יום ראשון, 19 ביולי 2015

כשמאיר (לא) פגש את זהר

חום יולי
איזה שבוע טעון משמעות היסטורית היה השבוע שעבר ולא רק בגלל ההסכם עם איראן אלא דווקא בתחום התרבות העברית. ב16 ביולי לפני 60 שנה, נולד זהר ארגוב ז"ל. בשנת 1987 הוא הלך לעולמו בגיל 32, ולציון יום הולדתו התקיימו כידוע בשבועות האחרונים לא מעט אירועים לזכרו ונכתבו/נאמרו המון מילים על חשיבותו לתרבות שלנו, לא רק בשל היותו זמר גדול אלא גם בגלל ההקשר החברתי ואפילו הפוליטי של עצם קיומו ופעילותו.
זהר ארגוב של ימינו נוכח וקיים במוסיקה הישראלית לא פחות, ואולי אף יותר, משהיה בה בחייו.


ולגמרי במקרה (?), אתמול לפני 16 שנה, ב18 ביולי 1999 נפטר מאיר אריאל ז"ל. הוא היה אז בן 57, כלומר היה צריך להיות עכשיו בן 73, וגם הוא לא נעלם מתודעתנו מאז שעזב את העולם הזה. נהפוך הוא. הערבים השנתיים לזכרו, היצירות הגנוזות שלו שנחשפו מאז, הביצועים החדשים לשיריו ובעיקר הקהל הצעיר שמגלה אותו בשנים האחרונות, כל אלה הופכים את יצירתו של אריאל לנוכחת גם בימינו.
ארגוב ואריאל. שני שמות גדולים במוסיקה הישראלית, כל אחד בתחומו ובקרב הקהל שלו, שניים שנראו אז כל כך רחוקים זה מזה, כמעט בלי יכולת התקרבות או גישור, ובכל זאת במבט על התרבות שלנו היום, הם חלק משמעותי, ביחד לחוד, בצליל החדש והמקורי של המוסיקה הישראלית.


ב1987, שנת מותו של זהר ארגוב, הייתי שותף ל"מסע הבחירות של מאיר אריאל" שהובילו מאיר עם חברו יהודה עדר ובת זוגו תרצה. יהודה צרף אל מאיר את מיקי שביב, רע מוכיח ואותי ונדדנו ברחבי הארץ, מקריית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, והגענו להרבה מאד אוכלוסיות שהשם "מאיר אריאל" לא אמר להם דבר. לא שהם היו נגד... אבל לא היה להם שום מושג מי הוא.

בשיחות איתו אז ומאז מאיר התעסק רבות בנושא זה, וחשב שזהו אתגר מבחינתו כן להגיע קהל אחר. לא משיקולים מסחריים של "הגדלת השוק" אלא מתוך הכרה שעם ישראל מורכב מכל מיני עדות וגוונים וצבעים וטעמים. חלק ממחשבות אלה התגלגל לכתבה על "מסע הבחירות" בעיתון "כותרת ראשית", ודויד ברוזה הלחין את הטכסט והפך אותו לשיר "בצהרי יום".

ירדנו לירוחם... הוא שר שם... ומצטט מקומי שאומר "הגיע הזמן שכבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם מתרבות המערב".

מאז אותן הופעות מאיר אריאל פעל במתכוון לצאת מחוג המכרים ה"צוותאי" הקבוע שלו. שיריו הגיעו אל ניסים גרמה, גתית שובל, הברירה הטבעית, יהודה פוליקר, אתניקס, דני סנדרסון, רמי קלינשטיין, ריטה, שרון חזיז ועוד ועוד... ב1995 השתתפו בשיר שלו "כתונת פסים" שהלחין ארקדי דוכין עשרות זמרים מכל העדות והטעמים:

"לפני כמה וכמה שנות אלף, נפרדנו אחי ואני,
ההוא לכיוון של הקרירים האלה, אני לדרום מזרחי,
יובלות על יובלות לא התראינו, ופתאם נפגשנו כאן
לא הכרנו כל כך השתנינו, טוב שהשארנו סימן..."

האם זהר ארגוב היה שר מאיר אריאל לו נשאר בחיים? האם מאיר היה כותב במיוחד לזהר? ברור שאין לדעת, ובכל זאת, אני נזכר באחת ההופעות המוקלטות האחרונות של מאיר אריאל, כזו שטרם יצאה לאור רשמית, ובו הוא שר את "כבר עברו השנים" שכתב והלחין אביהו מדינה לזהר ארגוב. מאיר מקדים את השיר כך: "גרסה שלי לשירו של זהר ארגוב. אחד מגדולי הזמר של כל הזמנים. אחד מגדולי המוסיקאים של כל הזמנים!" ואז הוא מתנצל ואומר... "תקטינו ציפיות, אני לא זהר אני רק מאיר".




