יום שבת, 18 בפברואר 2012

אחרית הימים של זהר לוי


מהפכן באחרית הימים
ישנם בקרבנו מוזיקאים שגם אם רק לא רבים שמעו את שמם, וגם אם התקליטים בהם השתתפו אף פעם לא נמכרו במאות אלפי עותקים, השפעתם על המוזיקה הישראלית גדולה ומשמעותית. לעתים קרובות המהפכה שהם חוללו ממשיכה להדהד עוד שנים רבות אחרי שהם הפסיקו להיות פעילים, ומוסיפה להיות קיימת בעבודתם של מוזיקאים רבים שאולי כלל לא מודעים להשפעתם של אותם חלוצים.
אחד כזה הוא זהר לוי. מתופף  בפרט ומוזיקאי בכלל שהיה אחד הכוחות הכי מהפכניים ומעניינים במוסיקה הישראלית של סוף שנות הששים – תחילת השבעים, תקופת הולדת הרוק הישראלי. השבוע ישנה סיבה מיוחדת להזכר בו.


זהר לוי 1972
 יליד 1945, גילה כשרון מוסיקלי עוד כילד, כשבמעברה בה גדל הקיש על כלי הקשה מאולתרים. כנער ניגן במגוון סגנונות רחב: מוסיקה אתנית, ג'אז, שירי ארץ ישראל, מוסיקה לריקודים ועוד. ההכרה הראשונה בכשרונו הייתה באמצע 1967 כשתופף בתקליט של אריק איינשטיין, שמוליק קראןס וג'וזי כץ, "החלונות הגבוהים". זה היה תקליט שונה מכל מה שנוצר בארץ עד אז, וזהר היה בעל משמעות רבה ביצירת הצליל המיוחד של הלהקה ושל המוזיקה הישראלית החדשה בכלל. אחרי האלבום הזה וההופעות שליוו את הוצאתו נחשב זהר לוי ה-מתופף של התקופה, ניגן בהקלטות של אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין, יוסי בנאי, רן אלירן ושאר גדולי הזמר העברי היותר מעודכן. במקביל, כל הזמן הוא התעניין גם במוזיקה פחות פופולרית, בעיקר בתיאטרון ובמופעי קברט, בהם מצא יותר תעוזה וחופש מוסיקליים. באותה תקופה נוצר קשר טוב במיוחד בינו ובין המחזאי חנוך לוין ולוי הקים הרכב בשם "זהר השביעי" (את השם נתן לו לוין) והלחין משיריו. ביניהם ב1969 קטע רוק משונה בשם "מצילתיים" ואחר כך מוזיקה תיאטרלית למחזה השערורייתי "מלכת אמבטיה".  ב1970 הקים זהר לוי להקה שהיתה אמורה להעביר את הרעיונות החדשניים שלו אל מגרש המוזיקה הקלה, "כיף התקווה הטובה" עם ג'וזי כץ בשירה, חנן יובל בשירה וגיטרה, אלי מגן בשירה ובס ושלמה מזרחי בגיטרות.בתמיכתם של שמוליק קראוס ואריק איינשטיין ושלום חנוך הם הקליטו כמה שירים מצויינים, ביניהם "בלדה לעוזב קיבוץ" ו"דוקטור יארינג" וגם שיר אחד שבו היה זהר לוי הזמר: "אני בדרכי למוסד הסגור". הלהקה זכתה לפירגון עצום אך התפרקה לפני שהשלימה תקליט.


