יום ראשון, 2 במאי 2010

גליה ירון ורונית רולנד

שרות מהלב


יש משהו משותף לאלבומים החדשים של גליה ירון ורונית רולנד, ולא רק בגלל ששניהם מאד יפים, וגם לא בגלל הדמיון בקולותיהן של שתי הזמרות... אלא מכיוון שבשניהם יש תחושה של חופש. אולי אני ממציא משהו שלא היה ולא נברא, אבל נדמה לי כשאני מאזין להן היא כאילו גליה ורונית אמרו לעצמן, או למפיקים שעובדים איתן, משהו כמו: "הרי אנחנו יודעות שבאווירת המוסיקה ששולטת כיום בארצנו אין לנו סיכוי להפוך ללהיטי ענק, אז נסתפק בכמה שירים שיושמעו ברדיו ויביאו אותנו לקהל, ובעיקר נעשה את המוסיקה שלנו בלי שום שיקול מסחרי או רייטינגי, בדיוק כפי שבא לנו...". יענו, כדברי המשורר, חופש הוא מילה אחרת לכך שלא נותר לך מה להפסיד... ואם להיות פחות דרמטי, שתיהן מין הסתם רוצות להצליח, אבל כנראה לא בכל מחיר. העיקר מבחינתן הוא ליצור משהו טוב. שתיהן עמדו במשימה. שני האלבומים כוללים אמנם כמה וכמה שירים שהיו יכולים להיות להיטי ענק ברדיו נורמאלי, אך הם קודם כל אלבומים מוצלחים, כמו שעשו פעם...
גליה ירון


בצליל האלבום "אף מילה" של גליה ירון יש משהו מטעה. ברגע שזמרת (וכמובן גם זמר) בוחרים ללכת על סאונד אר'נ'בי-פופ-דאנס אולי נדמה כאילו הם "פחות רציניים" במסרים שלהם, פחות אישיים ואמיתיים, שהעיקר בשבילם הוא הסאונד וההפקה המוסיקלית... אז זהו, שלא. לפחות לא במקרה הזה. הסאונד אמנם רקיד ומשובח בתחומו. ברוב השירים בעיבוד וההפקה של ילד הפלא הגאון ג'וני גולדשטיין, ביניהם להיט האלבום "סוף העולם". שני שירים פחות דאנסיים הם "שחור לבן" בעיבוד והפקה של דודוש קלמס, ו"כוכב כבוי" בעיבוד אבי לייבוביץ'. הסופר-מהוקצעות של ההפקה לא באה על חשבון הנשמה. גליה ירון, שכתבה והלחינה את כל השירים אינה זמרת שצורחת את הכאבים או את השמחה שלה. היא עושה את זה בדרך מאופקת, שקטה, כמעט מרומזת... כמו לא להפריע לשלום הציבור (או לפחות לא להעיר את התינוקת החדשה שנולדה לה לא מזמן). היא שרה בצורה מעודנת, אינטימית, מלווה את עצמה בגיטרה אקוסטית... ואת הפרטיות המלנכולית שלה עוטפת הפקה מוסיקה כיפית ונעימה שעושה מעניין באוזן. "סוף העולם" ו"שחור לבן" כבר הפכו להיטי רדיו (לא מספיק אבל בכל זאת), "ישר בלב", "לי לא אכפת" יכולים להיות גם הם כאלה ואת השאר יגלה מי שיאזין לאלבום השלם... כי "אף מילה" הוא אלבום ולא אוסף שירים.



גליה ירון, בת 35, בוגרת להקת צופי גבעתיים, להקת "חיל חינוך" ובית הספר "רימון" היא בת זוגו של דודוש קלמס, קלידן "הדג נחש". היא השתתפה בשירה באלבומי "הדג נחש" (בין השאר בשירים "זה לא אני", "מה נעשה" ו"גן התות"). בשנת 2003 התפרסם שיר ראשון שלה כסולנית, לחנה לשיר "השחר" באלבום "שרות לאה גולדברג". ב2006 יצא אלבום הבכורה שלה "חדרי המתנה" בהפקת דודוש קלמס, ובו "החולשה החדשה" ו"מעל התהום". עכשיו היא פותחת סיבוב נוסף, במה שנשמע כמו תקופת ביניים בחייה. התפרצות הרגש תבוא כנראה בפעם הבאה.


