הכי טוב בבית באמצע שנת 2008, כשלהקתו "מופע הארנבות של דוקטור קספר" נמצאת בשיא הקמבק שלה, מסיימת הקלטת אלבום אולפן ראשון מאז 1995 ומוציאה שיר חדש לרדיו ("היא כל הסיפור"), אורן ברזילי, הגיטריסט ואחד משני זמרי ויוצרי הלהקה, חטף את המכה של החיים שלו. בגיל 34 תקף את אורן חיידק אלים במיוחד ומה שנראה תחילה כמו שפעת קשה שגורמת לחולשה בגפיים וקהות חושים זמנית התגלה כמחלת עצבים נדירה בשם "תסמונת גילאן ברה" שגרמה לו לשיתוק בכל הגוף וסיכנה את חייו. אחרי תקופת אישפוז ושיקום אורן הבריא והמשיך את התחייה של להקתו בתמיכתו של שותפו וחברו שי להב ועוד שלושה נגנים חדשים. באפריל 2009 יצא האלבום שנשא שם הפוך למציאות, "סוף לא טוב", והלהקה חזרה להופעות שהוכיחו שברזילי הרבה יותר חזק נפשית וגופנית ממה שאולי נדמה לו או למי שראה אותו בתקופה הקשה. הוא אמנם לא קיפץ על הבמה עם הגיטרה כבעבר, אבל השירה הייתה אותה שירה והאנרגיות אותן אנרגיות, ומי שלא ידע שאורן חלה לא הבחין בדבר. כמעט חמש עשרה שנים אחרי שהתפרקה חזרה "מופע הארנבות של דוקטור קספר" להיות אחת הלהקות המדליקות והמצליחות בהופעות אצלנו בשנה החולפת, כשהיא מגיעה לקהל עצום שהיה צעיר מכדי להכיר אותם בגלגול הראשון, בחצי הראשון של שנות התשעים.
ובכל זאת, המשבר הגופני, תחושת חוסר האונים ופחד המוות היו שם בפנים ואורן לא רצה להתעלם מהם. וכך, במקביל לפעילותו עם הלהקה הוא עבד על אלבום אישי שעסק בימים הקשים שעברו עליו. הוא אסף קטעים מהיומן האישי שכתב, כשכבר היה מסוגל לכתוב, תוך כדי השיקום, והפך אותם בעזרתו של המפיק תמיר מוסקט ("בלקן ביט בוקס") לשירים אותם הציג בפני קומץ מוזמנים לביתו. תחילה חברים קרובים ולאט לאט, עם השמועה שעברה מפה לאוזן, עם קהל הולך וגדל, כולל אנשים זרים לחלוטין, שהתכנס מידי שבוע בדירתו ברחוב בארי בתל אביב והאזין לברזילי מספר/שר על חייו, ןמשתף בתובנותיו. בקומוניקט/הזמנה שהפיק לרגל ההופעות האלה הסביר ברזילי את הרקע: "בקיץ 2008 השתנו חיי, הובחנתי כחולה בתסמונת גילאן ברה שבמהלך ארבעה ימים השאירה אותי משותק מכף רגל ועד ראש בלי שום יכולת להזיז כל חלק מגופי. צינור פלסטיק שהיה מחובר דרך אפי לתוך הקיבה היה הקשר היחיד שלי עם העולם החיצון. וכך התנהלתי במשך שבועיים וחצי בבית החולים. לאחר מכן שוחררתי לתקופת שיקום של ששה חודשים ובה למדתי לעמוד, ללכת, לדבר, לעצום עיניים, לאכול ולשתות מחדש. במופע הוא מוסיף: "אחרי כמה ימים שאתה לא אוכל הרעב הופך משני במחשבות, העבר חסר משמעות והעתיד לא רלוונטי. הדבר היחיד שעומד מולך זה ההווה בדמות דף לבן, נקי מציפיות. בעיקר ובהתחשב בעובדה שאתה לא הולך לשום מקום ואף אחד לא מצפה לך... לאט לאט איבדתי כל רגש כלפי מה שראיתי ומה ששמעתי..." ההופעות הביתיות האלה דווקא הוכיחו שהרגש לא אבד. הוא רק הוקפא לזמן מה... כשהוא מלווה את עצמו במחשב-נישא ובגיטרה שר ברזילי שירים קטנים, פרטיים, מאד אישיים, היוצרים אצל המאזין תחושה של מפגש אינטימי לגמרי. הקסם של המלודיות היפהפיות , הריחוק מה בעובדה שהוא שר באנגלית, החשיפה המוחלטת מצד אחד ועם זאת הידיעה שמדובר בהופעה, גם אם מצומצמת ולא רק "באווירה ביתית" אלא בבית שלו ממש... כל אלה יוצרים חווייה חד פעמית, מרגשת עד דמעות וממלאת את המאזין באופטימיות קיומית. עכשיו, לקראת הוצאת האלבום המלא "שדים של עצב סופות של אושר" מעביר ברזילי את המתכונת הביתית אל הבמה "הרגילה". בשבוע הבא הוא יחנוך סדרת הופעות באולם ירושלמי בסוזן דלל, כשכמו בבית, הוא לגמרי חשוף, לבדו עם הגיטרה והמחשב. תיאטרון של איש אחד.
