ביום בשישי (16.9) תופיע רונה קינן עם אלבומה החדש "המראות ונחיתות" במועדון "זאפה" בתל-אביב, שם תארח את יהודית רביץ. למחרת (מוצ"ש) היא תופיע שם שוב, אהוד בנאי יתארח.
הנה קצת על רונה והאלבום, וההופעה המלאה שלה עם להקתה בתכניתי "מוזיקה היום" באולפן גל"ץ לפני חודשיים
צילום: עמית ישראלי
הופעות ההשקה של האלבום במועדון "זאפה" תל אביב ב15.7 עם אורח מיוחד גידי גוב
ב16.7 עם אורח מיוחד ברי סחרוף
הנה קצת על רונה והאלבום, וההופעה המלאה שלה עם להקתה בתכניתי "מוזיקה היום" באולפן גל"ץ לפני חודשיים
בשבוע שעבר, לקראת הופעתה בתכנית "מוסיקה היום" בגל"צ לרגל הוצאת אלבומה החדש (הקלטה בסוף הכתבה...) העליתי לפייסבוקי חידון זיהוי מוסיקלי קצר, לא נושא פרסים, בו השמעתי כדקה וחצי של סולו גיטרה רצחני שלקוח מסוף שיר הנושא של האלבום החדש "המראות ונחיתות". זה נשמע כל כך שונה מהתדמית הענוגה המוכרת של רונה קינן, שלקח די הרבה זמן בטרם מישהו זיהה שלא מדובר בשיר של ניל יאנג אלא בהתחרעות גיטרות של רונה ושל הגיטריסט שאיתה, ערן וויץ.
אני מספר את זה כיוון שבעיני קטע הגיטרות הזה הוא בעל משמעות רבה להבנת מקומה של רונה קינן בסצנת המוסיקה הישראלית היום. יש לה אלבום חדש ויפה, עם 13 שירים שכתבה והלחינה, עם שירים חכמים ורגישים, לעתים מסתוריים, שהיא שרה בקולה המלאכי... ואני מתעקש להתקע על סולו גיטרה בשיר הפתיחה...
קודם כל השיר הזה, ובמיוחד הסיום האינסטרומנטלי שלו, מנוגן נהדר ומטעין את המילים שמושרות לפניו בעוד נדבך של עוצמה. דבר שני, הקטע הזה מזכיר שרונה היא לא רק כותבת מוכשרת וזמרת נהדרת, אלא גם גיטריסטית מדהימה שלעתים קרובות מבטאת את עצמה, את הכאב שבתוכה, בעזרת הנגינה בגיטרה לא פחות מאשר בשירה שלה. ודבר שלישי, החשוב ביותר, שהיא נמצאת בנקודה כזו בקריירה שהיא כבר יכולה לעשות כל מה שבא לה. לא רק לכתוב ולהלחין "פזמונים" של שלוש דקות, אלא גם להנות מהמוזיקה ולהרשות לעצמה, ביחד עם מפיקה המוזיקלי יזהר אשדות, פשוט לכייף: לשלב פסנתר ג'אזי כאן, לעבד ליווי יווני שם, לשלב מפוחית בלוזית בשיר שלישי.. בקיצור, לתת לנגינה, למוסיקה, להגיד את דברה. לכן גם, באותו שיר נושא שפותח את האלבום, נשמעת אי שם ברקע חצוצרה נפלאה שבה מנגן ממלו גייטנופוליס, מוותיקי הג'אז הישראלי של שנות הששים. ללמדך שאצל קינן החיבור בין הישן והחדש קיים כל הזמן.
