יום שבת, 29 באוקטובר 2011

תומר יוסף


תומר יוסף ולהקתו משיקים את האלבום החדש בהופעה  ב"זאפה" תל אביב ביום ה' 3.11

לקראת ההופעה הם הגיעו לג'אם בתכניתי "מוסיקה היום" בגלי צה"ל ב20.10.2011
איתמר ציגלר (מימין) ודן זיתון


תומר יוסף בשירה וגיטרה. תום דרום בקלידים, מחשב ושירה. דן זיתון בגיטרה, בס ושירה
איתמר ציגלר בגיטרה, בס ושירה. תמיר מוסקט בתופים וכלי הקשה. ואלרי גמרניק סאונד.
כפרה
אל תטוסי
יפה באמת
שיר לסבא
כאלו מילים
פרח מקומי
תגידו משהו
תמיר מוסקט

סאונד: דני אור ומני ציפל
צילום: יעל אלין קוטנר


תום דרום

והנה קצת על תומר יוסף


חוזר הביתה

יצאנו כל המשפחה לטיול בכנרת
בדרך אבא שר שירים על אהבה
הייתי בן חמש, לא ידעתי אחרת...
תומר יוסף חוזר הביתה. גם לבית ילדותו (רח' השחר 35 כפר סבא, עם להתבסס על האלבום החדש שלו) וגם למקום הנפשי והפיזי שהוא קורא לו בית עכשיו.
אחרי שנים שבהן נדד במוסיקה שלו בכל מיני מקומות בעולם... הוא היה לגמרי ראסטה ג'מייקני באלבום הראשון (ב2002 "תגידו משהו", אחד האלבומים הכי בוב מארליים שנוצרו אצלנו) , כמעט אמריקני באלבום השני (גרוב, היפ הופ ונשמה ולהיט ענק בשם "אל תטוסי" ב"צוחקים מתחת לאדמה", 2006), אלקטרוני-צועני-בלקני גרובי עם ה"בלקן ביט בוקס" (בארבעה אלבומים ומאות הופעות בכל העולם), "טרמפולינה" (אלבום אחד וחידוש מצליח ל"עברתי רק כדי לראות" של אסתר שמיר), שיתופי פעולה עם "בום פם", "נערות ריינס" (כמפיק), יעקב רוטבליט ובעוד כל מיני מפגשים מוסיקליים... עכשיו תומר יוסף חוזר עכשיו הביתה לחופשת מולדת. התקליט החדש שלו "השחר 35" הוא מאד ישראלי, מאד ביתי. גם ובעיקר בסאונד האקוסטי הרך, נשמע פשוט כמו בשירים ישראלים של פעם כשהיתה פחות אלקטרוניקה והיו יותר חליל וגיטרה... וגם בתכני רוב השירים, שהם עכשיו אינטימיים, אישיים, קטנים במתכוון.
בשיר הפתיחה, שדווקא מזכיר את הגרוביות המוכרת של יוסף, הוא מציג את הרעיון...
טוקיו, מוסקווה, רודוס, פראג, ניו יורק, רומא הונג קונג, האג, שטוקהולם, באזל הירושימה
תמיד תרצה לחזור לאמא... הנה שוב סובב סביב... לאן לאן לאן, הרי בכל מקום יש זמן, יש זמן, יש זמן, תביא את החלום לכאן...
או שלקראת סוף  התקליט הוא שואל:
 "איך אומרים ביפנית אני צריך עזרה?... זה הרעל שהייתי צריך להקיא, כדי לחזור ולהיות חדש ונקי, לא אשכח את טוקיו ואני, אשוב הביתה שוב אדע מי אני...
ואם כל זה לא מספיק, הוא מסיים את האלבום בשיר אהבה לתל אביב "ז'ה טם תל אביב".
למה אני אוהב אותך כל כך? עם החוף ההומה והזיהום שנפלט, עם הפיח והטיח והרעש המטיח...

בין לבין הוא נזכר בילדותו, בטיול משפחתי לכנרת (בשיר הנהדר ששנייה מתוכו פתחה את הכתבה הזו, "יפה באמת"), מתגעגע לסבא שלו (בשיר הכי נוגע ללב באלבום "שיר לסבא") אבל לא נצמד רק לעבר אלא מתעסק גם ביחסים מאז ועד היום, כשיש לו אשה וילד, ובעיקר בחיפוש מקומו, הפיזי והרוחני, במציאות העכשווית. 
תומר יוסף כתב והלחין את כל השירים, בשניים מהם, "תן לי לעוף" ו"נשברה לי הגיטרה"  עזר לו דן תורן, ואחד, "כפרה", נכתב על ידי יעקב רוטבליט ונשמע מאד שונה ברוחו משאר שירי האלבום.
הוא שר עדין, וקרוב, ובהתאם ההפקה היא מאד ביתית ברוחה. מינימליסטית ואינטימית ברוב השירים. תומר יוסף מנגן בגיטרה קלסית, טמבורין, מקלדת קסיו, גווירה ואפילו בשקית בשיר אחד. תמיר מוסקט, שותפו ל"בלקן ביט בוקס" ולאלבומו הקודם, הפיק מוסיקלית את האלבום החדש ומנגן בתופים, כלי הקשה שונים, קלידים ותיכנותים. השלישי בחבורה, שמספק את רוב הליווי המלודי הוא איתמר ציגלר, גם הוא מלהקת ההופעות של ה"בלקן ביט בוקס", ומוזיקאי נפלא כשלעצמו. ציגלר מנגן בבס, גיטרה אקוסטית, מקלדת קסיו ומנדולינה. שלושת החברים האלה הם הבסיס. בחלק מהשירים ישנן תוספות חלילים בהם מנגנים סלעית להב ואביחי אור-נוי (בעיבוד תמיר מוסקט ותומר יוסף ובשיר אחד בעיבוד אלון אולארצ'יק), ויש גם שיר שבו המלווה היחיד הוא אדם שפלן בגיטרה וקסיו.


המון שנים הוא חשוף לעין הציבור, מאז 1994 כשהתגלה ב"פלטפוס" תומר יוסף מאד מאד פעיל ועסוק. קומיקאי, שחקן קולנוע, מתופף, זמר, במאי, מפיק ועוד ועוד ולפעמים הכל ביחד... עכשיו, בתוך ההצלחה הגדולה של "בלקן ביט בוקס" הוא מוצא זמן לקחת הפסקה, לעצור לרגע כדי לומר משהו אישי וכמעט פרטי. והוא עושה את זה נורא יפה ומרגש.
ב3.11 ישיק תומר יוסף את האלבום בהופעה במועדון "זאפה" בתל אביב. בהשתתפות תמיר מוסקט, איתמר ציגלר, תום דרום ודן זייתון. אחר כך, במשך כל חודש דצמבר, הוא יסתובב ברחבי ארצנו בסיבוב הופעות שונה מזה שהיה רגיל לו בשנים האחרונות. בשקט.


2 comments: