יום ראשון, 16 ביוני 2013

אביב גדג'. ילד של מהגרים

אביב חדש

אביב גדג' בצילום רונן ללנה
בשיר השביעי באלבום החדש של אביב גדג' נפל לי האסימון (שזה ביטוי של פעם ל"סוף סוף הבנתי") למה בעצם הוא רוצה לומר לי, לעולם, לעצמו. בשיר הזה, "גאולה", מתארח בשירה-צעקה זאב טנא, שהוא בשבילי אחד הנציגים היותר מוצלחים במוזיקה הישראלית לבני הדור השני לשואה. המפגש שלו עם אביב גדג' הוא המפגש הכל כך ישראלי של הדפוקים/המיוחדים/הדחויים.הלא נורמלים. אלה בגלל השואה, אלה בגלל שהם "ילדים של מהגרים" כפי שגדג' קורא לאלבום החדש. הוא כמובן לא הראשון ולא היחיד בין בני הדור השני  למהגרים שלא-היו-בשואה או שלא הגיעו לארץ מאירופה, ונזרקו לקצה העולם בדרום הרחוק מהלב... היו שם שלמה בר וקובי אוז ועוד רבים אחרים, אבל אצל גדג' תחושת הניכור והתסכול והזעם והכאב חיים ועכשוויים לגמרי. למקום ממנו בא, פיזית וחברתית, אינו רק פרט ביוגרפי בסיפורו אלא גורם בעל השפעה מרכזית על איך הוא תופס את עצמו היום, איך הוא רואה את החברה שמסביבו, מתמודד עם החיים שלו עכשיו. למשל החמלה שלו כלפי מהגרים/פליטים בימינו, הוא מקדיש יצירה בתוך יצירה ל"מדריך לפליט"...