לעתים ברור שמרכז הכובד נמצא בעבר, למשל באלבומה הקודם "שירים ליואל" שהיה בגלל נושאו הצדעה למוסיקה של ימי ראשית המדינה. אך גם כשהיא מאד "עכשווית" מבחינת העיבודים והנגנים ואיכות ההקלטה, יש בשירה שלה משהו נורא ישן וטוב, כמו בימים בהם "זמרת היתה זמרת". היא שרה נורא צלול ונקי, ויש בשירה שלה עדינות, ודיוק, וכבוד לטכסט... כמו שהיו עושים פעם. זה יפה ומרגש במיוחד כשמבינים שרונה קינן רואה את עצמה (לפחות כך התבטאה בעבר) יותר ככותבת ומלחינה ופחות כזמרת. הפער הזה, בין התפישה העצמית שלה ומה שהיא באמת בולט במיוחד כשהיא שרה שירים שאינם שלה. מקלסיקות ארצישראליות כמו "מיהו המיילל ברוח" באלבומה הראשון או, חפשו ביו טיוב, "שלכת" (עמוק עמוק) או "שחקי שחקי", או מתקופות אחרות, "פרי גנך" (בדואט עם יהודית רביץ) או "גיבור מעמד הפועלים" (עם יזהר אשדות). במהדורה מיוחדת של האלבום החדש מצורפים ל13 השירים המקוריים שכתבה והלחינה, עוד ששה קטעים מיוחדים בהם היתה "רק זמרת" ופרשנית רגישה לשירים של אחים. "סיטואציה" שכתב שלמה ארצי והלחין עדי רנרט אותו היא שרה בדואט עם ברי סחרוף (מתוך האלבום "פעמון" של עדי רנרט), "בדרך הביתה" של ישראל ברייט (ששימש כשיר הנושא לסדרה הדוקומנטרית של תומר הימן), "רגע" של אלונה קמחי ויזהר אשדות שהוקלט בהופעה עם יזהר אשדות, "בס בבלון" של מאיר אריאל מתוך "רישומי פחם בצבע", "שוב לבד" של שמוליק צ'יזיק ופיטר רוט, מתוך האלבום "פיטר רוט שר צ'יזיק") וסוף העונה של רוני ערן ויצחק קלפטר ששרה במקור גלי עטרי ורונה חידשה לפרוייקט "עבודה עברית". כל ההקלטות האלה הן מהשנתיים-שלוש האחרונות, ולמפיקי האלבום היו עוד המון אפשרויות בחירה של "בונוסים". שכן רונה קינן, מתחילת דרכה שילבה על העת בין האמירה האישית והפרטית שלה ככותבת ומלחינה וזמרת וגיטריסטית ("המראות ונחיתות" הוא אלבומה הרביעי תוך שבע שנים ולפני כן היא הקליטה עוד מיני אלבום באנגלית), ובין עשרות שיתופי פעולה עם מוסיקאים אחרים, לפעמים רק כנגנית מלווה ולעתים גם כשותפה ביצירה.
ביניהם, רק כדי להוכיח שאני לא מגזים, ערן צור (במופע ובאלבום "אתה חברה שלי" משירי יונה וולך, שבו התגלתה, גם במלחינה, כשהיתה בת 17 בלבד), טל גורדון (במופע ובאלבום המשותף לשתיים "רציתי שזה לא ייגמר", בו קינן הלחינה את שיר הנושא), פוליאנה פרנק (כולל גרסה לSTRANGE FRUIT), גידי גוב (איתו הופיעה והקליטה במשל כשנתיים). היא גם הלחינה מוזיקה למחזמר "בלונדינית עד כאב" שהוצג בפסטיבל עכו, ביחד עם אלדד גואטה הלחינה את המוזיקה לסרט התיעודי "מועדון בית הקברות", הלחינה לסדרה התיעודית "טיפול זוגי" ששודרה בערוץ 8 והשתתפה כמלחינה ומבצעת בעשרות פרוייקטים מוסיקליים וספרותיים, ביניהם ערבים לכבודם של נתן אלתרמן, דליה רביקוביץ', לאה גולדברג, מאיר אריאל, רחל חלפי, דויד גרוסמן, ברי סחרוף, ענבל פרמוטר ועוד רבים. היא גם הופיעה עם וכתבה ל...יהודית רביץ, נורית גלרון, ירונה כספי, ג'וזי כץ, ערן צור, שלומי שבן, הדרה לוין ארדי, נתן סלור ועוד. היו לה לא מעט המראות ונחיתות בדרכה, ונראה שעכשיו, יותר מאי פעם בהיסטוריה הקצרה אך עמוסת הפעילות שלה, רונה קינן נמצאת במקום מצויין.
