אחרית הימים של זהר לוי

מהפכן באחרית הימים

ישנם בקרבנו מוזיקאים שגם אם רק לא רבים שמעו את שמם, וגם אם התקליטים בהם השתתפו אף פעם לא נמכרו במאות אלפי עותקים, השפעתם על המוזיקה הישראלית גדולה ומשמעותית. לעתים קרובות המהפכה שהם חוללו ממשיכה להדהד עוד שנים רבות אחרי שהם הפסיקו להיות פעילים, ומוסיפה להיות קיימת בעבודתם של מוזיקאים רבים שאולי כלל לא מודעים להשפעתם של אותם חלוצים.

אחד כזה הוא זהר לוי. מתופף  בפרט ומוזיקאי בכלל שהיה אחד הכוחות הכי מהפכניים ומעניינים במוסיקה הישראלית של סוף שנות הששים – תחילת השבעים, תקופת הולדת הרוק הישראלי. השבוע ישנה סיבה מיוחדת להזכר בו.

זהר לוי 1972

 יליד 1945, גילה כשרון מוסיקלי עוד כילד, כשבמעברה בה גדל הקיש על כלי הקשה מאולתרים. כנער ניגן במגוון סגנונות רחב: מוסיקה אתנית, ג'אז, שירי ארץ ישראל, מוסיקה לריקודים ועוד. ההכרה הראשונה בכשרונו הייתה באמצע 1967 כשתופף בתקליט של אריק איינשטיין, שמוליק קראןס וג'וזי כץ, "החלונות הגבוהים". זה היה תקליט שונה מכל מה שנוצר בארץ עד אז, וזהר היה בעל משמעות רבה ביצירת הצליל המיוחד של הלהקה ושל המוזיקה הישראלית החדשה בכלל. אחרי האלבום הזה וההופעות שליוו את הוצאתו נחשב זהר לוי ה-מתופף של התקופה, ניגן בהקלטות של אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין, יוסי בנאי, רן אלירן ושאר גדולי הזמר העברי היותר מעודכן. במקביל, כל הזמן הוא התעניין גם במוזיקה פחות פופולרית, בעיקר בתיאטרון ובמופעי קברט, בהם מצא יותר תעוזה וחופש מוסיקליים. באותה תקופה נוצר קשר טוב במיוחד בינו ובין המחזאי חנוך לוין ולוי הקים הרכב בשם "זהר השביעי" (את השם נתן לו לוין) והלחין משיריו. ביניהם ב1969 קטע רוק משונה בשם "מצילתיים" ואחר כך מוזיקה תיאטרלית למחזה השערורייתי "מלכת אמבטיה".  ב1970 הקים זהר לוי להקה שהיתה אמורה להעביר את הרעיונות החדשניים שלו אל מגרש המוזיקה הקלה, "כיף התקווה הטובה" עם ג'וזי כץ בשירה, חנן יובל בשירה וגיטרה, אלי מגן בשירה ובס ושלמה מזרחי בגיטרות.בתמיכתם של שמוליק קראוס ואריק איינשטיין ושלום חנוך הם הקליטו כמה שירים מצויינים, ביניהם "בלדה לעוזב קיבוץ" ו"דוקטור יארינג" וגם שיר אחד שבו היה זהר לוי הזמר: "אני בדרכי למוסד הסגור". הלהקה זכתה לפירגון עצום אך התפרקה לפני שהשלימה תקליט.