מתברר שאורן ברזילי אינו היחיד. אם הרעיון של הופעות ביתיות היה מקובל כבר שנים רבות במחול (אביב אבגי מבית הספר העצמאי למחול ביפו העלה כבר ב2004 את הפרויקט "הופעה בתוך דירה" ) ובעיקר במוסיקה הקלאסית הקאמרית ולעתים גם בג'אז, שלא לדבר על עשרות המקהלות ומפגשי השירה בציבור... הרי שבשנים האחרונות ישנם הרבה יותר אמני רוק ופופ ישראלי שמחליטים ללכת בקטן. אם בגלל הקושי למלא מקומות גדולים של מאות אנשים ואם בגלל הצורך האמיתי להמשיך ולהופיע עם היצירה שלך גם בתקופות שאינך נחשב "מסחרי". הם מעדיפים מפגש אינטימי עם הקהל, גם אם אין בו ביזנס גדול, על אי-פעילות. וכך, במקביל להופעותיהם הרגילות או במקומן, לא מעט אמנים עוברים מהמועדונים הקטנים (שחלקם אגב, לא הרבה יותר גדולים מהסלון בבית שלך) להופעות אינטימיות עוד יותר בכל מיני מתחמים פרטיים שלא נועדו לפעילות זאת מראש, מדירות ועד גגות באיזורי תעשייה בירושליים או במרכז תל אביב... מדובר בעיקר באמני-אלטרנטיב או כאלה שטרם כבשו את המיינסטרים, כמו להקת "ערופי שפתיים" שתשיק בעוד שבוע את אלבום הבכורה שלה על גג ברחוב רבניצקי בתל אביב, או אסי זיגדון, יהוא ירון ולהקת "הפשרות" שהופיעו מספר פעמים בשנה החולפת בדירות באחד העם בתל אביב... או מוטי ביקובסקי שעורך הופעות אינטרנט לייב מהסטודיו שלו ומארח חברים כמו סיון שביט ואמיר צורף, דודי לוי, ארז לב ארי ופטריק סבג, ג'וני שועלי, רפי פרסקי, דן תורן ועוד. אבל הנה, לא רק הם. השבוע התבשרנו שהזמר והפסנתרן שלומי שבן החל בסיבוב הופעות בבתים פרטיים במסגרת קמפיין בחסות בירה מכבי, תחת השם "מכבי הום טור". חברת הקריאייטיב שפיתחה את הקמפיין מבטיחה שזוהי רק ההתחלה ובהמשך אמנים נוספים שיופיעו במתכונת דומה.
והנה "מופע הארנבות של דוקטור קספר" בהופעה בתכניתי "האיש הקטן מהרדיו" בשידור חי ממועדון "שבלול ג'אז" ששדורה ברדיו תל אביב 27.5.2010
שי להב בשירה וקלידים, אורן ברזילי בשירה וכלי הקשה, אורן זיו בבס, אריאל פוליאקוב בגיטרה, יובל חייבי בתופים סוף לא טוב היא כל הסיפור יותר מדי האש שלה עולם שקט אחלום לנצח
לכבוד ההופעות הקרובות של "הונאת האמרגן" ("אברקסס" ב11.8) ושלושת ימי ההשקה החגיגית של "אלקטרה" (בסוף השבוע הזה ב"אוזן בר" בתל אביב) הנה פוסט מיוחד...
הקלטות LIVE באולפן גלי צה"ל וצילומים של דני זדקביץ.
"הונאת האמרגן" בהופעה בתכנית "מוזיקה היום"
גלי צה"ל 1.8.2010 קוב בשירה ומחשב, אלידע רמון בלפטופ למה עזבת קוראים לזה תרבות זמנך עבר (אהוד בנאי) ציון במשבר
וככה זה נשמע:
וגם... באותו יום... באותו אולפן...
"אלקטרה" בהופעה בתכנית "מוזיקה היום"
גלי צה"ל 1.8.2010 ניצן חורש בגיטרה ושירה, דורון פרחי בבס וקולות, בועז וולף בתופים וקולות COMING TO GET YOU LIVING GRACELAND UNFORGIVE RADIO ON THE ISRAELITES DAWN OF SUMMER
וככה זה נשמע!!!!
