יום שלישי, 10 במרץ 2015

אלי חדד בשביל הנשמה



אלי חדד, מי שהיה מתופף להקת "בנזין" (בשנים 80-85 של המאה הקודמת) מפתיע באלבום בכורה כזמר: "אחד פעמיים". השאלה הראשונה שקופצת לראש היא מה פתאום הוא נזכר עכשיו להוציא אלבום סולו ראשון? הרי הוא כבר לא ילד (בן 58), ואמנם הוא ממשיך לנגן ולהופיע (בלהקה של יהודה פוליקר) אבל בכל זאת, נדמה לי שאלי חדד לא יפתח עכשיו בקריירת סולו במובן המקובל, כולל כל ההופעות והראיונות והחשיפה התקשורתית. הוא אמנם יעשה מה שצריך (למשל כתבה מקסימה בחדשות ערוץ עשר) אך נראה לי שהסיבה העיקרית להוצאת האלבום הזה היא הגשמת החלום שהוא נושא איתו עוד מילדותו: להוציא אלבום משלו, כזמר. לא בשביל ההצלחה המסחרית והפרסום. אלא בשביל הנשמה, בשביל תחושת ההגשמה. בזכות חברו הוותיק יהודה פוליקר, אותו הוא מכיר כבר 45 שנה זה קורה עכשיו. 



אלי חדד תמיד היה גם זמר, עוד לפני שהיה מתופף. כבר כילד בן 9 שעלה מתוניס היישר לנצרת עלית...  בכתבה בערוץ 10 הוא הראה פוסטר משנת 1969 של להקת "הממזרים" עם ילד הפלא הזמר אלי חדד בן ה12 ...  בערך באותה תקופה הוא החל גם מתופף, וגם בתחום זה נחשב לעילוי, עד כדי כך ששמו הגיע לקריות (בעידן שלפני האינטרנט זו חתיכת דרך) ואל נער קצת יותר מבוגר, הגיטריסט יהודה פוליקר שהקים להקה עם נגן הבס בנג'ו קמחי והגיטריסט קיטש אמסלם. אחרי גלגולים שונים בשמות שונים (ובראשם "ברקת") הפכה הלהקה בראשית שנות השמונים ל"בנזין". הוציאה שני אלבומים, כבשה את הרוק הישראלי החדש של התקופה (באלבום הבכורה של הלהקה "24 שעות" אלי היה גם זמר סולן בשיר "תני לי סיבה" שכתבו יעקב גלעד ויהודה פוליקר) אך הקשיים הכלכליים שהתגברו בשוק הבידור הישראלי בגלל מלחמת לבנון, גרמו ללהקה להתפרק ב1985. פוליקר פרח כסולן והפך לאחד היוצרים הבולטים במוסיקה הישראלית, ואילו חבריו ל"בנזין" חזרו לקריות והמשיכו לפעול על אש קטנה. לעתים שלושתם ביחד, בלהקות כמו "בושם" ו"עקבה"  ו"הסיקסטיז" ולעתים כבודדים בכל מיני הופעות-לשם-פרנסה ופחות בשביל הנשמה. בכל ההרכבים השונים בהם השתתף, אלי חדד בלט לא רק כמתופף מחונן אלא גם כזמר נשמה ייחודי... מי שלא שמע אותו שר ג'ו קוקר... לא שמע כלום.

צילום אילן בשור

לפני כחמש שנים הצטרף אלי ללהקה הגדולה של יהודה פוליקר, הופיע והקליט איתו וגם החל להשתכנע שהגיע הזמן להגשים את חלום ילדותו. יהודה הלחין לו עשרה שירים חדשים, לשבעה מהם כתב גם מילים והשלושה הנוספים הם למילים של אורי ויסברוד, יואב גינאי ו(הפתעה!) נתן זהבי. איני יודע שום דבר על חייו של חדד בשלושים השנים האחרונות, אבל נדמה לי שפוליקר כתב במיוחד בשבילו או לפחות התאים את דבריו כך שיתאימו לאלי. המוסיקה היא פוליקרית טיפוסית, רוקית מתובלת ביוונית, והשירה מלאת העומק והכאב והחיספוס של אלי הופכת את השירים לגמרי לשלו. הוא לא רק מתופף ששר, הוא זמר אדיר, בעל קול מאד ייחודי ומזוהה. מלא כוח פנימי שיוצא בכל צליל.. השניים עשו הכל לבדם: אלי בשירה ותופים, יהודה בכל השאר. באותה כתבה שהוזכרה לעיל חשבתי ששמעתי שהם קוראים לתקליט "חי פעמיים" ללמדך שאף פעם לא מאוחר... על עטיפת הדיסק נקרא האלבום "אחד פעמיים", כי זה אלי חדד גם אז וגם עכשיו,  ואולי כי זה גם אלי וגם יהודה. בכל מקרה זה יצא מאד יפה ומרגש, ולא רק בזכות ההיסטוריה.

אין תגובות:

פרסום תגובה