יום שלישי, 30 בנובמבר 2010
יום שני, 29 בנובמבר 2010
אמיר דדון בהופעה בגל"צ 21.11.2010
אמיר דדון בשירה וגיטרות, אלון פרימן בקלידים וקולות,
אמיתי פרייאנטה בבס וקולות, תומר צדקיהו בתופים
שיר אהבה ישן
גלים
אור גדול
חלל
חולה הביתה
שאריות של החיים
ג'אם "אצל קוטנר באולפן"
סאונד: דני אור וגראם ג'קסון. הפקה יובל ברוסילובסקי
אלון פרימן |
אמיתי פרייאנטה |
תומר צדקיהו |
צילומים: דני זודקביץ'
פורסם על ידי
יואב קוטנר
ב-
12:24
1 תגובות
תוויות:
אלון פרימן,
אמיר דדון,
אמיתי פרייאנטה,
תומר צדקיהו

סטייסי קנט בהופעה אקוסטית קצרה בגלי צה"ל 28.11.2010
STACEY KENT LIVE
CORCOVADO
וככה זה נשמע:
לקראת הופעותיה ב"זאפה" הרצליה (הלילה) וב"זאפה" (מחר)
סטייסי קנט התארחה בתכניתי "מוזיקה היום" בגלי צה"ל, ביחד עם בעלה ומפיקה ג'ים טומלינסון.
סטייסי קנט בשירה וגיטרה, ג'ים טומלינסון בסקסופון וגיטרה
MIGHT AS WELL BE SPRING
אסף סיטון ודני אור: סאונד
דני דודקביץ': צילומים
וככה זה נשמע:
יום שבת, 27 בנובמבר 2010
ג'ורג' הריסון: 9 שנים בלעדיו
ענן 9 השנים
בימים אלה, אם כבר נזכרים במישהו מחברי "הביטלס" הרי זה בדרך כלל בג'ון לנון, שלפני זמן קצר צויין יומולדתו ה70 (ב9 באוקטובר) ותיכף שלושים שנה ליום בו נרצח (8 בדצמבר) ואני רוצה להזכיר היום את חברו ללהקה, ומעריצו עד מותו, ג'ורג' הריסון. ממש השבוע, ב29 בנובמבר מלאו 9 שנים למותו, והוא בן 57 בלבד. את להיטיו הגדולים כתב בסביבות גיל שלושים... "כשהגיטרה שלי מייבבת בעדנה", "משהו", "הנה באה השמש", "כל הדברים בני חלוף", "האין זה חבל", "תן לי אהבה תן לי שלום בעולם", "כל השנים שעברו" (שהוקדש לג'ון לנון) ועוד ועוד. אבל עד סוף חייו הייתה לו נוכחות קיימת לא רק כמי שהיה בביטלס אלא כיוצר מיוחד ועצמאי ולא מפסיק לחפש את דרכו ולהביט בחיים בדרך פילוסופית...
היה לו קול מתוק-חמוץ, כאילו על סף בכי, והיו לו גיטרות ענוגות וחזקות. הוא היה הביטל הכי נחמד, הכי טהור. אנחנו, כמובן, לא יודעים עליו שום דבר באמת ומבססים את דעתנו על תדמיות שכלי התקשורת מוכרים לנו... ובכל זאת, אי אפשר לסכם אחרת את הריסון. הוא היה הכי נחמד. עם החיוך המקסים. כשמת היה כמעט בן 58 אך נותר בזיכרון כבחור הצעיר והביישן, האח הקטן והמוכשר של ג'ון לנון ופול מקרטני, שלא יצר כמות יצירות מופת כמוהם, ואולי לא שינה את העולם כמותם, אבל הצליח לרגש בנגינת הגיטרה המדהימה שלו, בפתיחות שלו למוסיקה שונה (שהשפיע מאד על חדירת תרבות המזרח לפופ המערבי) וגם, כשג'ון ופול הרשו לו, בשילוב שירים נפלאים באלבומי "הביטלס", חלקם לא פחות טובים מהכי טובים שהם כתבו. SOMETHING למשל. את השנים האחרונות לחייו הקדיש למשפחתו וכמעט לא נראה בציבור, וגם בכך תרם לתחושה שהוא נשאר טהור ונקי ותמים.
