יום שלישי, 16 בנובמבר 2010

MERCURY REV (שוב) בישראל!!!





"מרקיורי רב", הלהקה האמריקנית המופלאה, מגיעה שוב להופעה בישראל


השבוע מגיעה להופעה חד פעמית בארצנו להקה רוק אלטרנטיב אמריקנית נפלאה, שאמנם עושה את זה כבר בפעם השלישית, והיא כבר לא בשיאה, והמופע הוא "רק" אקוסטי... אבל בכל זאת  מדובר בלהקה מצויינת ששווה הרבה יותר תשומת לב מזו שהיא מקבלת עכשיו, כנראה בגלל מבול האמנים מחו"ל ששוטף אותנו בשנים האחרונות...

קוראים להMERCURY REV  והיא קיימת, בגלגולים שונים, כבר מסוף השמונים בקריירה. באנציקלופדיית המוסיקה המקוונת ALL MUSIC GUIDE הגדירו אותה כ"לא ממש להקה, אלא יותר טריפ ארוך ומוזר..." ונדמה לי שהם מתכוונים לכך בגלל שכל אחד מחברי הלהקה עשה עוד מליוני דברים בלהקות אחרות (הסולן-גיטריסט ג'ונתן דונהיו הקליט לא מעט עם FLAMING LIPS), ובעיקר בגלל מה ש"מרקיורי רב" הייתה בשנים הראשונות שלה, בהן התאימה להגדרה "אלטרנטיב" לא רק בגלל אמצעי השיווק אלא ביצירה עצמה שהייתה ממש אבנגרד נועז בקריטריונים המקובלים ברוק האמריקני.
מאז חברי הלהקה הם התמתנו ונרגעו יחסית מבחינת הטירוף, הפכו יותר מלודיים ועברו תקופה של הצלחה מסחרית גדולה...אחר כך חזרו לגודל הטבעי להם, כלומר להיות "שוליים" (כך קראנו לזה בשנות התשעים), אבל אף פעם לא הפסיקו להיות מיוחדים ומעניינים. עם השירה גבוהת הפיץ', מסכי הגיטרות והקלידים, והשירים שגם כשהם די פשוטים הם תמיד גם משונים, וכוללים יציאות מפתיעות. מין ווריאציה מוטרפת על ניל יאנג.

