יואב קוטנר

יום שני, 5 באפריל 2010

צח דרורי


יצירת מופת

אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה כל כך התרגשתי לשמוע אלבום בכורה של אמן חדש שלא הכרתי בעבר, כלומר, קצת כן שמעתי עליו קודם לכן (פירוט בהמשך...), אבל שום דבר לא הכין אותי להפתעה הזו: "כיוון הרוח", אלבום הבכורה של צח דרורי הוא יצירת מופת. אוסף נפלא של שירים מדהימים, כתובים ומולחנים מצויין, מעובדים ומופקים נהדר, מבוצעים בצורה מושלמת... ורגע לפני שנגמר מלאי הסופרלטיבים במחסן נסכם שהם גם מתחברים יחדיו ליצירה אחת שלמה באלבום כפול... ממש מאסטרפיס שאסור לפספס. דווקא ובמיוחד בימים קשים אלו. את רוב שירי האלבום בטח לא תשמעו הרבה ברדיו, זו לא המוסיקה המקובלת בשידורים של ימינו, וגם אין לצח דרורי מה לבנות על קידום מסיבי בערוץ 24 (למרות שלשיר "שדה חיטה", הראשון שיצא מתוך האלבום, יצר דרורי בעצמו קליפ אנימציה יפהפה). וזה אולי חבל, בעיקר למאזינים המפסידים, אבל גם די הגיוני. הוא לא קשור למה שהולך בימינו. בדרך כלל, למעט חריגים, השירים שלו עדינים, שקטים, מופנמים, משלבים עיבודים קלאסיים ואלקטרוניקה כשבבסיס הוא שר (בקול שמזכיר לעתים את אביתר בנאי) בלי להשוויץ. מין אנטיתזה לשירה המוחצנת של רבים מכוכבי המוסיקה הפופולרית של ימינו וזה עובד. יש כח בשקט, יש עוצמה בצניעות, וגם בקטעים שהוא פורץ מתוכם אל קצת יותר כסאח וכמעט בומבסטיות בליווי, בשירה שלו הוא נשאר קרוב קרוב לאוזן. קרוב ללב. כך גם הזמרות הנפלאות ששרות איתו או במקומו חצי משירי האלבום, יעל קראוס, דניאלה ספקטור, רות דולורס וייס וגל פרנקל. הדרך הנכונה לחוות את היופי במוסיקה של צח דרורי היא בהאזנה רצופה ליצירה השלמה. 15 שירים ב70 ומשהו דקות. לא "להיטים" (אם כי יש כאן כמה שהיו יכולים להיות...) אלא מסע מוסיקלי – רוחני שלם של פסנתרן, מלחין, מתכנת שגם שר. קחו את הדיסק לאוטו וצאו לשיר-טיול, רצוי למדבר ותבינו שלא עושים דברים כאלה בימינו ...


הוצאת האלבום הכפול היא לדרורי גם דילוג מעל משוכת "משבר האלבום השני". כשהוא מצרף לאלבום הבכורה "כיוון הרוח" כבר את האלבום השני, "הנחל והסלע". בראיונות איתו הוא מבדיל בין האלבומים כ"אלבום ראשון שהוא סטנדרטי מבחינת הנושאים ומתאפיינת בו ילדותיות, תמימות ותקווה שהדברים יסתדרו בצורה מסוימת. ואלבום השני שהוא יותר מפוקח וריאליסטי, זה כמו לפני ואחרי בר מצווה...". לא יודע מה קרה לו בבר מצווה... ואת שלי אני לא זוכר, אבל לי נשמע האלבום הראשון יותר "יפה" והשני יותר "ניסיוני". שני האלבומים שונים אך גם משלימים זה את זה לכדי יצירה שלמה אחת. מאסטרפיס... כבר אמרתי.


צח דרורי, בן 32, יליד באר שבע, בא מהמוסיקה הקלאסית. הוא למד מוסיקה קלאסית בקונסרבטוריון בירושלים והלחנה אצל אנדרה היידו ומיכאל וולפה. יצירות שהלחין נוגנו על ידי התזמורת הקאמרית תל-אביב (בסדרת קונצרטים לנוער), התזמורת הסימפונית חיפה והסימפונייטה באר-שבע ואפילו על ידי הפילהרמונית של ניו-ברנדנבורג בגרמניה.
לפני 14 שנה החל לעבוד עם חבר ילדותו אביתר בנאי ומאז הוא משלב בין יצירה "קלאסית" והשפעות של מוסיקה "קלאסית" על מוסיקה "קלה". הוא עבד בין השאר עם נגן המרימבה וכלי ההקשה זיו איתן שהופיע ביצירתו של דרורי: "בדרך למאדים" לצ'לו וכלי נקישה (1998-1997) אך התפרסם בעיקר כשיצר עיבודי מיתרים ותכנותים לאביתר בנאי, איתו הוא משתף פעולה מתחילת דרכו של בנאי ועד היום, לעתים במעורבות מלאה בעיבוד והפקה ולעתים רק בנגיעות עיבוד או נגינה. הוא עבד גם עם אסף אמדורסקי, ערן צור, סיון שביט, בעז בנאי, פרויקט "שלושים" (להם יצר קליפ לשיר "יבשה לים"), בעז בנאי, אלי רוזן, איה כורם, משפחת וואך (מוסיקה יהודית דתית), דניאלה ספקטור ועוד היד נטויה...

אני זוכר פגישה איתו ב2005 כשהביא לערוץ המוסיקה שני קליפים באנימציה שיצר עם דדי כהן בצמד בשם SOULECTRO MUSIC. הקטעים, חלק מפרוייקט בשם ETERNAL TRANQUILITY, היו נורא יפים אבל צח, שהגיע לרמת החיל במיוחד מביתו במצפה רמון, דיבר כמו מוסיקאי שיודע שהוא אאוטסיידר לא רק בגלל המרחק הפיזי מתל אביב. עכשיו, באלבום שנפתח במשפט "אני חוזר מגלות מדבר" הוא כנראה מרגיש שהגיע הזמן שלו להגיע מהמוסיקה הניסיונית והקלאסית, מהמדבר והבדידות והדרום הרחוק, אל מרכז הארץ. הוא כנראה לא יהיה כוכב גדול, אבל הוא, וזה מה שחשוב באמת, כבר מוסיקאי ענק.

7 תגובות:

  1. קוטנר אני חולה על איך שאתה כותב

    השבמחק
  2. מברוקוטנר, אם לא המייל של סמדר לא הייתי ידע שפתחת (סופסוף) בלוג. יש דברים ששווה לחכות להם.

    השבמחק
  3. קוטנר שלום!
    אני רוצה להעביר לך תקליט שקיבלתי לפני הרבה מאוד שנים.
    יש לי הרגשה שתאהב.
    משהוא נדיר.
    צור עימי קשר ל-050-7478788

    השבמחק
  4. ביקורת מעולה לאלבום אלוהי. תודה

    השבמחק
  5. קוטנר, קודם כל תודה. זה בשבילי המשך ישיר לנערותי בה הייתי קורא את ביקורות התקליטים שלך בידיעות אחרונות ורץ לקנות אותם. כל כך חסרה בנוף ההתייחסות הרצינית והמקצועית, אך ענווה, לומזיקה. מרוב מבקרים שנראים לעצמם הרבה יותר מעניינים ממושא הביקורת, כבר שכחתי איך נכתבת מוסיקה דרך עין טובה.
    וגם בסיום -תודה. העבודה שלך משנה הרבה עבורי.
    אור

    השבמחק
  6. אכן תקליט מדהים

    אסף

    השבמחק