יום חמישי, 17 באפריל 2014

כבר עברו חמש עשרה שנים?



בחזרה לשנות התשעים
שני איחודים חד פעמיים (?) שיתקיימו בשבועיים הקרובים זורקים אותי בשמחה אל תקופה שונה ומאד מסעירה במוסיקה המקומית... אמצע-עד-סוף שנות התשעים, כשבאוויר הדיבורים העונתיים על מותו של הרוק הישראלי. המזרחית פורחת והדי ג'ייאים של המוסיקה האלקטרונית נוגסים בהופעות החיות, הרדיו ברובו מתעייף מהדיסטורשנים, גלגלצ מתחילים בסוף שבוע רגוע, ערוץ 2 הופך לכלי השיווק העיקרי למוסיקה, מועדון "רוקסן" נסגר ובאווירה שבין אסון ערד לרצח רבין נדמה כאילו באמת הגיע סוף עונת התפוזים.

אז זהו. שלא. אמנם "דור רוקסן" קצת השתנה, בכל זאת אנשים מתבגרים... אבל גם אז וגם עכשיו הרוק הישראלי חי וקיים. אמנם לא במרכז הבמה במלוא והעוצמה, אבל מספיק כדי לעניין כמות גדולה של מאזינים שלא מוותרים על האהבה שלהם ועל המוסיקה שלהם עוד מהימים ההם, וכמות אף גדולה יותר של קהל צעיר שמצטרף לחגיגה. מעולם לא היו ברחבי הארץ, ובמיוחד בתל אביב, כל כך הרבה הופעות חיות של להקות וזמרים וזמרות, בכל כך הרבה סגנונות וטעמים. חלקם נולדו רק אתמול, רבים מהם ממשיכים בכך כבר שלושים שנה ואפילו יותר...

אז הנה שתי חבורות מוסיקאים שאף פעם לא הפסיקו לעבוד וליצור ולהתפתח, חוזרות אל תחילת הדרך.

קודם כל חמי רודנר באיחוד חד פעמי עם "שליחי הבלוז", כבר בששי זה במועדון "בארבי" ועמיר רוסיאנו, הידוע בכינויו "ג'נגו" עם ההרכב שנושא את שמו בסופ"ש הבא ב"אוזן בר".

חמי רודנר. צילום שרון דרעי

הגיטריטס צ'לי סיגלסקי, חבר להקת "ילד" בשנות השמונים ולהקת "צ'לי והקומיקס" והאמרגן איתמר אשרוב הקימו באמצע שנות התשעים להקת קאברים בשם "שליחי הבלוז" בה נינגנו חברים שונים, ביניהם בבס ערן זילברברג וערן סנדרי, המתופפים דוד אדרי וטל לבני, והזמר-נגן חליל וגיטרה מיץ' ויוקר שבחר לכנות את עצמו מיץ' מיצ'ל (כשם המתופף בלהקתו של ג'ימי הנדריקס). 

בסוף העשור שודרג ההרכב עם הצטרפותם של נגן האורגן נעם רפופורט והסקסופוניסט יבגני גולדברג. ההרכב הזה הופיעו כשנתיים, הקליט לא מעט שירים מקוריים וקאברים בעברית ללהיטי רוק ובלוז, אך לא השלים הפקת אלבום.  

ייתכן שהם היו נשארים בזכרון כהרכב-חיקויים-בלבד לולא פגשו אי שם בשנת 1999 את חמי רודנר, איש "איפה הילד" שחיפש להקת ליווי להופעותיו כסולן. "שליחי הבלוז" ליוו אותו בהופעות והשתתפו בהקלטת אלבומו הראשון כסולן: "גאולה" שיצא בשנת 2000. האלבום, שהוקלט תוך חודש בהפקת חמי רודנר בשיתוף עם  עידו אגמון ואייל דפנא, שילב בלוז ברוק ישראלי וכלל להיטים כ"בואי נפרד", "אולי בכל זאת סאלי", "כל אחד והבוב שלו" ו"גאולה". הצלחת האלבום היתה גדולה, הוא במכר בעשרות אלפי עותקים, ורודנר זכה בפרסי אקו"ם לאלבום הטוב ביותר ולתמלילן השנה לשנת 2001. הוא המשיך מאז בקריירה מוצלחת ששילבה רוק ובלוז וגם איחודים של "איפה הילד" אבל לא חזר לנגן עם להקת ליווי קבועה.
בשנות ה2000 התפצלו "שליחי הבלוז" לשתי להקות שונות שפעלו במקביל, אך שיתוף הפעולה עם חמי רודנר לא חזר... עד סוף השבוע הקרוב. במועדון "בארבי" בתל אביב, כשאל חמי מצטרפים נעם רפופורט, צ'לי סיגלסקי ומיץ' מיצ'ל.




שבוע אחרי, ב26.4.14 ב"אוזן בר" הסופרגרופ "ג'נגו", חוזרת לשתף פעולה אחרי 15 שנה.  
אז


עמיר ג'נגו רוסיאנו ניגן בבס ושר בראשית שנות התשעים בהרכבים שונים, ביניהם ב"תערובת אסקוט", "הפרחים" של ירמי קפלן, "תופעת דופלר", רמי פורטיס ואחרים. ב1995, כשהקליט אלבום סולו ראשון, "קשורים", הקים את להקת "ג'נגו" עם המתופף רן שמעוני (מלהקת "השוונג של הפיתה" ו"הפרחים") והגיטריסט נושי פז (שהיה מתופף ב"פורטרט"). שותף מרכזי נוסף היה אמיר שור בסאונד ומיקסים. בהקלטות האלבום השתתפו אסף אמדורסקי, ירמי קפלן ורמי פורטיס. בין השירים היותר מושמעים (שגם נוצרו להם קליפים) "תביני אותי", "ספר", "יותר מהכל", ו"מה היא חשבה". ב1998 יצא אלבומה השני של השלישיה "ממרחק של מטר" בהפקתו המוסיקלית של גדי פוגטש ועם הקלידן אלדד גוואטה שהצטרף להופעות הלהקה ולהקלטת אלבומה השלישי "מאה שקל אחרונים" שהוקלט תוך יומיים ויצא בשנת 1999.

כל אחד מחברי הלהקה ממשיך, כפי שהיה בזמן שהם פעלו ביחד, להיות עסוק מאד בהפקות של אחרים ובפעילויות סולו רבות, ביניהן רוסיאנו עם עברי לידר ואסף אמדורסקי, נושי פז עם אהוד בנאי והוא גם בעל אולפן הקלטות ומפיק מוסיקלי, רן שמעוני עם ירמי קפלן, יהודית רביץ, מאור כהן, טל שגב ועוד רבים. זו הפעם הראשונה מאז שהם מופיעים שוב כ"ג'נגו". הרבה פחות שיער על הראש, אבל הרבה יותר ניסיון ומקצוענות. והאנרגיה, וזה מה שהכי חשוב, כמו בימים ההם.

ג'נגו עכשיו: שמעוני רוסיאנו ופז בצילום אמיר פרי

אין תגובות:

פרסום תגובה