מירי אלוני 1971

בשנת 1971 הקים לוי את הלהקה החשובה ברוק הישראלי של התקופה, "אחרית הימים". עם אלי מגן בבס ושירה, גבי שושן בשירה וגיטרה, יצחק קלפטר בגיטרה ומירי אלוני בשירה. לוי תופף והלחין את כל שירי האלבום של "אחרית הימים", כשכל חבריו ללהקה משתתפים בעיבודים. זו היתה היצירה הכי מורכבת ו"מתקדמת" שידעה המוסיקה הישראלית עד אז. צליל רוק מגוון, מאקורדיאון ועד גיטרות בדיסטורשן, מנוגן ומופק ברמה מאד גבוה כשרוב השירים בו מאד שונים מהפופ המקובל באותם ימים. פרט ללהיט ברוח הביטלס, " יש לי יום הולדת" (למילים של יענקלה רוטבליט) ושיר ענוג אחד שהפך מושמע מאד בזמן אמת, "העץ הוא גבוה" (למילים של חנוך לוין), היו שירי האלבום ארוכים, מפתיעים בעיבודיהם ומציגים התייחסות חדשה לטכסטים שאינם "פזמונים": "אין מקום לשניים על עמוד החשמל" ו"חייו ומותו של מר גוסקין" (מילים של חנוך לוין), "הנסיכה" (דליה רביקוביץ'), "תחת עץ האקליפטוס" (חיים חפר) ו"פתחי לי את הדלת" (עמוס קינן).  זה היה שונה כל כך מהמקובל עד שהופעות הלהקה התפוגגו תוך זמן קצר, וגם ניסיונו של אריק איינשטיין לסייע בכך שהוא והם יופיעו במופע משותף לא צלח. אלבום הלהקה יצא ב1972, אחרי ש"אחרית הימים" התפרקה. רק אחרי הרבה מאד שנים נחשב האלבום, או לפחות חלק משיריו, לקלסיקה של הרוק הישראלי. השפעתו על התייחסות לטכסטים ועל בניית שירים ללא גבולות השפיעה על דורות של מוזיקאים, עד היום. 

מתוך עטיפת התקליט

אחרי "אחרית הימים" פעילותו המוסיקלית של זהר לוי הלכה והצטמצמה, אולי מפני שחש שלא מקבלים את שונותו. הוא השתתף בהקלטות בודדות, ביניהן עם יוני רכטר ואבנר קנר, "14 אוקטבות" שם תופף וגם שר סולו "בלוז שקט מהדרך". והוא הלחין מאז רק מעט מאד, בין השאר את פסקול הסרט "צלילה חוזרת". עם פרישתו מרצון המוסיקה הישראלית הפסידה את אחד הכוחות המיוחדים ביותר שפעלו בה.

ב1998 ראיינתי את זהר לוי לפרק הראשון של הסדרה "סוף עונת התפוזים".

לפני שנים אחדות עבר זהר שבץ מוחי והתקף לב וכיום מצבו הבריאותי והכלכלי בכי רע.
חברו דורי בן זאב ואיתו קבוצה גדולה של מוסיקאים שאוהבים אותו, ביניהם שותפיו ל"אחרית הימים" (אלי מגן, גבי שושן, מירי אלוני ויצחק קלפטר), שלום חנוך, משה לוי, דני סנדרסון, זאב טנא, אסף אמדורסקי, שלמה בר, ישראל גוריון, מיקה קרני, מיקי שביב, נינט, יענק'לה רוטבליט ורינו צרור הם חלק מהרשימה... כולם נפגשים השבוע, ביום ד' ה22.2 בתיאטרון "תמונע" בתל אביב בערב של הצדעה לאיש ולפועלו.
40 שנה אחרי "אחרית הימים" מגיע לו שיזכרו אותו.

עטיפת התכניה

ב1972 ניסה אריק איינשטיין לתמוך ב"אחרית הימים" והזמין אותם להופיע במופע משותף בשם "יש כיסוי" בהפקת צבי שיסל ושמוליק "שמיילך" בורנשטיין. המופע, הגדול והאיכותי שנוצר בארץ עד אז בתחום המוזיקה, התחלק לחלק ראשון בו הופיעה "אחרית הימים" ולחלק שני בו הלהקה ליוותה את אריק איינשטיין. בין החלקים הופיע דורי בן זאב בקטעים משעשעים.
המופע שהציב סטנדרטים חדשים של הפקה,נחל כישלון מוחלט, כנראה מכיוון שהיה "רועש מדי" לטעם הקהל של אותם ימים... "אחרית הימים" התפרקה ולפחות נשארה התכניה. 

