קוטנר רוק.נט

יום שישי, 7 בספטמבר 2012

אסף אבידן חדש

אבידן חדש ושונה

מה עושה בן אדם, יוצר מוסיקה וזמר, שאחרי אלבום בכורה שכמעט אף אחד לא הבחין בו, מוציא שלושה אלבומים- עם-להקה שהופכים להצלחה גדולה? והשאלה קשה עוד יותר למוסיקאי שלא מוכן לקפוא על שמריו ולחזור על עצמו. האם בכל זאת לנצל את המומנטום ולהמשיך באותה דרך, באותו סגנון ועם אותו הרכב או להתחיל מחדש עם כל הסיכון שבכך?

לאסף אבידן היה כנראה ברור שהוא לא יכול להמשיך עם "המוג'וז" למרות שהם תרמו רבות לצליל שלו ולא היו "רק נגני ליווי" ולמרות שהם הצליחו מאד ביחד. אני לא נכנס כאן בכלל לענייני אגו ולשאלות הרכילותיות מדוע הקשר בינו וביניהם הגיע לסיומו, אלא למה שחשוב באמת, האם הפרידה והיציאה לדרך עצמאית הביאה את אסף אבידן למקום חדש וטוב מבחינה יצירתית. התשובה היא כן. בענק. PULSES DIFFERENT האלבום הראשון שלו ללא "המוג'וז" הוא יצירת מופת. עמוס בשירים מצויינים, בהפקה מוסיקלית מפתיעה ומרעננת (של תמיר מוסקט, בדרך כלל עם "בלקן ביט בוקס", תומר יוסף, איתמר ציגלר ועוד) ועם מחויבות ותשוקה שנובעות כמובן גם מהרצון שלו להוכיח שהוא יכול לבד, אבל גם כהמשך טבעי להתפתחות האישית שלו. כמו בכל אלבומיו, גם כאן הוא נשמע כמו אחד שנותן את עצמו עד הסוף, ללא גבולות ומעצורים, כאילו זו ההזדמנות האחרונה שלו. גם כשהוא בקטעי רוק וריתם אנד בלוז שדורשים ממנו לדחוף את קולו עד קצה היכולת, וגם בקטעים היותר "קטנים" ואיטיים, שהם ההפתעה העיקרית של האלבום הזה, בהם הוא ממש בוכה ממעמקי הלב. בין שני הקטבים האלה הוא מאד מאד מרגש בגלל, ובעיקר, משום שהשירים מאד טובים. די, כבר נמאס לדון בסוגיות שמלוות אותו מתחילת דרכו: "למה הוא שר ככה", "האם הוא מחקה את ג'ניס ג'ופלין ו/או רוברט פלנט" ו"למה זמר ישראלי שר באנגלית". הוא שר ככה כי זה מי שהוא באמנות שלו. כי ככה הוא עכשיו... אולי פעם הוא ישיר בקול באס שירים של שמעון ישראלי בעברית, אבל היום השאלה היותר מעניינת היא איך הוא עושה את זה. אני מאמין לו שהוא מוציא את המוסיקה הזאת ואת המילים האלה ואת הקול הזה ממקום פנימי ואמיתי. זה נורא יפה.

תמיר מוסקט, מתופף במוצאו, הוסיף לריתם-אנד-בלוז הבסיסי של אבידן תבלינים ועיטורים שנותנים לצליל גוון טרי וחדש. בניגוד לימיו ב"מוגו'ז" שנשמעו כהצדעה, מאד מוצלחת כשלעצמה, לסאונד של שנות הששים-שבעים, DIFFEENT PULSES נשמע מאד עכשווי ומעודכן. אסף אבידן ותמיר מוסקט עיבדו את המוסיקה והקליטו את הבסיס המוסיקלי: אבידן כתב והלחין, שר וניגן בגיטרות, פסנתר, קלידים ותכנותים. מוסקט שר קולות רקע נמוכים וניגן בתופים, כלי הקשה, קלידים ותכנותים. בשני קטעים התארחו תום דרום ומיכל בשירי (שהיא גם בת זוגו של אסף) בקולות רקע, יונתן הדס ניגן בקלרינט בס, אריק דוידוב בחצוצרה ויאיר סלוצקי בטרומבון. העיקר המפגש בין השניים, מוסקט ואבידן, והוא בולט בעיקר בקטעים שנשמעים "פחות להקה" ולוקחים את אבידן למחוזות חדשים לגמרי: THUMBTACKS IN MY MARROW (מה זה? למה באנגלית ועוד כזאת מסובכת... סתם...) שהוא אחד הכי יפים באלבום: קול, גיטרה אקוסטית, ביטים אלקטרוניים ואפקטים. משם ועד סוף האלבום זה לגמרי אסף החדש, לגמרי סולו, לגמרי מגוון בהשפעות המוסיקליות. שהרי אם זה לא היה שונה, לא היה טעם לעשות את זה.

