יום שלישי, 31 במאי 2011

יעל לוי בהופעה


לקראת הופעתה של יעל לוי ב16.6.2011 ב"באוזן בר" בתל אביב
היא הגיעה עם להקתה להופעה בתכניתי "מוזיקה היום" בגלי צה"ל 15.5.2011
סאונד: דני אור ואסף סיטון
צילומים: דני זודקביץ'


יעל לוי בשירה, אלון ברגבאום בגיטרה, ג'נגו בבס וקולות, חגי פרטשמן בתופים
אל תקנה לי ורד
ניחושים של ים
לך לאן שתלך
אי ירוק בים
בלדה לנאיבית
נערה גבוהה


חגי פרטשמן, אלון ברגבאום, ג'נגו
התכנית לא שודרה בשידור חי (בגלל אירועי יום הנכבה) והיא תשודר ביום ששי, ה10.6, בשעה 14:00

יום שני, 30 במאי 2011

ארז לב ארי בהופעה אקוסטית + הפתעה בגל"צ 29.5.2011


לקראת הופעותיו הלילה 31.5, באלפנט חיפה, ומחר 1.6 בזאפה תל אביב
התארח ארז לב ארי בתכניתי "מוזיקה היום" בגלי צה"ל ב29.5.2011

גם אסף אבידן והמוג'וז היו באולפן והצטרפו בספונטניות בשני שירים
סאונד: אסף סיטון ומני ציפל
צילומים: דני זודקביץ'

ארז לב ארי בשירה וגיטרה. המוג'וז בנגינה (שירים 3 +4)
אסף אבידן בשירה (שיר 4)
פרימיטיבים
אהבת חיי
צדק
MOST OF THE TIME



והנה קטע בוידאו

דנה עדיני. דנה עדיני. דנה עדיני (או במילים אחרות, דנה עדיני)

הנה מה שיש לי לומר על האלבום החדש של דנה עדיני (רק דברים טובים)
http://www.kutnermusic.com/2011/04/blog-post_19.html



לקראת הופעתה הקרובה בתיאטרון תמונע, ב9.6.2011
הופיעה דנה עדיני עם להקתה בתכניתי "מוזיקה היום" בגל"צ 22.5.2011
סאונד: אסף סיטון ורפי קופפר
צילומים: דני זודקביץ'



 דנה עדיני בשירה, גיטרה, הקשה. יונתן ג'וני גולדשטיין בתופים ומחשב ספי ציזלינג בחצוצרה.
יוסי מזרחי בגיטרה ומקלדת. דניאל שוהם בגיטרה ומקלדת, גלעד אברו בקונטרבס
אשליה
טהור
פיסת היסטוריה
בטח
מה לי ולזה
טבעו עיני
יונתן גולדשטיין ויוסי מזרחי


דניאל שוהם וגלעד אברו

יוסי מזרחי

דניאל שוהם


ספי ציזלינג

דנה עדיני
גלעד אברו

יום ראשון, 29 במאי 2011

אריק איינשטיין שר יצחק קלפטר 28.5.2011 - השעה השניה

 שעה שניה
חייו של יוחאי
מבלי להפריע
בוקר טוב אמיר
רק איתך
תל אביב, גדות הירקון 1983
אתמול היה הרגע
בשבחי הסמבה
כאן לבד הלילה
צליל מכוון
למנוחה לנחלה
שביר

אריק איינשטיין שר יצחק קלפטר 28.5.2011 - השעה הראשונה


שעה ראשונה
צליל מכוון
אולי צריך לתת לזה עוד זמן
היום אני כזה
מעבדות לחרות
עוף גוזל (קטע)
יושב על הגדר
פנים טובות בתוך החשכה
שביר
טרוף במה
יד אחת עושה את זה
חלום עקבותיך
השיכור
כי שיכור אני

יום שישי, 27 במאי 2011

פול סיימון בישראל


לקראת ההופעה הצפוייה של פול סיימון אני נזכר בפעם הראשונה שלו כאן, במאי 1978.
קטעים מההופעה שלו בקיסריה, תוכלו לשמוע כאן למעלה בדף סיימון (וגרפונקל) לישראל


אחרי ההופעה הנפלאה שלו כאן, ערכתי תכנית שכללה ראיון קצר שלי איתו, קטעים מההופעה ושירים נוספים.
אורלי יניב הקריאה את השירים של סיימון, קובי מידן הקריא את תרגום דבריו.