והשבוע מגיע לרדיו שיר חדש ומקסים בשם "שחרית" שהלחינה אהובה עוזרי (המורה לזמרה של זהר ארגוב) למילים של נתן אלתרמן (אחד המורים הרוחניים של מאיר אריאל) במיוחד ליהודית רביץ, שהיא כשלעצמה יכולה להיות סמל לשילוב האמנותי במוסיקה הישראלית. העולמות נפגשים.

יום ראשון, 28 ביוני 2015

הקול נשאר במשפחה


בפעם הראשונה אחרי קריירה של יותר מ40 שנה (!!!)
 דורית ראובני מופיעה לראשונה  ביחד עם משפחתה:
זה כולל את הבת מור, הבנים אסי וטל, והבעל יענקל'ה


מימין: דורית, יענקלה, מור,טל ואסי
ההופעה הראשונה ביום רביעי 1.7.15 "צוותא" תלאביב
לקראת ההופעה הופיעה המשפחה בגלי צה"ל
בתכנית "מוסיקה היום" ב25.6.15
אסף סיטון וליעד גרושקה: סאונד
דניאל ביינסיין, אביגיל קוש, גאיה עופר: הפקה
יעל אלין קוטנר: צילום
הקול נשאר במשפחה
דורית ראובני בשירה וגיטרה, מור מנדל בגיטרה ושירה, 
יענקל'ה מנדל בשירה, אסי מנדל בשירה וקלידים, טל מנדל בשירה וקונגה
היום היום
מנגינה ישנה
החיים
אדם צובר זכרונות
                                                                    מסביב למדורה (קטע)

יום שבת, 27 ביוני 2015

הגיע הזמן של שרון עזריה

היא יוצרת וזמרת נהדרת שמופיעה ומקליטה כבר 12 שנים
יש לה אלבום חדש בשם "ציפור כחולה"
עכשיו הגיע הזמן לשים לב אליה
קוראים לה שרון עזריה 

ההופעות הקרובות
ביחד עם גיגה
28.6.15 קפה ביאליק, תל אביב
2.7.15 בית על ההר, קציר
11.7.15 הג'אם , חיפה

והנה היא והוא בהופעה בגל"צ


מוסיקה היום 25.6.15
אסף סיטון וליעד גרושקה: סאונד
דניאל ביינסיין, אביגיל קוש, גאיה עופר: הפקה
יעל אלין קוטנר: צילום

שרון עזריה בשירה, גיטרה,בס והקשה. גיגה ביוקליילי
GOLDEN RIVER
איך לפעמים
אם תרצו
שלך לנצח
עכשיו זה הזמן


יום שלישי, 23 ביוני 2015

בדרך אל האושר

אנושית
לאלבום הקודם שלה קראה יעל דקלבאום  "שמחה ועצב" וזו כותרת שמגדירה אותה כל כך טוב: בעטיפה מתוקה ומוארת ומלאה שמחת חיים, כאילו קלילה, מסתתרים גם עצבות וכאב ובעיקר הרבה חיפוש של משמעות לחיים ולמוות. כששאלתי אותה כשיצא האלבום ההוא מה היא יותר בחיים שלה, שמחה או עצב, השיבה שהיא שילוב של שניהם תחת ההגדרה שלה ל"אושר".


האלבום החדש שלה "אנוש" שאת השקתו  היא חוגגת השבוע ביום רביעי במועדון "בארבי", הוא, כהמשך ישיר לשני אלבומיה הקודמים, אלבום מאד פילוסופי ומביט פנימה בטכסטים שבו, הפעם בעיקר באנגלית, ומאד נעים ומעורר ומלא אופטימיות במנגינות. המוסיקה כמרפא לנשמה. "אנוש" היא קוראת לאלבום החדש, מתוך ידיעה שהנושאים שבהם היא עוסקת, שמניעים אותה ליצור, משותפים לכל בני האדם. גם אם אנחנו מודעים לכך וגם אם, כך כנראה רובנו, חיים בשינה עמוקה.