מירי אלוני 1971
בשנת 1971 הקים לוי את הלהקה החשובה ברוק הישראלי של התקופה, "אחרית הימים". עם אלי מגן בבס ושירה, גבי שושן בשירה וגיטרה, יצחק קלפטר בגיטרה ומירי אלוני בשירה. לוי תופף והלחין את כל שירי האלבום של "אחרית הימים", כשכל חבריו ללהקה משתתפים בעיבודים. זו היתה היצירה הכי מורכבת ו"מתקדמת" שידעה המוסיקה הישראלית עד אז. צליל רוק מגוון, מאקורדיאון ועד גיטרות בדיסטורשן, מנוגן ומופק ברמה מאד גבוה כשרוב השירים בו מאד שונים מהפופ המקובל באותם ימים. פרט ללהיט ברוח הביטלס, " יש לי יום הולדת" (למילים של יענקלה רוטבליט) ושיר ענוג אחד שהפך מושמע מאד בזמן אמת, "העץ הוא גבוה" (למילים של חנוך לוין), היו שירי האלבום ארוכים, מפתיעים בעיבודיהם ומציגים התייחסות חדשה לטכסטים שאינם "פזמונים": "אין מקום לשניים על עמוד החשמל" ו"חייו ומותו של מר גוסקין" (מילים של חנוך לוין), "הנסיכה" (דליה רביקוביץ'), "תחת עץ האקליפטוס" (חיים חפר) ו"פתחי לי את הדלת" (עמוס קינן).  זה היה שונה כל כך מהמקובל עד שהופעות הלהקה התפוגגו תוך זמן קצר, וגם ניסיונו של אריק איינשטיין לסייע בכך שהוא והם יופיעו במופע משותף לא צלח. אלבום הלהקה יצא ב1972, אחרי ש"אחרית הימים" התפרקה. רק אחרי הרבה מאד שנים נחשב האלבום, או לפחות חלק משיריו, לקלסיקה של הרוק הישראלי. השפעתו על התייחסות לטכסטים ועל בניית שירים ללא גבולות השפיעה על דורות של מוזיקאים, עד היום. 

מתוך עטיפת התקליט
אחרי "אחרית הימים" פעילותו המוסיקלית של זהר לוי הלכה והצטמצמה, אולי מפני שחש שלא מקבלים את שונותו. הוא השתתף בהקלטות בודדות, ביניהן עם יוני רכטר ואבנר קנר, "14 אוקטבות" שם תופף וגם שר סולו "בלוז שקט מהדרך". והוא הלחין מאז רק מעט מאד, בין השאר את פסקול הסרט "צלילה חוזרת". עם פרישתו מרצון המוסיקה הישראלית הפסידה את אחד הכוחות המיוחדים ביותר שפעלו בה.


ב1998 ראיינתי את זהר לוי לפרק הראשון של הסדרה "סוף עונת התפוזים".


לפני שנים אחדות עבר זהר שבץ מוחי והתקף לב וכיום מצבו הבריאותי והכלכלי בכי רע.
חברו דורי בן זאב ואיתו קבוצה גדולה של מוסיקאים שאוהבים אותו, ביניהם שותפיו ל"אחרית הימים" (אלי מגן, גבי שושן, מירי אלוני ויצחק קלפטר), שלום חנוך, משה לוי, דני סנדרסון, זאב טנא, אסף אמדורסקי, שלמה בר, ישראל גוריון, מיקה קרני, מיקי שביב, נינט, יענק'לה רוטבליט ורינו צרור הם חלק מהרשימה... כולם נפגשים השבוע, ביום ד' ה22.2 בתיאטרון "תמונע" בתל אביב בערב של הצדעה לאיש ולפועלו.
40 שנה אחרי "אחרית הימים" מגיע לו שיזכרו אותו.


עטיפת התכניה

ב1972 ניסה אריק איינשטיין לתמוך ב"אחרית הימים" והזמין אותם להופיע במופע משותף בשם "יש כיסוי" בהפקת צבי שיסל ושמוליק "שמיילך" בורנשטיין. המופע, הגדול והאיכותי שנוצר בארץ עד אז בתחום המוזיקה, התחלק לחלק ראשון בו הופיעה "אחרית הימים" ולחלק שני בו הלהקה ליוותה את אריק איינשטיין. בין החלקים הופיע דורי בן זאב בקטעים משעשעים.
המופע שהציב סטנדרטים חדשים של הפקה,נחל כישלון מוחלט, כנראה מכיוון שהיה "רועש מדי" לטעם הקהל של אותם ימים... "אחרית הימים" התפרקה ולפחות נשארה התכניה. 

שיסל



דורי בן זאב




שיסל ושמיילך






והנה תכנית "קוטנר בתשע" שהוקדשה לימים ההם...

תגובה 1:

  1. התוכניה נהדרת, איזו השקעה בהופעה. תודה על הפוסט וההעלאה!

    השבמחק