ג'יי וויוז זה J.VIEWZ


עכשיו הזמן לג'יי וויוז

ג'יי וויוז היא אחת מאותן להקות ששמה הולך לפניה כבר שנים אחדות, בעיקר מחוץ למיינסטרים הישראלי, ועכשיו נדמה שזה סוף סוף קורה לה בגדול. אלבומה החדש, השני וחצי, RIVERS AND HOMES, מגיע בתקופה טובה ללהקה ולמוזיקה שלה, גם בישראל.


נקודת המפנה בקריירה של ג'יי וויוז הייתה דווקא כשמנהיגה, יונתן דגן, התעסק במוזיקה שאינה בתחום המחייה הרגיל של ההרכב, ובעיקר בעבודה שלו עם אברהם טל. ב2008, עפ התפרקות להקת "שוטי הנבואה" הקליט טל שיר סולו ראשון לפרויקט "עבודה עברית", את "אדם צובר זכרונות", במקור של דורית ראובני, הפך אברהם טל למשהו שונה לגמרי בהפקת ועיבוד יונתן דגן. בהמשך אותה שנה הוציא טל את אלבומו הראשון שכלל את השיר הזה וגם את "הזמן עושה את שלו" בו דגן ניגן בגיטרות. האלבום גם מוקסס באולפני ג'יי ויוז על ידי יונתן דגן. זה היה רק חימום לשיתוף הפעולה הבא בין השניים. ב2010 יצא לאור אלבומו השני של אברהם טל, "אורות", ובו דגן היה שותף מלא עם טל בעיבוד, ההפקה המוזיקלית והתכנותים באלבום. הוא גם הלחין שיר אחד ("אבא") והשתתף בהלחנת שיר נוסף ("לילות" ביחד עם עמית כרמלי) והוא גם ניגן בקלידים, גיטרות, בס וכלי הקשה. בנוסף לכך היה דגן אחראי על  הקלטות התקליט באולפנו הניו יורקי, כשטל עושה את זה באולפנו בפרדס חנה.  להיטי ענק כ"אורות", "מחוזקים לעולם" ו"לילות", בחירת "אורות" ל"שיר השנה" של "אקו"ם" ושל גלגלצ (שם זכה טל גם בתואר "זמר השנה") ומכירות של יותר מ40,000 עותקים בשוק התקליטים המתמוטט של 2010, הביאו את שמו של דגן למודעות קהל עצום שלא היה נחשף אליו בדרך אחרת. 

התחלת דרכו של יונתן היתה עשר שנים קודם לכן. ב2001 הוא הקים ביחד עם שי רביב את "VIOLET VISION", צמד אלקטרוני שהביא משב רוח מרענן  לתחום, לפחות בקנה מידה ישראלי. בהפקתו המוזיקלית של ארז אייזן מ"אינפקטד מאשרום" הוציא הצמד אלבום הבכורה FIRST SIGN OF COMMUNICATION ששילב דראם אנד בייס בג'אנגל בדרך שלא נשמעה כאן קודם לכן. הצמד, ששני חבריו היו בני פחות מעשרים, הוחתם על חוזה ארוך טווח בחברת התקליטים הישראלית המובילה בתחום האלקטרוניקה, BNE וזכה לתשומת לב נאה בארץ ובעולם, אך תוך כדי פעילותו, ועוד לפני שיצא אלבומה השני UNFOLD  הקים יונתן את J.viewz  כפרוייקט צדדי, מבלי להפסיק את פעילותו בצמד. וכך, ב2003, בעוד VV מוציאים סינגל מצויין YOUR VOICE שכולל את שירתם של נעה למברסקי וכפיר בסון (סולן "הגן האנוכי" לשעבר),  הופיע קטע ראשון של ג'יי וויוז באוסף צ'ילאאוט של חברת התקליטים הספרדית BLANCO Y NEGRO, שבו נכללו שמות גדולים כמו שייניד אוקונור, פול אוקנפולד, מאסיב אטאק ועוד.