אני מספר את זה כיוון שבעיני קטע הגיטרות הזה הוא בעל משמעות רבה להבנת מקומה של רונה קינן בסצנת המוסיקה הישראלית היום. יש לה אלבום חדש ויפה, עם 13 שירים שכתבה והלחינה, עם שירים חכמים ורגישים, לעתים מסתוריים, שהיא שרה בקולה המלאכי... ואני מתעקש להתקע על סולו גיטרה בשיר הפתיחה...
קודם כל השיר הזה, ובמיוחד הסיום האינסטרומנטלי שלו, מנוגן נהדר ומטעין את המילים שמושרות לפניו בעוד נדבך של עוצמה. דבר שני, הקטע הזה מזכיר שרונה היא לא רק כותבת מוכשרת וזמרת נהדרת, אלא גם גיטריסטית מדהימה שלעתים קרובות מבטאת את עצמה, את הכאב שבתוכה, בעזרת הנגינה בגיטרה לא פחות מאשר בשירה שלה. ודבר שלישי, החשוב ביותר, שהיא נמצאת בנקודה כזו בקריירה שהיא כבר יכולה לעשות כל מה שבא לה. לא רק לכתוב ולהלחין "פזמונים" של שלוש דקות, אלא גם להנות מהמוזיקה ולהרשות לעצמה, ביחד עם מפיקה המוזיקלי יזהר אשדות, פשוט לכייף: לשלב פסנתר ג'אזי כאן, לעבד ליווי יווני שם, לשלב מפוחית בלוזית בשיר שלישי.. בקיצור, לתת לנגינה, למוסיקה, להגיד את דברה. לכן גם, באותו שיר נושא שפותח את האלבום, נשמעת אי שם ברקע חצוצרה נפלאה שבה מנגן ממלו גייטנופוליס, מוותיקי הג'אז הישראלי של שנות הששים. ללמדך שאצל קינן החיבור בין הישן והחדש קיים כל הזמן.
לעתים ברור שמרכז הכובד נמצא בעבר, למשל באלבומה הקודם "שירים ליואל" שהיה בגלל נושאו הצדעה למוסיקה של ימי ראשית המדינה. אך גם כשהיא מאד "עכשווית" מבחינת העיבודים והנגנים ואיכות ההקלטה, יש בשירה שלה משהו נורא ישן וטוב, כמו בימים בהם "זמרת היתה זמרת". היא שרה נורא צלול ונקי, ויש בשירה שלה עדינות, ודיוק, וכבוד לטכסט... כמו שהיו עושים פעם. זה יפה ומרגש במיוחד כשמבינים שרונה קינן רואה את עצמה (לפחות כך התבטאה בעבר) יותר ככותבת ומלחינה ופחות כזמרת. הפער הזה, בין התפישה העצמית שלה ומה שהיא באמת בולט במיוחד כשהיא שרה שירים שאינם שלה. מקלסיקות ארצישראליות כמו "מיהו המיילל ברוח" באלבומה הראשון או, חפשו ביו טיוב, "שלכת" (עמוק עמוק) או "שחקי שחקי", או מתקופות אחרות, "פרי גנך" (בדואט עם יהודית רביץ) או "גיבור מעמד הפועלים" (עם יזהר אשדות). במהדורה מיוחדת של האלבום החדש מצורפים ל13 השירים המקוריים שכתבה והלחינה, עוד ששה קטעים מיוחדים בהם היתה "רק זמרת" ופרשנית רגישה לשירים של אחים. "סיטואציה" שכתב שלמה ארצי והלחין עדי רנרט אותו היא שרה בדואט עם ברי סחרוף (מתוך האלבום "פעמון" של עדי רנרט), "בדרך הביתה" של ישראל ברייט (ששימש כשיר הנושא לסדרה הדוקומנטרית