"ילדים של מהגרים" הוא כבר אלבומו השני של גדג'. הראשון, "תפילה ליחיד" , יצא בדיוק לפני ארבע שנים. ושוב, כמו הקודם, הוא מטלטל, מדהים, קורע לב. וזה הרבה הרבה יותר קשה בפעם השנייה, ועוד יותר קשה אחרי אלבום המופת של להקתו, "אלג'יר", "מנועים קדימה" שיצא ב2004.
זה מתחיל כאמור בבית. אביב גדג', אחיו  הצעיר של שלום גד (מלהקת "פונץ'" ו"היהלומים") גדל בתלמי אליהו, מושב שרוב חבריו דתיים, עולים מאלג'יר, שנשלחו להפריח את השממה אי שם בין אופקים לרצועת עזה.
כשהיה בתיכון אביב שר וניגן בפסנתר ולקראת סוף לימודיו, ב1992, הקים עם חבריו למושב גבריאל בלחסן בגיטרות ודביר לביא בתופים את להקת "אלג'יר". האח שלום גד עזר בנגינת בס והקליט ללהקה קסטה שהביאה אותה ב1995 להופעה בתל אביב. חיים שמש, מפיק ומגלה הכישרונות של "הד ארצי" החתים את הלהקה על חוזה לשלושה אלבומים...
בהפקתו המוסיקלית של אסף שריג (מ"איפה הילד") הקליטה הלהקה אלבום בכורה בשם "נאמנות ותשוקה" שיצא בסוף 1995. מלבד שיר אחד, "שלי" שזכה לקליפ, היה זה אוסף של יצירות רוק מורכבות, ביניהן שיר הנושא שנמשך כמעט 10 דקות, שכמעט ולא הושמעו ברדיו, לא הצליחו מסחרית, אך בהחלט הציגו להקה מיוחדת בשילוב המקורי של רוק והשפעות מזרחיות ודתיות. 600 עותקי האלבום לא נמכרו, אך במשך השנים הפכו  לפריטי אספנות מבוקשים.
השנים הבאות היו מאד קשות לחברי הלהקה, אישית ואמנותית. גבריאל בלחסן הוציא ב1999 אלבום בשם "רכבות" בו תאר את אשפוזו במוסד לחולי נפש. ב2002 הוא הוציא אלבום שני "השנים היפות של גבריאל"  בו המשיך לחפש את דרכו בחיים. בלחסן וגדג' למדו תקופה קצרה בישיבה בירושלים, עברו לתל אביב ועברו תקופה של משבר שכללה ניסיון התאבדות בקפיצה מגשר מעל נתיבי איילון (גדג') ואישפוז בבית החולים לחולי נפש אברבנאל (שניהם)... ותוך כדי, בין השנים 1998 ל2003, יצרו שירים שהפכו לאלבום המופת של הלהקה, "מנועים קדימה".
האלבום, בעיני אחד הכי טובים שיצאו בארץ בשנות האלפיים, כלל בעיקר שירים שאביב גדג' כתב והלחין, ביניהם "האדמה תיפתח", "דם על הים", "דבר אלי", "קיטש", "הביאו את הנגרים", "מנועים קדימה" ועוד. בלחסן השתתף ביצירת חלק מהשירים, ביניהם  "מתנה" ו"בתוך הצינורות". ושניהם ביחד הפכו "חומרים מהחיים" (דיכאון, חרדות, הזיות, אלימות, אונס, סקס, אהבה וחיפוש משמעות) לרצף מהפנט של שירי נשמה מלאי עוצמה, שילוב קסום של רוק גיטרות ומוסיקה מזרחית, אקסטזה דתית עם ריתם אנד בלוז חילוני.
"אלג'יר" הייתה רביעייה: אביב גדג' בשירה, קלידים, פסנתר וגיטרות, גבריאל בלחסן בגיטרות ושירה, גיל פדידה בבס וכינור  ואביב ברק (איש "נקמת הטרקטור") בתופים. אך תמיד נעזרה, בהקלטות ובעיקר בהופעות, בנגנים אורחים רבים, ביניהם, "התזמורת האנדרלמוסית",דביר לביא (המתופף המקורי של "אלג'יר"), שלום גד בבס, אורי מיילס ("טיפקס") בכלי נשיפה, גולן זוסקוביץ' בבס, רון בונקר בגיטרות, דנה בן דוד בצ'לו, עידן רייכל בקלידים, עופר קורן בגיטרות, ברי סחרוף בגיטרה ועמי רייס בקלידים ובעיבודים התזמורתיים.

בתחילת 2006 הודיעה "אלג'יר" על פירוקה. אביב גדג' יצא שוב למסע חיפוש ונסע לתקופה ארוכה של התבודדות בסיני. כשחזר לתל אביב עבד כפועל במה בתיאטרון הקאמרי והחל ליצור את השירים לאלבום הבכורה שלו, "תפילה ליחיד", שיצא ב2009. מאז הוא ממשיך ללא לאות, מופיע עם להקה ובצמד עם הגיטריסט רון בונקר, מתארח בהפקות שונות, ובונה שוב את חייו מחדש, כולל חזרה מתל אביב אל מגורים בנגב.
בהופעות ובהקלטות נעזר בהרכב שכולל את רון בונקר בגיטרות, אביב ברק בתופים, יהוא ירון בבס וקונטרבס ולעתים גם בשירה, ובוריס מרצינובסקי באקורדיאון. כל החברים משתתפים בעיבודים ובהפקה המוסיקלית שמטעינה את האווירה המיסטית של "אלג'יר" ברוק אנרגטי משובח ומסעיר. 13 קטעים יש באלבום החדש, ואין שנייה של שקט או מנוחה. עומס גדוש של רגשות ששוטף אותך ולא מניח לרגע. נפלא ומרגש עד דמעות.

אביב גדג' בצילום רונן ללנה
ב19.6 ישיק גדג' את האלבום בהופעה במועדון "בארבי".
והנה תכנית "קוטנר  בתשע" שהוקדשה לאלבום


אין תגובות:

פרסום תגובה