השילוב באוסף הביא להתעניינות רבה מאמנים ולייבלים ברחבי העולם ולהוצאת אלבום הבכורה של ג'יי וויוז בשנת 2005 (בעוד האלבום הבא של ויולט ויז'ן יצא רק ב2008).
האלבום MUSIC BREAKS  קיבל סיוע משמעותי מ"אינפקטד מאשרום" שמיקססו את שיר הנושא ושילבו  אותו באלבומם I'm the Supervisor

סינגל מאלבום הבכורה,  YOUR COUNTRYזכה לתשומת לב נאה בעולם המוזיקה האלקטרונית וב2005 נבחר J.Viewz למקסס את השיר SEE LINE WOMAN  של נינה סימון לאלבום שכולו רמיקסים לשיריה והצמד החל גם להופיע כשעם דגן והזמרת נועה למברסקי מנגנים דויד עדה בקלידים, אוריה גזית חצוצרה ומאוחר יותר גם דני מקוב בתופים.
הלהקה שהציגה מגוון מוזיקלי רחב הופיעה במועדונים מצד אחד ובפסטיבלי מוזיקה שונים מצד שני, ביניהם בפסטיבל הג'אז באילת.
ב2008 הוציאו אי.פי (דיסקצר) ובו ששה קטעים מיוחדים תחת הכותרתTHE BESIDES EP. ביניהם הלהיט הכי מושמע שלהם, גרסת כיסוי לSMOOTH CRIMINAL של מייקל ג'קסון, רמיקס לשיר של זמרת הלדינו יסמין לוי, הקלטה בהופעה של UNDER THE SUN, חידוש ביחד נגן כלי ההקשה זוכה פרס הגארמי גלן וולז לשיר מאלבום הבכורה ועוד. בהופעות ההשקה של כלל ההרכב לצד החברים הקבועים, דגן, למברסקי וגזית, גם את יקיר בן טוב בקלידים, טל רונן ו/או משה אסרף בתופים. יוסי פיין, בבס, היה אורח הכבוד.
באותה שנה יצא גם HEAVEN UNDERGOUND, אלבומה השלישי של הלהקה, ששילב אלקטרוניקה כבדה ושירים. השתתפו בו אונילי, עמרי קליין ומישל אנדרסון ואחד הקטעים היותר מדליקים בו היה בישול ל COOK ME של "איזבו". זה היה כנראה סופה של הלהקה בגלגולה המוכר, שכן אחרי הוצאת האלבום עברו יונתן דגן ונועה למברסקי לניו יורק, שם הם מנגנים עם מוזיקאים מקומיים וחברים ישראלים. באתר הרשמי של "ויולט ויז'ן" לא מוזכר שמו של דגן כחבר עכשווי בהרכב. לעומת זאת הוא דווקא הולך ופורח כג'יי וויוז. בניו יורק הוא מפיק כל מיני מוזיקאים אחרים, ביניהם הוא אפילו השחיל רמיקס לאלבום החדש של מובי. הוא מצליח כיוצר מוזיקה לסרטים ופרסומות ומגיע גם לקהלים חדשים, למשל באחד המקומות הקדושים לג'אז, מועדון "בלו נוט" בניו יורק.

עכשיו משיק יונתן דגן אלבום חדש, RIVERS AND HOMES שכרגיל אצלו משלב נגינה חיה ואלקטרוניקה ממוחשבת ומארח מוזיקאים שונים, ביניהם ג'ושוע ג'יימס, קלי סקאר ועוד. החידוש העיקרי באלבום אינו במוזיקה אלא בדרך הפקתו. לאתר www.jviewz.com  שנפתח לפני כחודשיים הועלה שיר חדש בכל פעם שהעבודה עליו הסתיימה. לגולשים ניתנה אפשרות להזמין את האלבום כולו לפני שהוא מוכן ולנרשמים לאתר אפשרות להוריד את סינגלים חדשים וכן בונוסים כמו רימיקסים מיוחדים, גרסאות דמו ועוד. המנויים הישראלים אף יזכו להנחה מיוחדת ברכישת כרטיס להופעות הקרובות בישראל. בתחילת יוני, כשכל  שירי האלבום יעלו לאתר, יוכלו הגולשים לבחור בין גרסת סידי או גרסה דיגיטלית.



לקראת הוצאת האלבום מגיעים  J.viewz להופעות בישראל, שוב בהרכב שכולל את יונתן דגן, נועה למברסקי, אוריג'ה, יקיר בן-טוב וטל רונן. מופע טרום בכורה יתקיים במועדון זאפה בת"א הלילה (27.5) ואחריו יבואו מועדון "ביט" בחיפה (ב7.6) ומופע השקה חגיגי במועדון התיאטרון ביפו (8.6). זה הרגע שלהם.