ויש עוד הזדמנות לשמוע אותם LIVE באולפן... בשתי הופעות שונות... בהמשך בלוג זה
בשנות השמונים היתה אליוט, אז עדיין בשמה המקורי שרון בן עזר, חלוצה של ממש. לא רק ביציאה מהארון, היא הייתה כנראה הראשונה במוסיקה הישראלית שהצהירה על היותה לסבית, אלא בעצם הופעתה, בדרך שבה הציגה את עצמה כאשה-יוצרת-זמרת ובאומץ שלה לא להתחשב במוסכמות. גם בשנות השמונים, כשהמוסיקה הישראלית כבר ידעה מה זה רוק בכלל ורוק נשי בפרט, היא היתה רחוקה מאד מהסטריאוטיפ המקובל. כבר מתחילת דרכה, עוד כשתופפה בלהקת הפנק-התעשייתית "דוראלקס סדלקס", היה ברור ששרון בין עזר שמה זין על "איך מקובל להיות" ועושה מה שבא לה. לא כפרובוקציה לצורך משיכת תשומת לב אלא כאמירה אמנותית ואישית. היא נפש חופשייה והיא מוכנה לשלם מחיר על החופש הזה.
"הקהל הרחב" הכיר את השם "פוליאנה פרנק"אם בכלל, אי שם בסוף שנות השמונים תחילת התשעים, בזכות הלהיט "זיוה":
לי זה לא אכפת,
אם שמך הוא מעוות או אם הוא נשמע, כמו שם של מחלה את עושה לי די בסדר, וזה מה שקובע והחזה שלך, הוא משהו משגע... זהו כוחו של להיט, ובוודאי של להיט שיש בו פרובוקציה מסוימת, אבל את השיר הזה לא שרון כתבה והוא בסך הכל חריג באמירה הכללית שלה. בהרכבים השונים שבהם פעלה היו תמיד גם קטעי FUN כיפיים, אבל הייתה גם אמירה מחאתית וכואבת. אם כבר לבחור בשיר אחד מייצג, אז "גיבור צבא ההגנה", שהעז לומר משהו בוטה על דמותו של הגבר הישראלי (ובפירוש לא שיר נגד צה"ל), נראה מתאים יותר. לחרוש בג'יפים, לעבור את הגיבוש לעשן נולבס, לחזק את השיזוף לזיין מהר, לגמור תמיד ראשון לזרוק אחרי שבועיים, לשלם את החשבון כן גם אני רוצה להיות גיבור בצבא ההגנה וגם לי תהיה אישה נורא יפה שתחכה לי במיטה וכשאני אגמור לסדר את כל העניינים היא תעשה לי ביד והיא תגיד לי אההההההה - אתה מדהים למצוא את זאת שנותנת לרוץ ולספר לעשות המון כסף לנהוג הכי מהר לדפוק ת'מזכירה לשתות בלי בעיות תמיד להסריח ואף פעם לא לבכות כן גם אני רוצה להיות גיבור בצבא ההגנה...
שני השירים האלה הופיעו לפני עשרים שנה בדיוק באלבום "אין לבחור", אלבום הבכורה (אחרי קסטה אחת) של "פוליאנה פראנק". עכשיו חוזר ההרכב המקורי, לראשונה, להופעת איחוד חד פעמית ועמוסת אורחים מיוחדים (במועדון "בארבי") ולמופע אקוסטי, כולל שיחה עם הקהל, במסגרת "סיפורים במונו" ב"תיאטרון תמונע".
שורשי "פוליאנה פרנק" היו בלהקת "אח חורג" שהקימו ב1985 הקלידן-זמר רז בן עזר (אחיה של...) והגיטריסט זמר עמי לוי. שרון בן עזר, באותו זמן, השתחררה משירות בגלי צה"ל (ביומן החדשות) והצטרפה כמתופפת ללהקת "דוראלקס סדלקס". אחרי חצי שנה של חזרות הופיעה הלהקה פעם אחת במופע בשם "לא קיבלו חנינה"... והתפרקה. שרון הספיקה לשיר במופע את "גיבור אשה ודגדגן" שהפך אחר כך ל"גיבור צבא ההגנה".
והנה... כדי תשתמעו איזה אחלה מתופפת היא היתה
"דוראלקס סדלקס" בהופעה בגלריה בוגרשוב 1986
אורי דרומר בס ושירה, ארז שווייצר גיטרה ושירה (ותופים),
גיא קוניק טייפים ושירה, שרון בן עזר בתופים (וגם גיטרה ושירה)
והנה באותה הופעה הביצוע המקורי ל"גיבור צבא ההגנה" (אז הוא נקרא "גיבור, אשה ודגדגן")
ב 1987שינתה בן-עזר את שמה ל"אליוט" וקימה צמד עם חברתה ליאורה מוגרבי. "פוליאנה פרנק", כשילוב הדמות הספרותית פוליאנה ואנה פרנק. אליוט בשירה ובגיטרה ומוגרבי בבס הופיעו שלוש הופעות פרובוקטיביות, נסעו לאמסטרדם, ונפרדו.