ומה יהיה עם כל החומרים של "אסף אבידן והמוג'וז"? הרי עם הלהקה הוא הוחתם בחברת התקליטים "יוניברסל", הופיע בהצלחה גדולה באירופה, בימים אלה רמיקס לשיר מאלבומם הראשון RECKONING SONG מצליח מאד באירופה (כולל מכירות היסטריות באיי טיונז ומעל ל 25 מיליון צפיות ביו טיוב). כלומר, שם בחוץ-לארץ הוא עדיין מצליח עם "המוג'וז" בעוד אצלנו הוא כבר בגלגול הבא, עם הרכב חדש שמבצע את שירי האלבום החדש וגם את מיטב הלהיטים המוכרים שלו. עם אסף אבידן בשירה וגיטרה מנגנים קרני פוסטל בצ'לו, תום דרום בקלידים, חגי פרשטמן בתופים ומיכל בשירי בקולות וכלי הקשה. לרגל הוצאת האלבום הם יופיעו ב15.9 ב"זאפה" ירושלים, ב27.9 ב"מועדון התיאטרון" ביפו, ב28.9 ב"זאפה" שוני בנימינה.

ביום ראשון 9.9.12 בשעה 15:00 אסף אבידן והלהקה החדשה בהופעה בתכנית "מוזיקה היום" בגלי צה"ל

יום רביעי, 5 בספטמבר 2012

RED HOT CHILLI PEPPERS

הנה הם באים

השדים האדומים

ההופעה הצפוייה של "רד הוט צ'ילי פפרז" בישראל בשבוע הבא היא באמת אחד הרגעים הגדולים והחשובים ביבוא הופעות רוק לישראל. למרות שזכינו בשנים האחרונות למנה נאה

של הופעות סופרסטארים (וגם, וחשוב להזכיר גם את זה, ללא מעט ביטולים) כבר הרבה מאד זמן לא התקיימה כאן הופעה של להקה בסדר גודל כזה (ואת "דפש מוד" אני לא מכניס לאותה קבוצה... סורי): אחת הלהקות היותר בולטות ומקוריות ורבות השפעה ברוק האמריקני מאז ראשית שנות התשעים.

הוסף כיתוב

נכון, הם היו בשיא הצלחתם המסחרית לפני יותר מעשור, בסביבות הביקור שלהם בארץ שלא התקיים, אבל גם אחרי אותה תקופה, בראשית שנות ה2000, וברור שגם לפני, הלהקה פועלת מאז 1983, "רד הוט צ'ילי פפרז" הייתה ועודנה אחת הלהקות הגדולות ביותר בעולם הרוק, במיוחד בהופעה חיה. יש להם היסטוריה של כמעט 30 שנים ביחד. אמנם לא כולם ממשיכים ביחד בלהקה אבל הבסיס המוסיקלי עדיין קיים וחזק, ולא רק בגלל שמנגנים בו האבות המייסדים אנתוני קידיס הזמר ופלי הבסיסט וגם המתופף צ'ד סמית שהצטרף ב1988, אלא מכיוון שלמרות שינויי ההרכב, בעיקר בגזרת הגיטריסטים, שבה נמצא בשלוש השנים מאז פרישתו של ג'ון פרושיאנטה הגיטריטסט ג'וש קלינגהופר, ועל אף השינויים הסגנוניים הגדולים והקטנים... הם עדיין אותה להקה מרדנית וחוצפנית ופורצת דרך שהייתה פעם. גם כשהיא מאד מצליחה, גם עם מכירות של 80 מיליון אלבומים ברחבי העולם ואלפי הופעות... הם ממשיכים להיות לוהטים ובועטים ומדליקים, ממש כמו פעם.

