יום שלישי, 12 במרץ 2013

הגיטרה חיה


הרבה ענייני גיטריסטים נחתו עלינו בבת אחת. גיטריסט ענק אחד שמת פתאום, אחד שמת מזמן ועכשיו יוצא לו אלבום חדש ומצויין, ואחד שהתחיל עוד לפני כולם, ועדיין מנגן...


המצטרף החדש לג'אם הגדול בשמיים הוא אלווין לי. מוזיקאי בריטי, גיטריסט וזמר, יליד דצמבר 1944, שהיה בשנות הששים-שבעים אחד הבולטים במהפכת הריתם-אנד-בלוז במוזיקה הבריטית, בעיקר כמנהיגה של להקת  "TEN YEARS AFTER". תחת השם הזה (הצדעה לתחילת פעילותו  של אלביס פרסלי) פעל לי משנת 1966 ועד 1975, כשהוא מוביל את להקתו להצלחה גדולה בעשרה אלבומים, ובהופעות ענק באירופה ובארה"ב, כולל בפסטיבלים שונים ובראשם "פסטיבל הג'אז בניופורט", ו"וודסטוק" ב1969 ו"פסטיבל האי ווייט" 1970. רק בשלושת הפסטיבלים האלה ביחד הופיעה הלהקה בפני כמיליון איש, והיא סיימה את שנות הששים כאחת מלהקות הריתם-אנד-בלוז-רוק הגדולות ביותר בעולם, בעיקר בזכות הגיטרה של אלווין לי, שנחשב לגיטריסט הכי מהיר בסביבה... ולא רק המהירות עמדה לזכותו,  במשך שנים אחדות הוא היה בין חמשת הגדולים ביותר, לצידם של אריק קלפטון, ג'ימי פייג', ג'ימי הנדריקס ופיט טאונסנד.  השירים הכי בולטים של "עשר שנים אחרי" היו  "I'M GOING HOME", "HEAR ME CALLING" ו"I'D LOVE TO CHANGE THE WORLD" היו אך בניגוד לחבריהם לסצנה, ולמרות נסיונותיהם ליצור מוסיקה יותר קליטה, הם לא ממש השתלבו במיינסטרים של שנות השבעים. באמצע העשור ההוא אלווין לי פתח בקריירת סולו עשירה, הקליט עשרות אלבומים והופיע ברחבי העולם (וגם ביקר בארץ פעמים אחדות, ביו טיוב תמצאו אותו מג'מג'ם ב"קולנוע דן" עם אדר אבישר ומוזיקאים ישראלים נוספים), הוא גם איחד את "עשר שנים אחרי" לזמן קצר 15 שנים אחרי הפירוק, אך הימים הגדולים של תחילת הדרך לא חזרו. בשבוע שעבר הוא נפטר בגיל 68, בגלל מה שהוגדר "סיבוך בניתוח שגרתי".

אלווין לי בישראל. צילום אדר אבישר

בשבוע שעבר יצא אלבום חדש של ג'ימי הנדריקס ""PEOPLE, HELL AND  ANGELS, וקודם כל מדובר באלבום מצויין, לא רק במוזיקה שבו אלא גם באיך שהוא נשמע. אדי קרמר, איש הסאונד שעבר עם הנדריקס בימים ההם  הוא האחראי על ההפקה החדשה, והנה הנדריקס נשמע עכשווי ורלוונטי 32 שנים אחרי מותו. זהו בהחלט הישג מכובד מבחינת הטיפול בעזבונו של גדול הגיטריסטים, שהספיק להוציא בחייו רק שלושה אלבומי אולפן ואלבום אחד בהופעה, אך הותיר אחריו עשרות שעות מוקלטות.  הקריירה המוקלטת של הנדריקס נמשכה רק 4 שנים, משנת 1967 ועד 1970, אז מת לפני שהגיע לגיל 28. ובכל זאת הוא הוא הספיק ליצור מהפכה מוזיקלית חסרת תקדים בתחום הנגינה בגיטרה ופתיחת עולם הרוק, הסול, והריתם-אנד-בלוז למרחבים שהיו הבסיס להרבה מאד מהפכות מאז. הנדריקס נבחר תמיד, בכל הסקרים והמשאלים בקרב מוזיקאים, ובכל סיכומי המאה העשרים, לגיטריסט הגדול ביותר בכל הזמנים. לא רק בגלל הטכניקה המדהימה שלו והיכולת להפיק בצורה "טבעית" צלילים שלא מהעולם הזה (בדור שבו העזרים הטכניים היו מאד מוגבלים יחסית), ובטח לא בזכות הגימיקים המטורפים (נגינה מאחורי הראש, שריפת גיטרה תוך כדי הופעה וכד') אלא מהבחינה המוזיקלית הטהורה, הניסיון הבלתי נגמר לשבור את החוקים, להמציא משהו חדש שעוד לא היה כמוהו... הנה עוד הזדמנות להזכר בגדולתו, באלבום שתריסר הקטעים בו כבר יצאו לאור בגרסאות שונות, אבל אף פעם לא נשמעו ככה. למהדרין כדאי להגיע אל גרסת הדלוקס ובה קטע נוסף שנמשך לא פחות מ20 דקות של ג'אם מטורף. הנדריקס חי.


האגדה מספרת שכשאריק קלפטון הצעיר, שכינויו היה "אלוהים של הגיטרה", ראה לראשונה את הנדריקס מופיע, בשנת 1967, הוא החליט לפרוש מנגינה באופן סופי ומוחלט. אבל, כידוע, הוא התגבר על הטראומה ועל עוד לא מעט משברים והתמכרויות שהביאו אותו בראשית שנות השבעים אל סף מוות, והוא ממשיך מאז בקריירה מרהיבה של נגינה ויצירה. בשבוע שעבר הוא הודיע שבגיל 70, עוד שנתיים, הוא יפסיק להופיע. אבל על ההקלטות הוא לא כנראה יוותר. הוא לא מפסיק כבר חמישים שנה, עם הרכבים שונים ומאז 1970 כסולן. עכשיו יש לו אלבום חדש, מספר 40 פלוס מינוס, והוא נקרא בשם הולם "גרב ישנה". לא משהו מהפכני או טרנדי, אבל מוצר בסיסי, חיוני, מחמם. קלפטון עם חברים וותיקים ואורחים מיוחדים (ביניהם סטיבי ווינווד, ג'יי ג'יי קייל ופול מקרטני) נשזכר בכל מיני בלוזים ישנים, ומוסיף גם טיפה חדשים. בOLD SOCK"" הוא אינו מחדש דבר. הוא פשוט יפה.  

אין תגובות:

פרסום תגובה