ב1989, הקליטה בן-עזר באולפן ביתי ובהפקת אחיה רז, שמונה שירים בעברית ובאנגלית. היא שרה, ניגנה בגיטרות ובמפוחית ותכנתה תופים ואיתה שבי עוזיאל בבס, גיטרה וקולות, רז בן עזר בקלידים, גיטרה, חליל וקולות, ועמי לוי בגיטרה. לצד שירי שעשוע כללו ההקלטות שירי מחאה כואבים וחריפים, ביניהם "גיבור צבא ההגנה", "ארץ אחרת", "בעלטת", "Marble Woman” ועוד. השירים יצאו בקסטה בשם פוליאנה פרנק – חיה ומתה בארון בהפצת "האוזן השלישית", וזכתה בהצלחה (יחסית) מפתיעה.
והנה הקליפ המקורי ל"גיבור צבא ההגנה לישראל" 1989. ביים ירון בן חורין. צילם וערך גיא ג'קסון.
ב1990 בעת ביקור מולדת הקימה אליוט מחדש את "פוליאנה פרנק" עם עמי לוי בגיטרות וקולות, שבי עוזיאל בבס וקולות ורז בן-עזר בגיטרה, קלידים, פסנתר, קולות ותכנות תופים. ההרכב החדש-ישן הקליט בעיקר שירים שהלחינה בן-עזר. ביניהם "הנצורים והצודקים", "Escape Will Always Fail" ו- "Dykes And The Holy War", "Strange Fruit” ועוד. את להיט האלבום "זיוה", כתב הלחין עמי לוי. השירים יצאו תחילת בתקליט ויניל "אין לבחור", ואח"כ בCD שכלל גם חמישה משירי "חיה ומתה בארון".
ביולי 1990 התארחה "פוליאנה פרנק" בתכנית "עד פופ". אליוט,עמי לוי, שבי עוזיאל ונגן אורח: רע מוכיח. רזי בן עזר היה בחו"ל. יואב קוטנר ואברי גלעד מארחים. השיר "זיוה" + ראיון קצר.
אחרי הוצאת האלבום חזרה בן-עזר לחו"ל ועברה לגור בלונדון. היא ניגנה במשך כל שנות ה- 90 בהרכבי רוק שונים, ביניהם Sister George, Night Nurse ועוד. בלונדון פגשה אליוט את המוסיקאי חיים פרנק אילפמן שהפך מאז שותפה ליצירה. הם הקליטו והופיעו ביחד גם בעיבודים אלקטרוניים לשיריה המוכרים וגם בשירים חדשים. ב2000 יצא האלבום "אחרי הציונות על שפת הים" של "פוליאנה פרנק". שהיתה בשלב זה בעיקר צמד, אליוט ואילפמן. בין שירי האלבום בלטו "הגלות", "מחבואים", "ארץ מוחלת יושביה" וחידוש מפתיע ל"שיר הרעות".
מאז ממשיכה אליוט לפעול תחת הכותרת "פוליאנה פרנק" וגם מחוצה לה. בין השאר באלבום "פלסטלינה 1" שכלל רמיקסים לשירים ישראלים מוכרים, הלחנת המוסיקה לסדרה של חיים יבין - 'ארץ המתנחלים' ולסרטים "פיצה באושוויץ", "הזמן הורוד" ועוד. אליוט היא גם תקליטנית משובחת, והיא מתכוננת להוציא בקרוב אלבום סולו ראשון. בינתיים היא סוגרת מעגל שפתחה בימים שונים לגמרי בחיים בישראל, לפני עשרים שנה.
... ובזמן הזה.צילום משה שי
"פוליאנה פרנק" בהרכב המקורי ועם אורחים בהופעה במועדון "בארבי", 12.08.10
ובמסגרת "סיפורים במונו" עם הסיפורים מאחורי השירים, ב"תיאטרון תמונע", 14.08.10
בשבוע הבא, ב8.8, תגיע "פוליאנה פרנק" להופעה בתכנית "מוזיקה היום" בגלי צה"ל (מידי יום א בשעה 15:00).
הנה, כחימום, השירים מהפעם הקודמת בה התארחה הלהקה (בגרסת הצמד) בתכנית, לפני עשר שנים, ב4.9.2000.
שרון בן עזר בגיטרה ושירה. חיים אילפמן בקלידים וסמפלר.
השירים בתכנית: הגלות, מחבואים, זיוה, ארץ מוחלת יושביה,
ESCAPE WILL ALWAYS FAIL, נאמר לי.
"הונאת האמרגן" בהופעה בתכנית "מוזיקה היום" 
וככה זה נשמע:
וככה זה נשמע!!!!