שיסל

דורי בן זאב

שיסל ושמיילך

והנה תכנית "קוטנר בתשע" שהוקדשה לימים ההם...

מה נשאר מהרדיו הישן

ביום העצמאות שודרה בערוץ 10 כתבה שלי על חיפוש הרדיו הישן של פעם.
במקור זו היתה אמורה להיות כתבה ראשונה מתוך שלוש... בינתיים זה מה שיש

דורי בן זאב חדש

דורי זה רדיו
עכשיו, כשגלי צה"ל חוגגים 60 שנה להקמתם, תרשו לי לבחור את הדי-ג'יי הכי חשוב שעבד שם אי פעם, שם, ולפחות לטעמי וברדיו הישראלי בכלל. בגללו רציתי להיות שדרן רדיו, ובזכותו אני עושה את זה כבר 35 שנים...
כשהתגייסתי לגלי צה"ל בסוף 1974, כבר היו שם כוכבים גדולים, ביניהם אורי לוטן ז"ל ורם תדמור ואלי ישראלי... והיה דורי בן זאב שהיה משהו אחר ושונה ומסעיר וחד פעמי. דורי בן זאב המציא רדיו חדש, שעוד לא היה כמוהו, בצורת ההגשה שלו החופשייה מכל מגבלה וחוק, בהומור חסר המעצורים שלו ובעיקר בדרך שבה הוא עבד עם מוסיקה, נכנס לתוכה, התערבב בה ויצר בעזרת השירים שהשמיע והדברים שאמר מוסיקה חדשה. הוא לא היה סתם שדרן אלא מוסיקאי ויוצר שכלי הביטוי שלו הם המיקרופון והפטיפונים... גאון, לא פחות, שעשה סקרצ'ינג ומאש-אפים הרבה לפני כל האחרים, שבנה עולם דמיוני עשיר ומרתק ומצחיק ומרגש בזכות הטעם המשובח שלו, הרגישות וההקשבה למוסיקה של אחרים.
דורי ברדיו המציא שפה ייחודית וטכניקת עבודה שהמשיכה להשפיע על דורות של שדרנים, קריינים ועורכים מוסיקליים, גם אם לא היה להם שום מושג מי הוא ומה פועלו. שיא המהפכנות והיצירתיות שלו היו בשנות השבעים והשמונים, אבל הוא אף פעם לא ממש פרש ועד היום כל מפגש עם תכנית שלו היא חוויה למאזין. כמעט מתחילת דרכו הרחיב דורי את עיסוקיו למגוון פעילויות, ממשחק בקולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ועד הנחיית מופעים ואפילו קרקס, מכתיבה לזמרים אחרים ולמופעי סטנד אפ ועד הקלטת פרסומות ומי יודע מה עוד.... אך בשבילי הוא קודם כל, ומעל הכל, איש שאמנותו היא רדיו. אוהב לדבר למאזין, ואוהב מאד מוסיקה. גם להשמיע, וגם, כנגזרת של היצירתיות ברדיו, לבצע שירים בעצמו.

