תומר יוסף

תומר יוסף ולהקתו משיקים את האלבום החדש בהופעה  ב"זאפה" תל אביב ביום ה' 3.11

לקראת ההופעה הם הגיעו לג'אם בתכניתי "מוסיקה היום" בגלי צה"ל ב20.10.2011

איתמר ציגלר (מימין) ודן זיתון

תומר יוסף בשירה וגיטרה. תום דרום בקלידים, מחשב ושירה. דן זיתון בגיטרה, בס ושירה

איתמר ציגלר בגיטרה, בס ושירה. תמיר מוסקט בתופים וכלי הקשה. ואלרי גמרניק סאונד.

כפרה

אל תטוסי

יפה באמת

שיר לסבא

כאלו מילים

פרח מקומי

תגידו משהו

תמיר מוסקט

סאונד: דני אור ומני ציפל

צילום: יעל אלין קוטנר

תום דרום

והנה קצת על תומר יוסף

חוזר הביתה

יצאנו כל המשפחה לטיול בכנרת

בדרך אבא שר שירים על אהבה

הייתי בן חמש, לא ידעתי אחרת...

תומר יוסף חוזר הביתה. גם לבית ילדותו (רח' השחר 35 כפר סבא, עם להתבסס על האלבום החדש שלו) וגם למקום הנפשי והפיזי שהוא קורא לו בית עכשיו.

אחרי שנים שבהן נדד במוסיקה שלו בכל מיני מקומות בעולם... הוא היה לגמרי ראסטה ג'מייקני באלבום הראשון (ב2002 "תגידו משהו", אחד האלבומים הכי בוב מארליים שנוצרו אצלנו) , כמעט אמריקני באלבום השני (גרוב, היפ הופ ונשמה ולהיט ענק בשם "אל תטוסי" ב"צוחקים מתחת לאדמה", 2006), אלקטרוני-צועני-בלקני גרובי עם ה"בלקן ביט בוקס" (בארבעה אלבומים ומאות הופעות בכל העולם), "טרמפולינה" (אלבום אחד וחידוש מצליח ל"עברתי רק כדי לראות" של אסתר שמיר), שיתופי פעולה עם "בום פם", "נערות ריינס" (כמפיק), יעקב רוטבליט ובעוד כל מיני מפגשים מוסיקליים... עכשיו תומר יוסף חוזר עכשיו הביתה לחופשת מולדת. התקליט החדש שלו "השחר 35" הוא מאד ישראלי, מאד ביתי. גם ובעיקר בסאונד האקוסטי הרך, נשמע פשוט כמו בשירים ישראלים של פעם כשהיתה פחות אלקטרוניקה והיו יותר חליל וגיטרה... וגם בתכני רוב השירים, שהם עכשיו אינטימיים, אישיים, קטנים במתכוון.

בשיר הפתיחה, שדווקא מזכיר את הגרוביות המוכרת של יוסף, הוא מציג את הרעיון...

טוקיו, מוסקווה, רודוס, פראג, ניו יורק, רומא הונג קונג, האג, שטוקהולם, באזל הירושימה

תמיד תרצה לחזור לאמא... הנה שוב סובב סביב... לאן לאן לאן, הרי בכל מקום יש זמן, יש זמן, יש זמן, תביא את החלום לכאן...

או שלקראת סוף  התקליט הוא שואל:

 "איך אומרים ביפנית אני צריך עזרה?... זה הרעל שהייתי צריך להקיא, כדי לחזור ולהיות חדש ונקי, לא אשכח את טוקיו ואני, אשוב הביתה שוב אדע מי אני...

ואם כל זה לא מספיק, הוא מסיים את האלבום בשיר אהבה לתל אביב "ז'ה טם תל אביב".

למה אני אוהב אותך כל כך? עם החוף ההומה והזיהום שנפלט, עם הפיח והטיח והרעש המטיח...

בין לבין הוא נזכר בילדותו, בטיול משפחתי לכנרת (בשיר הנהדר ששנייה מתוכו פתחה את הכתבה הזו, "יפה באמת"), מתגעגע לסבא שלו (בשיר הכי נוגע ללב באלבום "שיר לסבא") אבל לא נצמד רק לעבר אלא מתעסק גם ביחסים מאז ועד היום, כשיש לו אשה וילד, ובעיקר בחיפוש מקומו, הפיזי והרוחני, במציאות העכשווית. 

תומר יוסף כתב והלחין את כל השירים, בשניים מהם, "תן לי לעוף" ו"נשברה לי הגיטרה"  עזר לו דן תורן, ואחד, "כפרה", נכתב על ידי יעקב רוטבליט ונשמע מאד שונה ברוחו משאר שירי האלבום.