ג'ורג' הריסון נולד ב1943 ובגיל 14 פגש את לנון ומקרטני, איתם ניגן עד התפרקות הביטלס ב1970.הביטלס הקליטו 22 משיריו, 3 קטעים אינסטרומנטלי ים בהם השתתף בכתיבה ועוד 4 שירים לא שלו בהם היה סולן. עוד בטרם התפרקה הלהקה, הוא היה הראשון בה שהוציא אלבומי סולו, אחד של מוסיקה הודית ואחד של מוסיקה אלקטרונית. מאז 1970 והאלבום המשולש "כל הדברים בני חלוף" הוציא הריסון עוד 11 אלבומי סולו, אלבום כפול של קונצרט הצדקה הראשון בעולם הרוק, "הקונצרט למען בנגלה דש" ושני אלבומים עם "הטרוולינג ווילבוריז" (בוב דילן, טום פטי, ג'ף לין ורוי אורביסון). הוא גם היה שותף כנגן אורח ו/או מפיק ביותר מ100 אלבומים נוספים ובמקביל ניהל קריירה של הפקות קולנועיות (בין השאר של סרטי "מונטי פייטון").
פעמיים בקריירה העצמאית שלו זכה הריסון להצלחה מסחרית. התקופה הראשונה הייתה בתחילת שנות השבעים, כשהיה חתום בחברת התקליטים APPLE של הביטלס. התקופה השנייה היתה בסוף שנות השמונים, כשהוציא אלבומים בחברת תקליטים עצמאית שהקים DARK HORSE. זאת הסיבה העיקרית לכך שעד השנה שעברה, והדיסק LET IT ROLL לא יצא סיכום מקיף של יצירתו, אלא רק שלושה אוספים של "מיטב הלהיטים". הראשון בשנת 1976 (שחציו שירים מימי "הביטלס"), השני בשנת 1989, "המיטב של סוס שחור" והשלישי שסיכם ימי "סוס שחור" (1976-1992) שיצא רק לאחר מותו.
האלבום "הרגיל" האחרון שהוציא הריסון היה "ענן תשע" בשנת 1987. בשנים שעברו מאז הוא הספיק להיות שותף להפקות מצליחות, ביניהן לשני אלבומי להקת הסופרסטארים ה"טראוולינג ווילבוריז" (עם בוב דילן, טום פטי, רוי אורביסון וג'ף לין), להופעה משותפת עם אריק קלפטון (שהונצחה באלבום כפול "חי ביפן"), לתחייה של שירים גנוזים שלו בתקליטי "האנתולוגיה" של הביטלס, לפרוש להרבה שנים מעולם המוסיקה ולמרות זאת להיות עדיין על הכוונת של מטורפים שניסו להתנקש בחייו. בסוף חייו הוא הספיק להקליט את האלבום "BRAINWASHED" שיצא לאחר מותו וכלל כמה שירים נפלאים. אירי מותו אז יצאו גם גרסאות מיוחדות של אלבומיו הראשונים, "כל הדברים בני חלוף" ו"בנגלדש". בנוסף לאלה, אחד משיריו המושלמים של הריסון (שבמקור הוקלט עם חברו אריק קלפטון) שוכה לחיים חדשים באלבום "החדש" של הביטלס, פסקול "LOVE" של תיאטרון המחול "קרקס השמש" שיצא ב2005. ג'ורג' מרטין, המפיק האגדי של הביטלס, לקח סקיצה ביתית של הריסון לשירו "WHILE MY GUITAR GENTLY WEEPS" והפך אותה בעיבוד תזמורתי גדול, לעוד אחד מהרגעים הקסומים של ג'ורג' הריסון בשיאו.