http://www.youtube.com/watch?v=1wZ4yz-hBmY

הנה לינק להופעה שלהם מהסיבוב האחרון, חפשו את בוטלג-ההופעה שהם הוציאו בעצמם ב2011, בעריכתו של המתופף, או, אם אתם ממש דלוקים חפשו באתר שלהם עשרות שירים שהם העלו יממה אחרי כל הופעה בשנתיים האחרונות....הם עדיין מפוצצים באנרגיה ומלוכלכים ומצחיקים ומנגנים נהדר כמו חבר'ה צעירים שעושים את זה עם כל הכיף וההנאה של להקה צעירה שרוצה להצליח... הם לגמרי בעניין גם כשהם חוזרים לקטעי הפנק-פאנק הוותיקים שלהם, וגם כשהם עם השירים היותר מלודיים ורכים שחלקם הפכו ללהיטיהם הגדולים ביותר. זו אותה להקה וההבדל העיקרי הוא בקבלה שלהם. היום, יותר מבעבר, הם מגיעים לקהל רחב, כולל כאלה שלא מכירים בכלל את ההיסטוריה המפוארת שלהם. אז ברור שהטהרנים והמעריצים הוותיקים יראו בשלב הזה של קריירת הלהקה התפשרות והתרככות, אבל בעיני יש דווקא משהו מאד משמח ומעודד בלהקה שמצליחה לעבור את כל הטירופים והמשברים והסמים והכמעט-מוות ולהמשיך לעשות את הקטע שלה בצורה שלא מביישת את נעוריה .

http://musicfeeds.com.au/news/red-hot-chili-peppers-will-play-israel/

הנה כאן קידיס ופלי אומרים בראיון מצולם שאירגן האמרגן שוקי ווייס: "באופן בסיסי אנחנו אוהבים לנגן לכל האנשים. לילדים, לדור הביניים וגם לזקנים... אז בואו כולכם, בואו לרקוד, בואו לשמוח, בואו לחוות את חדוות המוסיקה כפי שאנחנו רואים אותה". אני שומע אותם ונזכר כשהקרנתי בפעם הראשונה את הקליפ של GIVE IT AWAY בתכנית הקליפים האלטרנטיבית "קול הפופ" ב1991. הם נראו אז כמו המשוגעים שלא ישרדו את משחק הסקס-סמים ורוקנ'רול. מי היה מאמין אז שהם בכלל ישארו בחיים, מי חשב שיום אחד הם לא רק ידברו כמו דודות חביבות מאמריקה אלא באמת ובתמים יהפכו להצלחה ענקית גם במיינסטרים. יכנסו (רק השנה!) ל"היכל התהילה של הרוקנרול".... יהיו להיטים בגלגלצ... יפוצצו איצטדיונים בכל העולם... יגיעו להופעה ענקית בישראל...יגרמו גם לקשיש כמוני וגם לבת שלי בת ה14 להתרגש לקראת בואם...

מאז BLOOD SUGAR SEX MAGIK האלבום שפרץ להם דרך להצלחה הגדולה ב1991, הלהקה שילבה תמיד בין קטעים שיש להם פוטנציאל להיטי וקטעים טיפה יותר מאתגרים מוסיקלית. המינון בין שני הכיוונים משתנה בין האלבומים השונים וכך גם המופעים שמלווים אותם. בסיבוב הזה הם הלהקה הכיפית שמציגה את מיטב הלהיטים של כל הזמנים. שווה!

יום שני, 3 בספטמבר 2012

דנה לוי יוצאת לאור

לקראת הופעת השקת אלבום הבכורה שלה

ביום רביעי ב"תיאטרון תמונע" בתל אביב

הגיעה דנה לוי עם נציגים מלהקתה למופע אקוסטי

בתכנית מוזיקה היום בגלי צה"ל. 2.9.2012

אסף סיטון ומני ציפל: סאונד

יעל אלין קוטנר: צילום

דנה לוי בשירה וגיטרה, יאיר רובין בגיטרה וקולות, דרור שם טוב בקלידים

GALAXY

LOOK AT I

ANYTHING IF YOU CAN

דנה לוי

יאיר רובין

דרור שם טוב

יום שלישי, 28 באוגוסט 2012

כל החתיכים אצלך

אני שרה שירים שלא כולם

חייבים לאהוב.

וזה פסדר

(מתוך "הכל בסדר")

את "כל החתיכים אצלי" שמעתי לראשונה בגמר "רוקרימון" בשנת 2007 כשהלהקה שהוקמה במיוחד לצורך התחרות, בהופעה פרובוקטיבית מצחיקה מטורפת לקחה את המקום הראשון. שלוש שנים אחרי התברר שמה שאולי נראה כמו גימיק שהצליח, בעיקר בגלל השם, הוא התחלה של להקה אמיתית שעובדת ברצינות. ב2010 יצא אלבום הבכורה של הלהקה, "כל החתיכים אצלי" בהפקת איתמר אשפר ובעיבודים משותפים לו ולחברי הלהקה: איה זהבי פייגלין בשירה וגיטרות, גלעד מאיר בגיטרות וקולות, נמרוד לביד בבס וקולות והוד שריד בתופים. האלבום הציג אותם כחבורה מגובשת שמצאה צליל מיוחד. כמה רגעי נגינה מצויינים (למשל סולו גיטרה רצחני ב"מתישהו") כמה פרובוקציות בטכסטים ("שבעים איש עומדים לתור ללקק לך בכוס"), גרסת כיסוי מעצבנת ל"למה לי לקחת ללב: של אריק איינשטיין ושלום חנוך, ושירים בעלי פוטנציאל להיטי דווקא בכלל הגישה ההומוריסטית בהם (וקודם כל "פולניה" שנשמע כמו מפגש בין ריף כהן לנינה האגן) וכמה שירים ממש טובים ובראשם "נימי", שהוא, יחסית, עדין ופחות רוקנ'רולי.