אלינו הם מגיעים כרביעייה (למרות שבכל צילומי הפרומו שלהם הם שלושה): ג'ונתן דונהיו בשירה וגיטרות, שון "גראסהופר" מקוויאק בגיטרות וקלרינט, ג'ף מרסל בתופים וקלידים וקרלוס אנתוני מולינה בבס. המופע העכשווי שלהם (ביום ששי במועדון רידינג 3 בנמל תל אביב) כולל שני חלקים: בראשון תבצע הלהקה גרסות אקוסטיות ללהיטיה הגדולים ומן הסתם, כמקובל אצלם, גם ללא מעט קאברים לשירים של אחרים. החלק השני נושא את הכותרת .   "Mercury Rev's Clear Light Ensemble"הוא אינסטרומנטלי לגמרי, בשילוב ווידאו ארט וקטעי סרטים אילמים מימי הקולנוע האקספרימנטאלי והאוונגרד של שנות הארבעים-חמישים-ששים של המאה הקודמת.
בהתייחסותם למימד הקולנוע חוזרים חברי הלהקה לתחילת דרכה, בשנות השמונים כחבריה התחילו לעבוד ביחד בהקלטת פסקולים לסרטי סטודנטים שהם וחבריהם יצרו. המוסיקה הפסיכדלית נסיונית שלהם יצרה להם חוג אוהדים באוניברסטיאות ארה"ב ובעיקר בבריטניה, והם הוזמנו להופיע בפסטיבלים שונים ("רידינג" בבריטניה) ואפילו חיממו את בוב דילן, אך בדרך כלל נחשבו למשונים מדי, במיוחד אחרי שהוציאו את אלבומיהם הראשונים בתחילת שנות התשעים. אפילו בפסטיבל המוסיקה האלטרנטיבית הגדול "לולה פלוזה" הורידו אותם באמצע הופעה כיוון שהיו רועשים ומוטרפים מדי...
אחרי שני אלבומים  Yerself Is Steam (1991) ו  Boces- (1993) שנחשבו לפורצי דרך ברוק  האלטרנטיבי, אך לא בהצלחה מסחרית, חברי הלהקה התכסחו ביניהם על הכיוון המוסיקלי הרצוי, וסולנם דייוויד בקר פרש. הגיטריסט ג'ונתן דונהיו הפך לזמר ומנהיג הלהקה, ואחרי אלבום נוסף שלא הצליח,  See you on the other side  (1995) הלהקה החלה להמריא. ב1998 יצא אלבומה הרביעי ובו החלה הלהקה חיים חדשים. אלבום פחות נועז אך בעיני יצירת המופת המושלמת שלהם,   Deserter’s Songs. לצורך הקלטת האלבום שיתפה הלהקה חברים מלהקת THE BAND הוותיקה ובמקום אבנגרד פסיכדלי קשה הציע האלבום קבוצה של שירים נורא יפים, רוק מלודי וחלומי ומרגש ומתוזמר נפלא. 
השינוי בסגנון הצליח בענק  ו"מרקיורי רב" הפכה לשם מוכר לקהל האמריקני. האלבום כלל שלושה להיטים גדולים (במיוחד Goddess on a Hiway ) ונבחר ל"אלבום השנה" של מגזיני המוסיקה החשובים בעולם (אז עוד היו דברים כאלה...). קצת לאחר מכן, בשיא הצלחתה, הגיעה הלהקה בפעם הראשונה לישראל, להופעה בלתי נשכחת בסינרמה (שבה דונהיו חשף את שורשיו היהודיים ודיבר עברית), וגם לג'אם אקוסטי בתכנית שלי בגלי צה"ל
התקופה הטובה נמשכה עוד קצת, עם עוד שני אלבומי מופת All Is Dream ו The Secret Migration , אך משהו כבר פחות עבד מההיבט המסחרי, וכשהלהקה הגיע בפעם השנייה לישראל, ב2005, היו דיבורים על סופה הקרב ועל כך שחבריה מתעניינים יותר בפרוייקטים שמחוץ ללהקת האם. מתברר שלא. מאז הם הספיקו להוציא אלבום אוסף פנסטי כפול, עם כל הלהיטים והמון קאברים נפלאים לשירים של אחרים. עוד אלבום חדש מעניין,  Snowflake Midnight  ואלבום אינסטרומנטלי  Strange Attractor שניתן להורדה חופשית ברשת.
עכשיו הם שוב כאן, למעריצים יש הזדמנות לפגוש אותם פנים אל פנים ב"אוזן בר" בחנות האוזן השלישית בתל אביב בששי בצהרים, ואח"כ, בערב, בהופעה שלמה ברידינג 3.
 הנה שלושה קטעים שהם ביצעו אז בתכניתי "מוסיקה היום" ב30.3.2000:
HOLES
MOTION PICTURE (של ניל יאנג)
OPUS 40






יומיים אחרי... הלהקה הופיעה בהרכב מלא ב"סינרמה" בהופעה ששודרה בגל"צ.

הנה, בונוס מיוחד בקישור הבא, קטעים אחרים מתוך ההופעה ההיא, ושימו לב שאחרי השיר הראשון הח'ברה אפילו מדברים בעברית...

THE FUNNY BIRD
ISOLATION  (של ג'ון לנון)
HOLES
GODDESS ON A HIGHWAY
OPUS 40
ONCE IN A LIFE TIME (של TALKING HEADS)
NOT DARK YET (של בוב דילן)

אין תגובות:

פרסום תגובה