יום שבת, 20 בנובמבר 2010
ברוס ספרינגסטין חוזר לשנות השבעים
ברוס ספרינגסטין, יליד ניו ג'רסי, ספטמבר 1949, בן להורים ממוצא איטלקי ואירי, הוא כבר הרבה מאד שנים כוכב הרוק הגדול מכולם. מאז שאלבומו "נולד בארה"ב" שיצא ב1984 הפך אותו לסמל אמריקני ולסופרסטאר עולמי, ממשיך ספרינגסטין להופיע בהופעות מדהימות ולהקליט עשרות שירים מצויינים. הוא אמנם מנסה בעקביות להתחמק מהתואר "דובר הדור" אך משמש בהחלט אחד הקולות היציבים והבולטים במוסיקה האמריקנית ובעיקר, למרות עושרו והצלחתו, לדוברו של האדם הפשוט.
אחרי שהוציא בשנה שעברה אלבום מצויין בשם WORKING ON A DREAMיש לספרינגסטין עכשיו אלבום חדש בשם THE PROMISE ובו הוא חוזר אל אחת התקופות היותר מתסכלות בקריירה שלו, אי אז באמצע שנות השבעים, כשדווקא ברגע שבו היה אמור לפרוץ קדימה ולמקסם את הצלחתו הוא נאלץ לצאת להפסקת פעילות ארוכה.
במבט לאחור נראית יציאתו של ספרינגסטין מהמשבר שנכפה עליו כמו הוכחה מוצלחת למשפט "מה שלא שובר אותנו מחזק אותנו..." אבל בזמן אמת אלה היו בשבילו ימים קשים ומדכאים במיוחד.
הכל התחיל כמה שנים קודם לכן, כשספרינגסטין בן ה22 החליט שנמאס לו להוביל להקות בלוז ורוק כבד שלא זכו בתשומת לב, ולפתוח קריירה חדשה כסינגר סונגרייטר סטייל בוב דילן. הוא הגיע לניו יורק וחש שהוא חייב להעזר בסוכן שינסה לשווק אותו. לצורך כך חבר ספרינסגטין אל מייק אפל שהצליח להביא אותו לאודישן אצל המפיק האגדי ג'ון האמונד ( שהחתים, בין השאר, את בוב דילן). האמונד שמע את ספרינגסטין, על פי השמועה כמעט התעלף, והחתים אותו מיד לחוזה של 10 אלבומים בחברת תקליטי "קולומביה". 9% מסכום החוזה הובטחו לסוכנו. חודש לאחר מכן, בתחילת 1973 הוציא ספרינגסטין אלבום בכורה, Greetings From Asbury Park NJ, הקים להקת ליווי "האי סטריט באנד" והקליט מיד אלבום שני, The Wild, the Innocent & the E Street Shuffle. שני האלבומים, בהפקת מייק אפל (ובהשתתפות לואי להב הישראלי כטכנאי הקלטות ומפיק), נכשלו לגמרי מבחינה מסחרית, אך השירים הארוכים והמורכבים בהם עוררו עניין בספרינגסטין, אמנים שונים הקליטו גרסאות לשיריו והוא זכה בכינוי "יורשו של בוב דילן". מסע ההופעות שלו ברחבי ארצות הברית הוכיח שעל הבמה הוא הגדול מכולם והפכו אותו לאטרקציה החמה ביותר ברוק האמריקני. כפי שהיטיב להגדיר ב1974 מבקר המוסיקה של "הרולינג סטון" ג'ון לנדאו: "ראיתי את העתיד של הרוקנ'רול ושמו הוא ברוס ספרינגסטין". הבאז סביב ספרינגסטין גרם לחברת התקליטים לתת לו צ'אנס נוסף ואחרון, וספרינגסטין ניצל אותו עד הסוף כשהוציא בשנת 1975 את אלבומו השלישי Born to Run. אחרי שני אלבומים שנכשלו, היה "נולד לרוץ" להצלחה היסטרית כשמכר יותר מששה מיליון