יום שבת, 27 בפברואר 2016

30 שנות אולארצ'יק

ילד לא מזדקן
בשבועות האחרונים שומעים ברדיו לא מעט את שיתוף הפעולה המדליק בין אלון אולארצ'יק ובין צמד הראפרים "קפה שחור חזק". הם שרים ביחד "בתוך עינייך", גרסה חדשה ומעודכנת לשיר הקסום של אולארצ'יק "בעינייך". הצלחת השיר, המקדם את אלבום האוסף החדש "המיטב", היא כמובן משמחת לכל אוהבי אולארצ'יק שהחתום מעלה הוא אחד מהם, אבל בשבילי יש בה גם משהו קצת מעציב: אני מאד מאד מאד מתרגש, גם אחרי עשרים שנה, מהגרסה המקורית של השיר שהופיעה באלבום "בואי נגיד שאני שלך" ואולי לא זכתה אף פעם לתשומת הלב שהגיעה לה. חבל לי שהגרסה המקורית הפיטר גבריאלית ברוחה תישכח בגלל הגרסה העכשווית שהיא בהחלט שווה כשלעצמה.
"תגיד לי איך אתה מרגיש" קרא אולארצ'יק לאלבום אחר שלו, אז הנה אני לוקח את ההוראה הזו אישית: אני מרגיש שהאוסף החדש, הכפול, הוא נפלא על כל 35 השירים שבו. להיטים ושירים טובים אחד אחד. אבל אני מרגיש גם שאי אפשר "לסכם את פועלו" של אולארצ'יק באוסף  אחד, מקיף ככל שיהיה. ביצירה שלו הוא היה (ועודנו) תמיד מאד מגוון ומעניין, נזרק לכל מיני סגנונות וטעמים, מצחיק ועצוב ושובב ורומנטי בבת אחת, ממזרחי ועד ג'אז, מנעימות ארצישראליות ועד רוק, ויוצר שילובים של הכל ביחד... בכל אחד מעשרת האלבומים שהוציא מאז 1985 יש הרבה יותר מאשר "להיטים". תמיד יש בהם ערך מוסף שלא צועק את עצמו. צנוע ונחבא אל הכלים. כמו האיש שמאחוריהם.
כבר מתחילת הדרך, עת השתחרר מלהקת הנח"ל ועוד לפני שהצטרף ל"כוורת", אולארצ'יק הוכיח שהוא נפש חופשייה שקשה לכלוא בהגדרות סגנוניות. הוא הוציא תקליטון מטורף עם אפרים שמיר בצמד בשם "נו אז מה", ניגן בלהקת הג'אז "הפלטינה", עבד עם דני סנדרסון על יצירת הרוק הערבי "התמנון האיטר" והמשיך להיות יד ימינו העיקרית של סנדרסון ב"כוורת", גם כשותף בחלק מהלחנים וגם, פה ושם, במילים. את "ילד מזדקן" הוא כתב.
מאז הוא גם כתב והלחין (לעצמו ולאחרים) את "בא לשכונה בחור חדש", "היא הולכת בדרכים", "שני חלקים בתוך בשלם", בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי", "שעשועי כאילו", "כל הליל אני בגנך", "כל דבר קט", "בואי נגיד שאני שלך", בואי נתחבק", "נערה במשקפיים", "ילדה", "ארץ מלח" וזהו רק חלק קטן מהרשימה. הפיק אלבומים לאתי אנקרי, טיפקס, גידי גוב, אפרים שמיר, מיטל טרבלסי... ועוד ועוד, הצגות, סרטים, פרסומות, מה לא...

אלון אולארצ'יק הוא גאון מוסיקלי (לא פחות!) שמגיש את המוסיקה במין נונשלנטיות לא מחייבת (בעיקר בדרך בה הוא שר), כאילו זה בא לו בקלות. "המיטב", לכן, הוא אוסף נהדר כתמצית, אבל למי שנדלק כדאי ומומלץ להיכנס לחקר האולארצ'יקיות לעומק. באלבומים שלו, ובהופעות שלו לבד ועם חברים שונים, שהם תמיד חדשות ושונות. בששי הקרוב, למשל, הוא מופיע ב"זאפה הרצליה" ומארח את יוני רכטר ואסתר רדא. בהמשך הסיבוב יתארחו ברי סחרוף, אמיר דדון, ארקדי דוכין ודודו טסה.

זה בטוח יהיה מיוחד, כי להיות מיוחד זה הרגיל שלו. מאז "אלון אולארצ'יק", הסולו הראשון שהוציא ב1985, אולארצ'יק לא רק כותב ומלחין שירים חדשים, אלא גם מחדש כל הזמן את שיריו המוכרים. בהופעות חיות עם "כוורת" ועם "דני גידי וחברים" (דני סנדרסון , מזי כהן , גידי גוב , אפרים שמיר),"נפגשנו" (יצחק קלפטר ואפרים שמיר), "הרביעייה" ( שם טוב לוי, שלמה יידוב ואפרים שמיר), במופעים אקוסטיים ובגרסאות ג'אז. בקיצור מוזיקאי חסר גבולות במובן הכי מדליק. 

אין תגובות:

פרסום תגובה