יום שלישי, 24 במאי 2011

אריק איינשטיין שר יצחק קלפטר


בשבת שודרה בגלי צה"ל, תכנית מיוחדת על האלבום "אריק איינשטיין שר יצחק קלפטר".
נפגשתי עם אריק איינשטיין לשיחה על האלבום, בביתו של גיא בוקאטי, המוזיקאי והכותב (וגם הגיטריסט) שעובד איתו בשנים האחרונות.





האלבום החדש "אריק איינשטיין שר יצחק קלפטר" הוא אוסף כמעט כל הלחנים של יצחק קלפטר שאריק איינשטיין שר בעבר. בעיקר בשני אלבומים שהוציאו יחד בשנות השמונים. "יושב על הגדר"  (1982) ו"שביר" (1983), עם שירים כמו "שביר", "רק איתך", "יושב על הגדר", "טירוף במה", "בשבחי הסמבה" ועוד. לאלה צורף שיר אחד משנות התשעים ("כאן לבד הלילה") ושתי הקלטות חדשות: "מעבדות לחירות" שכתב יעקב רוטבליט והלחינו יצחק קלפטר ו"צליל מכוון" הוותיק של קלפטר, בחידושו של איינשטיין. אריק הקדיש חלק ניכר מדבריו לדיבור על קלפטר...

איינשטיין: בכלל לא התכוונתי לעשות אוסף של יצחק. עבדתי על אוסף אחר ונתקלתי במקרה בתקליטים "יושב על הגדר"  ו"שביר" שמזמן לא שמעתי במרוכז. הקשבתי לשניהם  ופתאום התעוררה אצלי האהבה הישנה הזו למוזיקה שלו לנגינה שלו והרגשתי שאני רוצה לשתף אנשים בכיף הזה ב.. יצחק הזה...



אצל איינשטיין זו אהבה בת ארבעים. מאז שקלפטר ליווה אותו כחלק מלהקת "אחרית הימים" ב1971, ההקלטה המשותפת הראשונה (בשיר "כמה טוב שבאת הביתה"), מעקב אחרי הייחוד של קלפטר כגיטריסט בימי "כוורת" ובעיקר בתקופה בה עבדו בשיתוף פעולה מלא, בשני האלבומים הנ"ל. ולא רק כגיטריסט ומלחין אלא כבעל השפעה על העובדה שבאלבום "שביר" איינשטיין כתב לראשונה את כל המילים...

איינשטיין: גם את זה אני מייחס ליצחק.  אני לא משורר מקצועי... מדי פעם אני כותב. אבל הוא הצליח להפרות אותי.. הוא פשוט הפרה אותי וזה זרם... יש במוזיקה של יצחק מין תמימות ופשטות ויחד עם זה הוא מאוד מוזיקלי וגם מאוד מאוד מורכב. זה לא פשוט. הנפלא אצלו שהוא יכול לקחת מהלכים, טקסטים, מלים כאלה כמו (שר): "אני כותב מכתב, הדף נגמר לי, אני אוהב אותך, רע לי ומר לי, או-או-או-או עד עולם אחכה" מין דבר כזה, וכשהוא עושה את זה, אחול מניוקי, איזה יופי.

- מה מיוחד בו כמוזיקאי?
איינשטיין:  קשה להסביר הרגשה בעזרת מילים. זה לא מדע מדויק... יש בו איזה משהו שהוא... יצחקי כזה. הוא מוזיקלי מאוד, רוקר מצד אחד ואיש של בלדות מצד שני. יש משהו מיוחד באופן שהוא מנגן, בסטייל שהוא מנגן, בסולואים שלו. יש שירים שלי שאני מקשיב להם ומחכה שהסולו יבוא. כל סולו שלו הוא יצירה בפני עצמה ובכל זאת זה נשאר אורגני עם השיר. ההרגשה שלי לאורך כל התקליטים שעשיתי איתו שיש דיאלוג בלתי פוסק בין השירה שלי לגיטרה שלו...
אח... איזה גיטריסט. בוא'נה, הוא עומד בשורה אחת עם כל האלה, קלפטונים, קנופלרים, בחיי. אני מציע לשים לב לעבודה שלו בגיטרה. לפעמים יש דברים שנעלמים אם אתה לא מקשיב באמת לאורך כל הדרך. לא רק סולואים, אלא כשהוא מלווה, כשיש שירה. מתי הוא שותק, מתי הוא נכנס, איזה צלילים הוא מנגן , איזה קצב הוא מנגן, אתה מבין?  פתאום הוא מחסיר צליל, מוסיף צליל, פתאום הוא עושה את זה בלוזי קצת, פתאום בלדה יותר, אדיר, אדיר. ומלודי. כל הסולואים האלה אתה יכול לשיר אותם.
היו הרבה שנים, שכשהייתי לפני תקליט חדש, ועוד לא ידעתי איזה כיוון ומה ומי ועוד החומר לא קיים דבר אחד כן ידעתי שיצחק ינגן גיטרה. לא הייתי מוכן לוותר עליו...  יש הרבה גיטריסטים מוכשרים וטובים בארץ אבל הוא מיוחד. מיוחד.