הוא שר עדין, וקרוב, ובהתאם ההפקה היא מאד ביתית ברוחה. מינימליסטית ואינטימית ברוב השירים. תומר יוסף מנגן בגיטרה קלסית, טמבורין, מקלדת קסיו, גווירה ואפילו בשקית בשיר אחד. תמיר מוסקט, שותפו ל"בלקן ביט בוקס" ולאלבומו הקודם, הפיק מוסיקלית את האלבום החדש ומנגן בתופים, כלי הקשה שונים, קלידים ותיכנותים. השלישי בחבורה, שמספק את רוב הליווי המלודי הוא איתמר ציגלר, גם הוא מלהקת ההופעות של ה"בלקן ביט בוקס", ומוזיקאי נפלא כשלעצמו. ציגלר מנגן בבס, גיטרה אקוסטית, מקלדת קסיו ומנדולינה. שלושת החברים האלה הם הבסיס. בחלק מהשירים ישנן תוספות חלילים בהם מנגנים סלעית להב ואביחי אור-נוי (בעיבוד תמיר מוסקט ותומר יוסף ובשיר אחד בעיבוד אלון אולארצ'יק), ויש גם שיר שבו המלווה היחיד הוא אדם שפלן בגיטרה וקסיו.

המון שנים הוא חשוף לעין הציבור, מאז 1994 כשהתגלה ב"פלטפוס" תומר יוסף מאד מאד פעיל ועסוק. קומיקאי, שחקן קולנוע, מתופף, זמר, במאי, מפיק ועוד ועוד ולפעמים הכל ביחד... עכשיו, בתוך ההצלחה הגדולה של "בלקן ביט בוקס" הוא מוצא זמן לקחת הפסקה, לעצור לרגע כדי לומר משהו אישי וכמעט פרטי. והוא עושה את זה נורא יפה ומרגש.

ב3.11 ישיק תומר יוסף את האלבום בהופעה במועדון "זאפה" בתל אביב. בהשתתפות תמיר מוסקט, איתמר ציגלר, תום דרום ודן זייתון. אחר כך, במשך כל חודש דצמבר, הוא יסתובב ברחבי ארצנו בסיבוב הופעות שונה מזה שהיה רגיל לו בשנים האחרונות. בשקט.

פינק נויז, איתמר ציגלר

ציגלריזם

אחד השירים הכי יפים ברדיו בזמן האחרון (לפחות בתכנית שלי, כל יום בגל"צ בתשע בערב, תודה ששאלת) הוא "ODE TO NATURE" שמושר באנגלית בקול מתוק עצוב שמזכיר זמרי פרוג מהסבנטיז על מוסיקה מאד עכשווית... שיר נפלא. וזו כנראה לא רק דעתי הפרטית, בכל פעם שאני משמיע אותו מתקשרים מאזינים לשאול מה זה הדבר המיוחד הזה ומי זה הזמר ומתי זה יוצא... אז זהו. קוראים לו איתמר ציגלר ולמרות שמעטים יחסית מזהים את שמו בארצנו, יש לו רזומה מוסיקלי גדול ומרשים כנגן בס, מלחין, זמר וחבר בהרכבים שונים. בראשית שנות התשעים הוא ניגן עם להקת "אנשי החצר" והקים, ביחד עם אחיו יובל, את אחת מחלוצות ההיפ-הופ הישראלי, SIDEEFFECT. ב1996 עברה הלהקה לניו יורק ופעלה שם עד שנת 2000 (כולל גיחות אחדות לישראל...). מאז נמצאים שני האחים ציגלר בניו יורק ופעילים במגוון סגנונות מוסיקליים ביחד עם חבורה שלמה של מוסיקאים ישראלים שעושים המון דברים מעניינים ביחד ולחוד.

"פינק נויז" משמאל שרון סולמי, איתמר ציגלר, יובל ציגלר,יובל ליאון
צילום: לורנס מרטין.