של תומר הימן), "רגע" של אלונה קמחי ויזהר אשדות שהוקלט בהופעה עם יזהר אשדות, "בס בבלון" של מאיר אריאל מתוך "רישומי פחם בצבע", "שוב לבד" של שמוליק צ'יזיק ופיטר רוט, מתוך האלבום "פיטר רוט שר צ'יזיק") וסוף העונה של רוני ערן ויצחק קלפטר ששרה במקור גלי עטרי ורונה חידשה לפרוייקט "עבודה עברית". כל ההקלטות האלה הן מהשנתיים-שלוש האחרונות, ולמפיקי האלבום היו עוד המון אפשרויות בחירה של "בונוסים". שכן רונה קינן, מתחילת דרכה שילבה על העת בין האמירה האישית והפרטית שלה ככותבת ומלחינה וזמרת וגיטריסטית ("המראות ונחיתות" הוא אלבומה הרביעי תוך שבע שנים ולפני כן היא הקליטה עוד מיני אלבום באנגלית), ובין עשרות שיתופי פעולה עם מוסיקאים אחרים, לפעמים רק כנגנית מלווה ולעתים גם כשותפה ביצירה.
ביניהם, רק כדי להוכיח שאני לא מגזים, ערן צור (במופע ובאלבום "אתה חברה שלי" משירי יונה וולך, שבו התגלתה, גם במלחינה, כשהיתה בת 17 בלבד), טל גורדון (במופע ובאלבום המשותף לשתיים "רציתי שזה לא ייגמר", בו קינן הלחינה את שיר הנושא), פוליאנה פרנק (כולל גרסה לSTRANGE FRUIT), גידי גוב (איתו הופיעה והקליטה במשל כשנתיים). היא גם הלחינה מוזיקה למחזמר "בלונדינית עד כאב" שהוצג בפסטיבל עכו, ביחד עם אלדד גואטה הלחינה את המוזיקה לסרט התיעודי "מועדון בית הקברות", הלחינה לסדרה התיעודית "טיפול זוגי" ששודרה בערוץ 8 והשתתפה כמלחינה ומבצעת בעשרות פרוייקטים מוסיקליים וספרותיים, ביניהם ערבים לכבודם של נתן אלתרמן, דליה רביקוביץ', לאה גולדברג, מאיר אריאל, רחל חלפי, דויד גרוסמן, ברי סחרוף, ענבל פרמוטר ועוד רבים. היא גם הופיעה עם וכתבה ל...יהודית רביץ, נורית גלרון, ירונה כספי, ג'וזי כץ, ערן צור, שלומי שבן, הדרה לוין ארדי, נתן סלור ועוד. היו לה לא מעט המראות ונחיתות בדרכה, ונראה שעכשיו, יותר מאי פעם בהיסטוריה הקצרה אך עמוסת הפעילות שלה, רונה קינן נמצאת במקום מצויין.
הופעות ההשקה של האלבום במועדון "זאפה" תל אביב ב15.7 עם אורח מיוחד גידי גוב
ב16.7 עם אורח מיוחד ברי סחרוף
רונה קינן ולהקתה בהופעה בגלי צה"ל בתכנית "מוזיקה היום" 3.7.2011
סאונד: גראם ג'קסון, אסף סיטון ורפי קופפר
צילומים באולפן: דני זודקביץ'
צילומים באולפן: דני זודקביץ'
רונה קינן בשירה וגיטרות, ערן ווייץ בגיטרה וקולות, עדי רנרט בקלידים ופלוגלהורן,
יהוא ירון בבס, יובל שפריר בתופים
מה שהלך לי לאיבוד
המראות ונחיתות
הפרש המהורהר
המעיין הזוהר
מעשנים בשרשרת
מבול
 |
| עדי רנרט |
 |
יובל שפריר, יהוא ירון, ערן ווייץ |