- יש באלבום גם שתי הקלטות חדשות...
איינשטיין: ליאור מזרחי, המפיק מאן.אמ.סי הציע שנקליט שני שירים נוספים. נזכרתי בטקסט שכתב יעקב רוטבליט שמאד מצא חן בעיני, "מעבדות חירות". כאן נכנס לתמונה גיא בוקאטי שאיתו אני עובד בשנים האחרונות. הוא מוזיקאי בפני עצמו, גם כותב טקסטים וגם גיטריסט שיש לו מה להגיד. גם הוא אוהב את יצחק ואין לו את הקטע הזה של קנאה. אז יצחק התחיל להלחין את השיר ועל הבסיס של מה שהוא עשה גיא המשיך. הלחן משותף  ושניהם מנגנים... סולו מרכזי של יצחק, ובסוף סולו יותר קטן של גיא.

- וגם גרסה שלך ל"צליל מכוון" של קלפטר
איינשטיין: כשהציעו לי לשיר שיר מוכר של יצחק הייתה לי בעיה כי יצחק הוא לא זמר במובן המקובל של המילה. יש משהו בשירה שלו, מין תמימות כזאת... יש שירים שהוא שר שהזמר הכי טוב בעולם לא ישיר כמוהו.  אז הייתה לי הסתייגות בהתחלה כי השירים שהוא שר מאוד מזוהים איתו.. בדקנו את העניין ובסוף הרגשתי בסדר, שאני לא הולך לקלקל את השיר. לא להפוך את השיר על פיו. אני שר אותו כמו שהוא... זה הסתדר לי ואז שמחתי.




צילום: זיו קורן
צילום: מאיר פרטוש

הנה השעה הראשונה של התכנית:



מעייו הירשביין בהופעה אקוסטית בגלי צה"ל 22.5.2011


כמעיין המתגבר

מעיין הירשביין יושבת במרחק שני מטר ממני, באולפן גלי צה"ל, בהופעה בתכניתי "מוזיקה היום". היא ליד הפסנתר, לידה נגן הקונטרבס אדם בן עזרא ושניהם מוקפים צלמי סטילס ווידאו, טכנאי סאונד, יחצנית, הבת שלי שבאה לבקר בעבודה של אבא ועוד אנשי גל"צ שסתם באו לראות... וכשהיא שרה אני מרגיש כאילו זה רק היא ואני... היא שרה בשבילי. במיוחד בשיר "כאן בלעדיי" כשהיא מתחילה שקט שקט והולכת ומעמיקה לתוך הנשמה ומאריכה במיוחד את המילים האחרונות בכל בית...פחחחחחחד... ביחחחחד.... מאאאאאאד... ארוך ארוך ארוך ויפה יפה יפה... עד כלות הנשימה.