בשנת 2002 הוציא איתמר אלבום בכורה, ITAMAR ZIEGLER שכלל שיתופי פעולה עם אמנים רבים (תמיר מוסקט, יולי בארי, בראיין גיטקין, גידי רז ועוד). חלק משירי האלבום הופיע בפסקול סרטו של יוני ציגלר, צעיר האחים, שביים סרט מקסים על "סיידאפקט" ועל אחיו הגדולים: "בשבילי הם יותר טובים מהביטלס". בשנת 2005 הוציא איתמר אלבום שני:
THE BIRDS THE SKY THE TREES…ALL THAT SHIT
שבו הוא כתב הלחין וניגן בכל הכלים, כשבקטעים בודדים מתארחים יולה בארי, ונסה ראיין, תמיר מוסקט ורפי מלכיאל. לצד השירים המקוריים, באנגלית, בלטה גרסתו לשיר "תוכי יוסי" שהלחין מיקי גבריאלוב למילים של אברהם חלפי. אתגר לא פשוט להתמודד עם ביצועו המושלם של אריק איינשטיין, וציגלר עמד יפה במשימה כשהוא מציג גישה שונה. עכשיו, באלבומו השלישי, חוזר ציגלר אל עוד שיר של איינשטיין, גם הוא למילים של חלפי, "השיכור" שהלחין יצחק קלפטר. הקשר לישראל נמשך בעוד שיר בעברית, HOMELAND, שיר מולדת מאד טעון, וחוץ ממנו הכל באנגלית. בדרך כלל שירים "קטנים", רומנטיים, מאד מרגשים כשלצדו של ציגלר מתארחים פיטר הס בכלי נשיפה, קליאודנה ראיין בכינור, נסה ראיין ויולה בארי בשירה, תומר יוסף ותמיר מוסקט בכלי הקשה. האלבום, "זכרונות של עכשיו" MEMORIES OF NOW מוקדש לאביו של איתמר, ראובן ציגלר ז"ל, שנהרג בתאונת מטוס ב2008. הוא נשמע כמו בועה פרטית, אישית מאד, של יוצר ישראלי שפועל במקביל באנרגיות שונות לגמרי בתוך הטירוף של הסצינה המוסיקלית בוויליאמסבורג, בברוקלין, ניו-יורק. הוא חבר בהרכבים שפועלים בניו יורק וברחבי אירופה, ביניהם BALKAN BEAT BOX, SHOTNEZ, THE BLAM, GOGO BORDELLO, FIREWATWE וגם עם להקת PINK NOISE שמגיעה השבוע להופעות בישראל.

לכל מוסיקאי ישראלי שמחליט לנסות את כוחו ומזלו בחו"ל ההתמודדות לא פשוטה, ובמיוחד כשאתה עושה את זה קרוב קרוב למקום בו המציאו את הסגנון שבו אתה פועל. הלהקה הישראלית-ניו יורקית "PINK NOISE", שהם הזמרת-יוצרת שרון סולמי שגם מנגנת בבס וגיטרה, יובל ליאון בתופים, יובל ציגלר בגיטרות, מוג וסימפולים ואיתמר ציגלר בבס וגיטרה, מעיזים לעשות מה שאפשר להגדיר "אינדי רוק אמריקני" דווקא בניו יורק. למרבה ההפתעה הן זוכים כבר כמעט עשור בהצלחה רבה. עדיין לא מהבחינה המסחרית, אך בהחלט ברמת התגובות ותשומת הלב בהן שניתנות להם. הביקורות על ההופעות שלהם מלאות התפעלות ואת WHAT WILL HAPPEN IF SOMEONE FINDS OUT, אלבומה השלישי של הלהקה (או למעשה השניים וחצי, אחרי אי פי אחד ואלבום שלם אחד), העומד לצאת בקרוב הפיק לא אחר מאשר דייויד סייטק, גיטריסט וקלידן הלהקה הברוקלינאית הבולטת ביותר בעשור האחרון TV ON THE RADIO (סייטק הפיק לאחרונהעוד כמה הרכבים רוק מצליחים כמו הYEAH YEAH YEAH'S, LIARS והשחקנית שגם שרה סקרלט ג'והנסון). לא רק בזכות סייטק מתארחים באלבום עוד חברים בעלי שם בתחום האלטרנטיב, כמו קולין סטטסון שמנגן עם ARCADE FIRE ואחרים. בהופעה הקודמת של "פינק נויז: בישראל, ב2006, הם זכו לקבלת פנים רותחת. משה מזרחי, למשל, כתב ב"מומה": שרון סולמי הסולנית (שניגנה בהופעה גם על בס וגיטרה חשמלית) היא פצצת הופעות רוק אפופות עשן ומנסרות אוזניים. יש לה קול נהדר ומהפנט שיושב בצורה מושלמת על המלודיות המלוכלכות של ההרכב. היא צורחת, היא בועטת והיא מופיעה מעולה. היא הופכת את הכאסח למשהו שיורד בגרון בקלות ופותח יותר את התיאבון... מחר ומחרתיים בלבונטין 7 בתל אביב זה יקרה שוב.