דורי בן זאב מגיש ממנו אלייך
כזמר מבצע ידע דורי תמיד לאסוף סביבו מוסיקאים מצויינים שיצרו ביחד איתו אלבומים מפתיעים באיכותם, חלקם עם שירים שכתב בעצמו וחלקם עם כאלה שנכתבו במיוחד בשבילו. אני כותב "מפתיעים" מכיוון שהם היו טובים ללא הנחות לכך "שהוא רק שדרן שמתעסק במוסיקה כתחביב".
ב1976 יצא אלבומו הראשון "הכיוון מערב" בעיבוד ג'אזי של אלונה טוראל ובהפקת לואי להב עם שירים / תסכיתי רדיו קצרים שדורי כתב והלחין, ביניהם "הסתובבתי ברחובות", "לא ידעתי", "אני חולם על הקיץ" ו"הכיוון מערב". שנה לאחר מכן, האלבום "לימונדה" כלל לא מעט להיטים, ביניהם "למון טרי" של שלום חנוך, ושיתופי פעולה עם מתי כספי ב"ואתם רוקדים" ו"20 ריחות לאורך השדירה". את האלבומים הבאים בהם השתתף יצר דורי עם יגאל בשן (ביניהם "מכת שמש") ובעצמו הוציא בסוף העשור אלבום של שירי ילדים בשם "אפרוחים" והשתתף כזמר בהפקות שונות, ביניהם שר את "עוברים דירה" בסרט "דיזנגוף 99" ושירים אחדים במחזמר "התשה" ביניהם שיר מפתח בשם "רדיו דבר אלי".
הוא כתב באותה תקופה שירים ל"תיסלם", "חמסין", שרי, עובד ("ברווזים ברווזים"), אפרים שמיר, קובי רכט, נתן כהן, קורין אלאל, דני בסן ואחרים. ב1985 יצא אלבומו הרביעי "גנבים" ובו, פרט לשיר הנושא שכתב והלחין שלום חנוך (ראה מסגרת) בעיקר לחנים ועיבודים של נתן כהן. והוא הוריד את קצב פעילותו המוסיקלית לטובת עיסוק בתיאטרון, אם כי המשיך מידי פעם בשיתופי פעולה מוסיקליים, למשל עם "טנגו", "נוער שוליים" ואחרים.


ב1991 יצא האלבום האחרון שלו "חניה פרטית" בעיבוד עופר מאירי, ובו בן השאר הלהיטים שכתבו ידידיו מאיר אריאל ("סוף שבוע בכפר") ושלום חנוך ("לאה גנוב"). ב1994 יצא אוסף ראשון של מיטב להיטיו, ומאז הוא הקליט מידי פעם שירים בודדים, אך לא השלים אלבום שלם. עד עכשיו.


עכשיו יוצא לדורי בן זאב אלבום חדש, "מתחת לכובע", והשמחה רבה. בהפקה מוסיקלית שלו ביחד עם עובד אפרת שר דורי שני שירים מעיזבונו של מאיר אריאל ז"ל (דורי היה בין מפיקי האלבום "מודה אני" שיצא אחרי מותו של אריאל), נשמע שהוא נהנה ומכייף, כותב ומלחין ומשתף פעולה עם אריאל הורוביץ, נפתלי אלטר, משה לוי (שמחדש שיר שדורי כתב פעם לנתן כהן, "רצתי אליך"), איילה אשרוב, עובד אפרת וגם פול קונטי האיטלקי. אלה לא המהפכות של שנות השבעים, אבל כיף לחזור ולשמוע את האנרגיות החיוביות האלה שוב. אחלה תכנית רדיו האלבום הזה.

שלום חנוך יושב וכותב לבן זאב
ולסיום תוכניתנו הנה פרט טריוויה לא חשוב שנתקע לי בראש.... אז אני מוציא אותו עליכם.
שלום חנוך כתב והלחין לדורי בן זאב שלושה להיטים גדולים. הראשון היה "למון טרי" לאלבומו של דורי "לימונדה" בשנת 1975. השיר נפתח כזכור בשורה: I WAS SITTING BY THE LEMON TREE... יענו, הייתי יושב ליד עץ הלימון....
חלפו עשר שנים, ושלום חנוך כתב לדורי להיט משעשע בשם "גנבים" לאלבום באותו שם, שנפתח בשורה: "כל היום אני יושב, ועלייך רק חושב...". ואז , בשנת 1988, באלבום "חניה פרטית" הגיע עוד להיט ע-נ-ק מבית היוצר של שלום חנוך: "לאה גנוב" ותנחשו איך הוא נפתח... "יושב לי כל יום על אותו כסא נוח"...
מסקנה: בכל פעם שדורי רוצה שיר משלום, שלום פשוט יושב... וכותב.
ושאלה: איך עושים דיליט לשטויות שממלאות את המוח???