באמת שלא התכוונתי
פשוט ככה גידלו אותי לחשוב
האמת שלא האמנתי
למרות שזה נשמע כמו תירוץ לזה שלא טוב
אולי אנ'לא רוצה לדעת
בורחת מהכל, פוגעת
נשארת שוב עם הסוד כאן בלעדיי
ואין בי שום ספקות או פחד
להזדקן אתך ביחד
רוצה את זה מאד
לך לא כדאי

היא שרה באולפן שלושה שירים מקוריים ואחד של שלום חנוך ("לאט לאט"), ואני מרגיש שזה נורא חזק ומרגש, ובטח עוזר לה לקדם את המופע שלה ב"אוזן בר" בשבת הקרובה... אבל זהו רק חלק מתוך האישיות המוזיקלית שלה, מה שגורם לי למחשבות על עטיפת האלבום שלה.
שכן, בינתיים, עד שיעלמו לגמרי האלבומים "הפיזיים" עטיפה מוצלחת יכולה לספר את כל הסיפור. "ממלכת עד ש", אלבום הבכורה של הזמרת-כותבת-מלחינה מעיין הירשביין, ארוז בעטיפה מקופלת שנראית, כשהדיסק בידך, כמו הצהרה של מינימליזם ומינוריות.



אך כשמוציאים את חוברת הדיסק, ופותחים את העטיפה המתקפלת, מתקבלת התמונה השלמה: מעיין הירשביין ליד הפסנתר שלה, מבטה מופנה לשמיים, ומולה התפוצצות מוזיקלית של המון כלים שפורצת מתוך הפסנתר...


והדימוי הזה כל כך מתאים...הציור של גילי כהן והעיצוב של שיר דויד, נראים לי בדיוק כמו שהאלבום הזה נשמע. כולל ההפתעה שקורית לך עם פתיחת העטיפה, או, בהתאם, בהאזנה לדיסק. הנה דוגמא לא רעה לכך שעוד יש משהו קטן ומיוחד דווקא בפורמט הדיסק.

" ממלכת עד ש", אלבום הבכורה של מעיין הירשביין, בת 30 וקצת, הוא יצירה עמוסת כל טוב. מקטעי פסנתר אינטימיים ומינוריים, ועד שירים מתוזמרים בגדול, עם אנרגיות של מופע ענק
היא שרה על אהבה, פרידה, אכזבה. והכל מכוון לנשים, וכנראה לאחת במיוחד, לה עצמה.





"ממלכת עד ש" הוא הפתעה נעימה בעיקר למי ששמע את שמה של מעיין הירשביין כבר בעבר.. אני, לשם דוגמא, פגשתי אותה לפני תשע שנים, ומאז אמנם חזרתי להתקל בה, במופעים קטנים כאלה ואחרים, אבל עבר יחסית המון זמן וכבר חשבתי שהיא התייאשה.
בשנת 2002 וגם בשנת 2003 היא השתתפה בתחרות "רוק רימון" ונשמעה כמו הבטחה גדולה. בשנים הבאות היא הופיעה, בעיקר לגמרי לבד או עם נגן אחד או שניים. בעיקר עם אדם בן עזרא בקונטרבס ולעתים עם קרני פוסטל בצ'לו... בין השאר היא הופיעה ב"פסטיבל הביטלס" בחולון, עם עינב ג'קסון כהן בדוקרב פסנתרניות, השתלבה בפסטיבלי הפסנתר וחרגה מעולם המועדונים הקטנים, עד כמה שידוע לי חד פעמית, כשהתארחה ב"ארבע תחנות" של שלום חנוך. איתו ועם מפיקו המוזיקלי משה לוי, יש לה קשר מיוחד. את משה לוי הכירה עוד כשהייתה חיילת ושרתה זמן קצר בלהקת חיל האוויר. הוא הזמין אותה לשיר קולות באלבומים שהפיק לשמוליק קראוס, מאיר בנאי ואביב גפן. והוא גם ליווה אותה בדרך לאלבום הבכורה כשותף בהפקה המוזיקלית. שלום חנוך בעצמו היה אחראי על הפקת השירה, ומידי פעם השניים הפתיעו אותה כשעלו לבמה בהופעותיה. הקשר עם שלום, והעבודה עם משה לוי, הם בוודאי מקדם תשומת לב ענק במבול הזמרות-יוצרות שמציף אותנו בעת האחרונה. לזכותה של מעיין יאמר שיש לך משהו מקורי ומיוחד להציע, גם ללא הקשרים הטובים האלה. ולמרות שעברו הרבה מאד שנים (יחסית) מתחילת הדרך, היא נראית ונשמעת כמו אחת שיש בה רעב גדול לעשות את זה עכשיו. "ממלכת עד ש" היא רק ההתחלה, ואם אני מבין נכון את חכמת הזן שבכותרת, אז זהו זה, עכשיו זה קורה.