גליה ירון בהופעה בתכנית "האיש הקטן מהרדיו" ממועדון שבלול ג'אז 13.5.2010

גליה ירון בשירה וגיטרה, דודוש קלמס בבס, גיא אדריאן בבס,
אוריאל סוורדין בתופים, אסף גובר בגיטרה.

השירים בתכנית:
לא עובר בדלת
סוף העולם
ישר ללב
שחר לבן
מעל התהום

חלק א


חלק ב




רונית רולנד


גם רונית רולנד באלבומה החדש "הערות שוליים" באה בעדינות, עם הרבה כאב מתוק ("אין כאב מתוק יותר מאהבה" כדבריה). אצלה ההפקה המוסיקלית לא-מנסה-להרקיד אלא הולכת על רוק רך, וכך המילים מקבלות מקום של כבוד והרבה תשומת לב, כשהתפרצויות הגיטרות הנפלאות פה ושם או עיבוד המיתרים וכלי הנשיפה המצמררים מחזקים את האמירה. היא שרה מילים שכתבה בעצמה ובעיקר כאלה שכתבו, לעתים בשותפות איתה, אשכול נבו, אסף מדמוני, צרויה שלו, גלית וולף ונעמה לנדאו. רונית רולנד הלחינה את כל השירים, פרט לאחד שהלחינה תמר אייזנמן ואחד שרונית הלחינה עם אסף מדמוני. בכל השירים היא נשמעת מאד אישית ופרטית, עצובה אך בכל זאת אופטימית, גם בזכות ההפקה המוסיקלית המאד רגישה של מוטי ביקובסקי , הפקת השירה הנינוחה של רפי פרסקי, העיבודים של מוטי ורונית, כשעל עיבוד המיתרים אחראי יאיר סלוצקי והנגנים המצויינים יצרו ביחד אלבום מעורר ומרגש מוסיקלית, דווקא בגלל שאין בו דרמה מוסיקלית גדולה. בפראפרזה על השיר ששרה רוברטה פלאק: KILLING ME SOFTLY WITH HER SONG...




רונית רולנד, בת 40, החלה את הקריירה שלה כבר בגיל 5 ב"פסטיבל הילדים". מאז היא התעסקה במוסיקה כל חייה, כמלווה של אחרים (בין השאר עם נורית גלרון ולאה שבת) וכיוצרת עצמאית, למדה ואחר כך לימדה בבית ספר "רימון", הדריכה חבורות זמר, הלחינה מוסיקה לטלוויזיה ולתיאטרון, עיבדה והפיקה אלבומים לאחרים (ביניהם לגלי שגיא) הופיעה עם אחרים (בין השאר עם נעמי שמר במופע משיריה) וגם לבדה (במופע "דברים מהים הכללי וטיפה משלי"). ב2001, אחרי יותר מ25 שנות פעילות יצא אלבומה הראשון "עד סוף הזמן", ב2005 האלבום "כל אחד והקטעים שלו", וב2007 האלבום "חוטים" וגם פסקול הסרט "סטפן בראון". עכשיו, ב"הערות שוליים" היא נמצאת בשיא כושרה.


רונית רולנד בהופעה בתכנית "האיש הקטן מהרדיו" ממועדון "שבלול ג'אז" 6.5.2010
רונית רולנד בשירה וגיטרה, גיל לואיס בבס, קרן טפרברג בתופים.

השירים בתכנית:
כתר
וידוי אהבה – עם מוטי ביקובסקי בגיטרה ושירה
הסיפור
הנה אני בא (הדג נחש)

2 תגובות:

  1. רונית רולנד פשוט מעולה
    קניתי את האלבום והוא אכן יפייפה
    מקווה שהוא יגיע לכמה שיותר אזניים
    קוטנר אתה מלך!

    השבמחק
  2. גליה ירון נפלאה, מלאה, עשירה - זה סוג המוסיקה שאני רוצה!
    כל הכבוד.

    השבמחק