אני קול ברוח
נעה, נמה באינסוף
בתוך גוף בר חלוף
עצב מחלחל עמוק
(מתוך "אנוש")

קצת רקע:  כמו פורטיס וסחרוף, רינגו סטאר וריקי גל (וגם בתי טליה) היא נולדה ב7.7. במקרה שלה בשנת 1979. ילידת ירושלים שגדלה גם בקנדה, במשפחה מוסיקלית מאד. אביה דיוויד ז"ל ניגן בלהקת הפולק-בלוז-בלוגראס "הפונדקאים" שהופיעה מידי שנה בפסטיבל "סולם יעקב" וכך מגיל צעיר נחשפה יעל למוסיקה אנגלית ואמריקנית ושלטה בשפה... מגיל צעיר היא  מופיעה על במות, עם להקות משלה (ביניהם "הדקלים" שאף הקליטה אלבום באנגלית), כמלווה של אמנים שונים (לדוגמא עם שלמה ארצי בדואט "לא יודעת מה עובר לך בראש") ואחרי השירות הצבאי בשלישית "הבנות נחמה" עם דנה עדיני קרולינה. באלבום הלהקה שיצא ב2007 וזכה בהצלחה מפתיעה הייתה דקלבאום שותפה ליצירת חצי מהשירים, ובהופעות הלהקה הפכה, כמו חברותיה, לכוכבת גדולה.


למרות זאת, כסולנית גילתה דקלבאום שבכל אלבום חדש היא צריכה בעצם להתחיל מההתחלה . אלבום הבכורה שלה GROUND ZERO יצא ב2009, כלל להיט אחד גדול בשם "ALICE" (שיעל כתבה בגיל 17 בהשראת "עליסה בארץ הפלאות") , קיבל ביקורות מצויינות (היו שהישוו לג'וני מיצ'ל הצעירה... לא פחות ולא יותר!) אך עדיין לא זכה בתשומת לב רבה של המיינסטרים הישראלי. אולי מכיוון שהיה כולו באנגלית. בדרך לאלבום השני נפרדה יעל מאביה האהוב, ושירי האלבום הושפעו מכך מאד. האלבום "שמחה ועצב" (על עטיפתו יעל הקטנה על כתפי אביה) היה כולו בעברית, וכלל שירים אישיים נפלאים שגם זכו בתשומת לב רדיופונית נאה: "שמחה ועצב", "אדם חופשי", "לבדי", "האגם הנעלם" ועוד. יעל הופיעה הרבה ושיתפה פעולה עם מגוון אמנים, מלהקת "משינה" בהופעות האקוסטיות, רונה קינן ותמר אייזנמן בפסטיבל האי לסבוס, עם קורים אלאל בשיר "הלב הפועם" ש אהובה עזרי, עם מירי מסיקה לה הלחינה את מילותיה של צרויה להב ל"וינסנט" וגם ב"שרות חוה אלברשטיין" בו שרה את "שיר מגרש חושך"... בקיצור... לגמרי ישראלית ובעברית...



מה שמבא אותנו לאלבום החדש, שהוא מעין סיכום ועדכון חייה עד הלום... האלבום שנוצר בתמיכת המונים ב"הד סטראט" מציג אותה כיוצרת מגובשת, כותבת ושרה בעברית ובאנגלית שירים מאד אישים, עמוקים וחושפניים, מחשבות על העבר והעתיד מתוך גישה כמעט בודהיסטית של ניסיון לראות את המציאות כפי שהיא. הטכסטים מוגשים כמו שהיא רגילה במוסיקליות זורמת נפלאה, הפעם בהפקתו  המאד מעודנת ומדוייקת של יוסי פיין. אלבום נהדר, שצריך להפוך את יעל דקלבאום לשם מוכר. הזמן שלה מגיע עכשיו.
אדם סוחב לאורך זמן מסע העבר על כתפיו
כל יום נוסף מעט משקל ללב הפצוע
אדם נושא זיכרון ישן, כאב שידע בעבר
כל יום יפגוש בו מחדש כעין תעתוע
ופרח האש בו מלחש
חזר אליי חזור חזור
שב אל אור
("שוב אל האור" מתוך "אנוש")

הנה!!! כאן!!! יעל דקלבאום וחברים בהופעה!!!


יום שבת, 20 ביוני 2015

יעל דקלבאום משיקה את אלבומה החדש בבארבי 24.6.15

אנוש
האלבום החדש והנהדר של יעל דקלבאום
יושק
ביום ד' 24.6.15
במועדון "בארבי"

לקראת ההשקה החגיגית
בה יתארחו גם הדס קליינמן ואביב בכר
הגיעו לאולפן גל"צ
יעל דקלבאום בשירה וגיטרה, יוסי פיין בבס, גלעד דוברצקי בכלי הקשה, דניאל רובין ואלכס משה בקולות


והופיעו במבחר שירים:
שוב אל האור

TAKE ME IN YOUR ARMS

 ANGEL SONG

TWENTY SEVEN


סאונד: אסף סיטון ובן קטן
הפקה: דניאל ביינסיין, אביגיל קוש, גאיה עופר
צילום: יעל אלין קוטנר








והנה בונוס קטן למי שהגיע עד הלום