לקראת הופעה ב"אוזן בר" בתל אביב ב4.6.2011
התארחה מעיין הירשביין בתכניתי "מוזיקה היום" בגלי צה"ל 22.5.2011




מעיין הירשביין בשירה ופסנתר חשמלי, אדם בן עזרא בקונטרבס וקולות
רשימת מכולת
כאן בלעדי
רק בטוב ביותר
לאט לאט (שלום חנוך)

סאונד: אסף סיטון ורפי קופפר
צילומים: דני זודקביץ'






והנה הג'אם בצילומו של  גיא דיין דוט קום

יום שישי, 20 במאי 2011

בעז שרעבי



זה כל הקסם
בעז שרעבי הוא, בשבילי, גדול זמרי הנשמה בארץ, וגם כששווים אותו לזמרי הSOUL הגדולים בעולם אין לו במה להתבייש. אין בדברים האלה חידוש, שהרי הוא כבש את מקומו בצמרת הזמרים בארץ כבר מזמן, ובכל זאת, העובדה שהוא ממשיך לעשות את זה גם עכשיו, בגיל 64, בתוך סצנה שהופכת קשה, תחרותית ומאתגרת גם לצעירים ומלאי אנרגיה טריה, היא משמחת במיוחד.
ביצירה שלו, בהופעות החיות, בתקליטים שהוא מוציא גם בשנים האחרונות... הוא כאילו לא משתתף במשחק של הדור הצעיר (למרות שאלבומו האחרון, "אם את עדיין אוהבת אותי" מכר יותר מ40,000 עותקים, אלבום האוסף "את לי לילה" יותר מ250,000 וגם שרעבי סגר את קיסריה), אבל הוא בקלסיקה אחרת ושם הוא אינו מפסיק ואינו מוותר. יש לו כח להמשיך (כשם אלבומו משנות התשעים) והוא עושה את זה עם כל הלב והנשמה. כן, המילה הזו תחזור כאן לא מעט.


"מגע הקסם" הוא קורא לאלבום החדש, ואי אפשר להימנע מהקלישאה... שרעבי לא איבד את מגע הקסם. בעיבודים של ירון בכר ובהפקה מוזיקלית משותפת שלו ושל בכר הוא מציע 10 שירים חדשים, ששה מהם הלחין בעצמו (שניים עם עמית צח, וירון בכר) ובאחרים לחנים של רותם כהן, ליאור ד'טאוקר ודורון מדלי.  ההפקה המוזיקלית מאד פונקציונלית, העיבודים משרתים את השירים מבלי לעשות מהפכות. כך גם הטכסטים, בעיקר שירי אהבה וגעגוע ותפילה של רחל שפירא, רותם כהן, דורון דוידסקו, עמית צח, דורון מדלי, חמוטל בן זאב ובעז בעצמו. "מגע הקסם" אינו פורץ דרכים חדשות, ולפעמים מתעוררת המחשבה מה היה קורה אילו שרעבי היה מעז פעם אחת לשכוח את כל מה שהוא, וירון בכר, יודעים לעשות, והיה מפקיד את העיבוד וההפקה בידי מוזיקאי שונה ומפתיע שאף פעם לא עבד איתו בעבר, אך כל זה לא משנה. ככה הוא נשמע עכשיו, זה מה שהוא רוצה לומר וזו הדרך שהוא אומר (כלומר שר) את דבריו. זה מרגש בגלל שזה מחבר את המאזינים לקול הכל כך מוכר. הקול החם של בעז, הצורה המיוחדת לו בה הוא מבטא את המילים, המוזיקליות מלאת העושר...גם העיבוד הכי בומבסטי או מתוק לא נשמע קיטש, גם הנושא הכי מוכר לא נשמע נדוש... כי הוא עושה את זה באמת. מהמחלקה הכי פנימית של הנשמה.

"לעולם לא אחדל לעולם לא אחדל זו הבטחה שלעצמי הבטחתי..." הוא שר את מילותיה של רחל שפירא בשיר הפותח את האלבום החדש ומוסיף, "ושיר נובע ולא גווע, המנגינה בקול צלול ומלאכי, מגע הקסם צליל נובע מתוכי, כמו ברכה כמו מנחה כמו שמחה".  
אני לא בטוח ש"צלול ומלאכי" הוא המאפיין את קולו של שרעבי. להפך, יופיו הוא באי-מלאכיותו, בכך שהוא לא "צלול", קולו הוא מאד ארצי, מחוספס, עמוק ומלא כאב ועם זאת תמיד נשמע גם חיוך אופטימי קטן בתוך העצב הגדול. ארבעים שנה הוא שר את הנשמה שלו והוא נשאר אמיתי ונאמן לעצמו, לקול שלו. אופנות באות והולכות, כוכבי זמר צצים ונעלמים, ושרעבי, כמו אריק איינשטיין ויהורם גאון ועוד קומץ זמרים גדולים, נשאר כל הזמן כאן, ממשיך להיות זמר ענק.


