יום שבת, 6 באוגוסט 2011

תמר אייזנמן


צילום: אורי בהט

להתאהב בה שוב
לא יודע אם שמת לב, אבל בכתבה המרגשת על ההופעה של דני סנדרסון באוהלי המחאה ברוטשילד, נראתה יושבת מאחוריו נערה יפה שניגנה בגיטרה ושפעה חיוכים, כאילו עוברת אורח מזדמנת, ובוודאי לא אחת המוזיקאיות הצעירות המצויינות של ימינו... זו היתה כמובן תמר אייזנמן. אחת שיודעת להעלם ברקע כשצריך, ולתת את כל הבמה לזמר שאותו היא מלווה, וגם יודעת לממש את כינוייה במייל שלה, "אייזן וומן", כלומר "אשת ברזל". לא כמו תאצ'ר אלא כמו אשה צעירה וחזקה שהולכת בדרך העצמאית והמיוחדת שלה.
TIME FOR CREATION , "זמן יצירה" היא קוראת לאלבום שלה, כולו שירים שכתבה והלחינה באנגלית, והוא מצויין. ממשיך את ההמראה של אחד הקולות המעניינים במוזיקה הישראלית הצעירה.
בתחילת דרכה הפכה אייזנמן, מבלי שהתכוונה לכך, למייצגת מיני תופעות אופייניות לרוק הישראלי של אמצע שנות ה2000. היא עשתה את זה באנגלית, היא אשה שעושה רוק'נרול חזק ואמיתי, היא חיית במה מדהימה, היא מתפרנסת מנגינה במקומות אחרים ולא רק מהמוזיקה שלה והיא, כך היה ברור כבר בשלב ההוא, מוכנה לעבוד קשה כדי להגדיל את הקהל שלה. היא כנראה ידעה שהדרך להצלחה של מי שאינו הולך בזרם המרכזי נמצאת מחוץ להשמעות ברדיו והופעות הטלוויזיה במפגשים עם הקהל שלה.
לפני שנתיים הכל השתנה לה כשהוציאה אלבום שני (שניים וחצי אם סופרים את האי.פי הראשון) שפרץ לה דרך אל מרכז הבמה, אל תשומת הלב שכל אמן מתחיל חולם עליו. היא הוחתמה בחברת תקליטים גדולה (NMC) וזכתה בלא מעט השמעות בגלגלצ, רדיו תל אביב ושאר התחנות שהשמיעו גם רוק ולא רק ימתיכוני. היו לה להיטים גדולים, "HIT ME", ו""SUN וכשיצא האלבום  GYMNASIUM ב2009, תמר אייזנמן עברה מהשוליים אל מקום יותר מרכזי והתגלתה לקהל הישראלי הרחב.
השינוי הזה היה מעניין במיוחד מכיוון שעדיין, למרות שעידן האלבומים חלף, עדיין קיים   "מבחן האלבום השני". אמנים רבים שהצליחו מאד באלבום הבכורה לא צלחו אמנותית ומסחרית, את הוצאת האלבום השני שנוצר במהירות ותחת לחץ ההצלחה ותוך קידום ויחצו"ן האלבום הראשון. לעתים קרובות אלבומים שניים היו אוסף שאריות שלא נכנסו לאלבום הבכורה. תמר אייזנמן יצרה אלבום שני מצויין שהוכיח שהיא ממשיכה להתפתח אמנותית, וגם הצליחה מסחרית יותר מאי פעם בעבר... מה שגורם ל"מבחן האלבום השני" להיות כאין וכאפס לעומת "מבחן האלבום השלישי" שקורה ממש בימים אלה. השבוע היוצא האלבום החדש שלה ואם בGYMNASIUM לא היה מה להפסיד, הרי שעכשיו מצבה שונה... היא כבר הצליחה, כבר הוכיחה את עצמה, ואיך ממשיכים ממקום כזה הלאה.
בקלות, כנראה. יש משהו נורא EASY   וזורם בגישה של אייזנמן, משהו מאד COOL. ייתכן שמאחורי הקלעים היא סובלת ומתלבטת באולפן, ומתהפכת שעות על משכבה, מענה את שותפיה ליצירה ואף פעם לא באמת מרוצה... את הצד הזה אני לא מכיר. אני שומע את האלבום ונהנה מכל רגע לא רק בגלל השירים הטובים, אלא גם בגלל תחושת הכיף של הנגינה ביחד, של האנרגיות החיוביות גם כשהשירים נוגים. ההצלחה לא סחררה אותה והיא עדיין פועלת כמו אחת שמתה לעשות את זה, שרעבה להוכיח, שעדיין רוצה. "תקועה באמצע בין הצלחה ואסון..." היא שרה בשיר הפותח, וזהו כנראה מקום נפשי טוב להיות בו כדי להשאר רעננה וקשובה.