חלפו רק שנתיים, עמוסות בהופעות רוק מכוסחות ופעילויות גם כבודדים, איה זהבי פייגלין ניסתה את כוחה ב"כוכב נולד 7", הפילה את השופטים באודישן בשיר אהבה /שנאה לאחד ש"כוס אמא שלו" (ציטטה מתוך השידור החי) ואפילו הומלצה על ידי נינט כ"נערת הרוק הבאה") גלעד מאיר והוד שריד, שני קיבוצניקים שניגנו ביחד בלהקות שונות עוד בנעוריהם, מנגנים כבר מ2007 בלהקה של יהודה עדר, נמרוד לביד ניגן בין השאר עם עופר זמיר וכולם ביחד עובדים בעיקר על "כל החתיכים אצלי". עכשיו יצא האלבום השני שלהם (2#), הפעם בהפקה מוזיקלית של חבר הלהקה גלעד מאיר והוא, כמו הראשון, כולו שירים שכותבת ומלחינה איה זהבי פייגלין. הבחורה הזו היא ה-עניין בלהקה. נמוכת קומה, צולעת קלות בגלל סרטן שהיה לה ברגל בגיל שש היא מראה לכל העולם שבתוך המוזיקה שלה היא ענקית. לא עושה חשבון לאף אחד, לא על הבמה בה היא מנגנת ושרה כמו כוכבת רוק אמיתית, ולא בכתיבה שלה שבה היא משלבת ציניות ורגישות והומור והרבה כאב. בין שירי האלבום החדש "אני רוצה למות" (בשביל לראות מי יבוא ללוויה שלי) , "צולעת" (וכמה שאני מנסה להיות פחות צולעת אני לא מצליחה), "הכל בסדר" (אבל איכשהו דמיינתי שזה יהיה יותר), "בפקולטה למדע מדויק", (איך לא המציאו עוד פצצה נגד לב שבור) "ילדה קטנה ומכוערת" (לידה שלי אני לא אשקר) ובעיקר שיר הפך ללהיט בגלגלצ: "כל הסיבות" (לא צריך ללכת כל כך רחוק כדי לדעת שיש לי את כל הסיבות בעולם להיות מאושרת איך זה קורה שאני עוד לא שם אני חושבת). "מספר 2" הוא אלבום מצויין, באזניי הרבה יותר מוצלח מהאלבום הראשון, גם בכתיבה וגם בביצוע. בתוך שפע האפשרויות האינסופי של אלבומים שיוצאים אצלנו עדיין ולמרות הכל, כדי לשים אליהם לב אל "כל החתיכים אצלי".

מימין: גלעד מאיר, הוד שריד, איה זהבי פייגלין, נמרוד לביד

מסע הבחירות של פייגלין

עכשיו יש למתעניינים הזדמנות מיוחדת לשמוע את הלהקה הזו בהופעה חיה. השבוע יוצאת הלהקה לסיבוב הופעות ארצי, בעקבות "מסע הבחירות של מאיר אריאל" שהתקיים לפני 25 שנה (בסוכות 1987) כשאת מאיר אריאל מלווה אז להקת "קאריזמה" (יהודה עדר בגיטרה, מיקי שביב בבס, רע מוכיח בתופים, וי. קוטנר בכלי הקשה). בעקבות המסע המקורי תנדוד הלהקה בהופעות חינמיות מקריית שמונה ועד אילת, וכמו במסע ההוא שתועד בסרטו של הבמאי אידו סלע, יתועד המסע העכשווי בסרט שמביים חן שיינברג (מי שביים את הסרט התיעודי "שמים שרוטים של גלויה" על "נושאי המגבעת").

"מסע הבחירות של כל החתיכים" יצא לדרך ביום שני בבוקר, יעבור בקריית שמונה, כרמיאל, עכו, עפולה, טבריה, קיבוץ משמרות (בהופעה ביום שלישי בה יתארחו שניים מחברי "קאריזמה", יהודה עדר ואנוכי וגם איתן גדרון חברו של יהודה עדר מאז ימי "תמוז"), ימשיך לעין השופט, שדרות, באר שבע, ירוחם ויוטבתה, ויסתיים בתל אביב, בהופעה חגיגית ב"בארבי" במוצ"ש.