עותקים. ספרינגסטין נראה כמו הסופרסטאר הבא בארה"ב, אך בשלב זה, כשסוף סוף הקריירה שלו הפכה רווחית, התעוררו בעיות בינו ובין מפיקו מייק אפל על זכויות השירים. במשך יותר משנתיים ניהלו השניים מאבק משפטי, במהלכן נאסר על ספרינגסטין להכנס לאולפן הקלטה ולהקליט חומרים חדשים. רק ב1978, אחרי שבית המשפט החזיר לו את השליטה בחייו וביצירתו, הוציא ספרינגסטין אלבום חדש, Darkness on the Edge of Town. בהפקתו של ג'ון לנדאו (אותו עיתונאי שחזה את העתיד ארבע שנים קודם לכן) יצר ספרינגסטין עוד אלבום משובח שמבטא ברוחו את התקופה הקשה שעבר. "חשיכה בקצה העיר" הוא אוסף שירים קודרים ואפלים, לעתים זועמים, שבו ספרינגסטין הופך דוברם של האנשים הפשוטים, אנשי הצווארון הכחול בארה"ב של סוף שנות ה70. האלבום הצליח פחות מקודמו וספרינגסטין גילה שלו פשוט לשוב ולתפוש את מקומו בצמרת הרוק האמריקני, אך בעבודה קשה ועקשנית הוא חזר וכבש את הפסגה, עם שורה של אלבומי מופת (עד היום....) ובעיקר במאות הופעות מדהימות (גם בהן הוא ממשיך) שהביאו לו את הכינוי "הבוס".
מתברר, שגם בזמן החופשה הכפויה מההקלטות ספרינגסטין לא התבטל. הוא כתב באותן שנתיים למעלה ממאה שירים. חלקם הוקלטו על ידי אחרים ("בגלל שהלילה" הפך להיט ענק של פטי סמית, "אש" שספרינגסטין ייעד לאלביס פרסלי (שמת בינתיים) הצליח בביצוע "האחיות פוינטר" ורק 10 מ70 השירים שהקליט שולבו בסופו של דבר באלבום "חשיכה בקצה העיר". חלק מהשירים הגיעו אחר כך לאלבומיו הבאים, "הנהר", "נברסקה" והאלבום שהחזיר אותו בשנת 1984 למעמד כוכב העל, "נולד בארה"ב".
עכשיו, יותר משלושים שנה אחרי שהוקלטו יוצאים לראשונה 21 מהשירים הגנוזים ההם, חלקם מוכר בגרסאות שונות של הבוס או של אחרים, אך רובם לא יצאו מעולם. שלושים שנה אחרי... והם נפלאים. עומדים בהחלט במבחן הזמן. זהו ברוס ספרינגסטין שונה מזה שאנחנו מכירים בשנים האחרונות. הבחור ההוא, עוד לא בן 30, נראה ונשמע רזה ורעב ומחפש בטירוף את הדרך שלו. אז הוא היה ההבטחה הגדולה ולמרבה השמחה זה עובד גם עכשיו. למי שממש אוהב אותו, יצא האלבום הכפול החדש גם כחלק ממארז הכולל 3 דיסקים ו-3 די.וי.די.
בשבת 20.11.2010 שודרה בגלי צה"ל תכנית מיוחדת על האלבום "THE PROMISE"
בעריכת והגשת אורלי יניב ויואב קוטנר עם סטיב אלן.
זו השעה הראשונה:
ובקישור הבא השעה השניה
http://pod.icast.co.il/699682cc-83f2-424a-8ae1-2618b4e55d9c.icast.mp3
בשבת 20.11.2010 שודרה בגלי צה"ל תכנית מיוחדת על האלבום "THE PROMISE"
בעריכת והגשת אורלי יניב ויואב קוטנר עם סטיב אלן.
זו השעה הראשונה:
ובקישור הבא השעה השניה
http://pod.icast.co.il/699682cc-83f2-424a-8ae1-2618b4e55d9c.icast.mp3
הירשם ל-
רשומות (Atom)