באלבום החדש שלו. הסאונד לעתים קשה ומחוספס, הנושאים, בחלק מהשירים, רחוקים מהאסקפיזם המקובל בימינו ואמנם ישנם כאן גם שירי אהבה מלודיים ולא מעט שירים שיהפכו בסופו של דבר ללהיטים גדולים, אבל הגישה הכללית היא, באין מילה טובה יותר, רוקית. אמירה חזקה. בוטה. ישירה. לא מתחנפת. שש שנים אחרי אלבום האולפן האחרון שלו ("אור ישראלי") ואחרי אלבום הופעה אקוסטי מאד מצליח עם משה לוי ("יציאה") והופעות שוברות-קופה עם שלמה ארצי (שגם הן יצאו באלבום כפול) שלום חנוך חוזר אל הבסיס.


הוא יצר את האלבום בשנתיים האחרונות, עם חבריו להופעות המאד-מאוחרות תחת הכותרת "חיות לילה" במועדון "בארבי" בתל אביב. משה לוי בקלידים, רוני פיטרסון בגיטרות, זיו הרפז בבס ואשר פדי בתופים (לאלבום מצורף DVD עם קטעים מההופעה הזו).


שלום חנוך כתב, כרגיל, שירים יפים וחכמים ומאד מפתיעים מבחינה מוסיקלית.

בעיבודים והפקה של משה לוי ואייל ליאון קצב נוצרה בהקלטות אווירה של הופעה, עם קטעי נגינה מלאי חיים ואנרגיות משוחררות. כמו פעם. לא עושים אלבומים כאלה בימינו.

שלום חנוך בהופעה בתכנית "האיש הקטן מהרדיו" 8.6.09 חלק א
שלום חנוך בגיטרה ושירה, משה לוי בקלידים, גיטרה וקולות, רוני פיטרסון בגיטרה, זיו הרפז בבס, אשר פדי תופים. השירים בתכנית: פתוחים לאהבה, אולי תדליקי,
חלק א'


חלק ב'
שיר דרך, ג'מייקה,


חלק ג'
אומרת לי לעד, נגד הרוח, בגלגול הזה


שלום חנוך בראיון עם יואב קוטנר בתכנית קול הפופ 1991
השירים: בגלגול הזה, את מביאה הכל