למרות מוצאו התימני, שרעבי אף פעם לא היה רק "זמר מזרחי", הוא לא הסתפק בצמצום האפשרויות לתחום אחד בלבד. כן יש במוזיקה שלה מרכיבים מזרחיים, אך יש בה גם השפעות של בלוז וריתם אנד בלוז ונשמה ורוק ופופ  ושירי ארץ ישראל "אשכנזית" (לך תדע מה זה) ומוסיקת עם ספרדית ופולק אמריקני ועוד... בואו לא נשכח, לשם דוגמא, שאת הפריצה שלו, לפני 40 שנה בדיוק, הוא עשה בסדרת להיטים באנגלית: "פמלה", "רינגולי", "זירו זירו" ועוד. תקליטיו הראשונים כללו בטבעיות אנגלית לצד עברית, ואת החזרה הגדולה שלו לתודעת הקהל, באלבום "אצלי הכל בסדר" ב1984 הוא עשה בהפקה שעטפה את השירים שלו בגישה אלקטרונית "מערבית" של מוזיקאי רוק, יזהר אשדות ומשה לוי. בעז שרעבי ידע תמיד לשלב בין העולמות וליצור משהו חדש ועצמאי. מאד ישראלי במובן של שילוב ומיזוג טעמים והשפעות. ובכך, במו הקריירה שלו שרעבי הוא אחד הראשונים והחשובים שביצירת המוזיקה הישראלית החדשה, הצליל העברי הישראלי, שהוא חיבור של מזרח ומערב, סילסולים ותפילה ובלוז ונשמה. ייתכן שבתחילת דרכו הוא עשה את זה מתוך תחושה של חוסר ברירה, ואף עזב את הארץ לשנים אחדות (בין סוף שנות השבעים לאמצע השמונים) בגלל תיסכול מאיך שהמוזיקה שלו מתקבלת כאן, אבל כשמביטים על הקריירה שלו, ארבעים שנה אחרי האלבום הראשון, רואים שאמנם הוצאת 14 אלבומים (לא כולל אוספי להיטים אחדים) אינה מתקרבת לכמות שיצרו שאר בני דורו שעדיין פעילים, ועם זאת היו לו רק מעט מאד פספוסים והרבה מאד שירים שהפכו חלק חשוב בפסקול חיינו. שירים מקוריים (הוא הראשון שהקליט את "את לי לילה", עוד לפני שנתן אותו לזהר ארגוב) וגרסאות לשירים של אחרים (מי עוד מסוגל לשיר ככה את "ברית עולם" של אהוד מנור ומתי כספי). הנה רק תזכורת לחלק מהרשימה:
"פמלה", "רינגולי", "חופשי ומאושר", "פעם לאהוב", "הלילה הארוך בעולם", "ממה מייבלי" , "מי ידע שכך יהיה", "חייך וחיי", "חידה את לי", "מה להם לבני אדום", "תני לי יד", "אצלי הכל בסדר", "אהבה לבנת כנף", "לשיר איתך" (עם שושנה דמארי), "הלואי",  "משאלה", "לתת" (לחנו למילים של חמוטל בן זאב שנבחר ב"מצעד היובל" בגלי צה"ל כשיר האהוב ביותר בתולדות המדינה) "שלום עליכם", "אל תעזבי", "עדיין כאן", "עבריה", "כשאת נוגעת בי", "כשתבוא", "אם את עדיין אוהבת אותי" ועוד ועוד.

נגן כלי ההקשה מלהקת "כובשי הקצב" של שנות הששים (עם גרי אקשטיין ומיקי גבריאלוב), ילד הפלא שליווה להקות מחול שייצגו את ישראל בחו"ל, עשה דרך ארוכה ומרשימה מאז "פמלה", והוא עדיין כאן.