היא ילידת 1980, ירושלמית במקור. ב2001 השתתפה בהפקת אלבום (ונגינה בהופעות) של הזמרת-יוצרת-פסנתרנית הדרה לוין ארדי ומאז אייזנמן התארחה כזמרת ו/או גיטריסטית בהרבה הקלטות והופעות, ביניהן בלהקת התכנית "הלילה עם ליאור שליין" בערוץ 10, כחברה של קבע בלהקה של דני סנדרסון, עם להקת "ג'ינה סנאפ", שאנן סטריט, רונית רולנד, עידו מוסרי, תמר גלעדי, "האורקסטרה של אבי לייבוביץ'", אסף אבידן, רונה קינן, אריק ברמן, בערב לזכרו של מאיר אריאל (שם שרה בעברית!), במופעי הצדעה לג'ון לנון ול"ביטלס", עם הזמרת מחו"ל קאקי קינג ועוד ועוד.

ביחד עם כל אלה פיתחה אייזנמן קריירה עצמאית. ב2003הוציאה איפי (חצי אלבום) עם 5 שירים שנמכר במחיר זהה לאורכו: 14 דקות ב14 שקל. שנתיים לאחר מכן אלבום הבכורה: "5FEET4" (כגובהה, 162.5 ס"מ) בהפקת אמיר בן עמי שהיה אז גיטריסט "הדג נחש|. עוד לפני הוצאת האלבום יצאה אייזנמן לסיבוב הופעות ארוך בטריו שכלל אותה בגיטרות ושירה עם אביב כהן השני בתופים ושירה ואריאל שרבקוסקי בבס. ההופעות יצרו לה קהל הולך וגדל (היא הגיעה עד פילדלפיה, וושינגטון וניו יורק) והחתמה לחברת התקליטים NMC. ב2009 יצא אלבומה Gymnasium, בהפקה ועיבודים מוזיקליים של תמר אייזנמן בעצמה. האלבום כלל 12 שירים שכתבה והלחינה, אחד מהם ביחד עם רונית רולנד ואסף אבידן שגם השתתפו בשירה ובנגינה. שנתיים אחרי, והיא כבר בעוד אלבום כשהפעם היא עושה את זה עם הרכב קצת שונה מיחידת הקומנדו שליוותה אותה מתחילת דרכה. עכשיו מנגנים ומעבדים איתה מיקי וורשאי בבס וקולות, אסף רייז בתופים, מעיין מילוא בטרומבון וגל דהן בסקסופון. הם עושים הכל ביחד כשהיא, למרות צניעותה, העניין המרכזי בחבילה הזו.

אי אפשר שלא להתאהב בה. היא כותבת שירים מיוחדים, שילוב פרטי של רוק, בלוז, פולק ומיני השפעות ג'אז בעיבודים. זמרת נהדרת, גיטריסטית רוק מצויינת שמעטות כמוה בארצנו, והיא גם יפה ויודעת איך להופיע על הבמה... פצצת אנרגיה מרעננת... אופטימית וחיובית  גם כשבשירים יש לא מעט עצב וכאב ונגיעות בלוז. 
צילום: אורי בהט

2 comments:

  1. אחת מהמשובחות, אם לא ה. ראיתי אותה לפני שבוע אצל סנדרסון מפליאה על הגיטרה (סנדרסון נותן לה להתבטא), ולפני שנה בהופעה שלה מהממת. זכינו.

    השבמחק
  2. הילדה הכי יפה בגן... אז למה היא עצובה?

    השבמחק