יום רביעי, 29 במאי 2013

המלך שלמה

פסטיבל גרוניך בבית שטיינברג בחולון

כששלמה גרוניך, מעריץ ביטלס שרוף, התחיל לנגן אי שם בשנות הששים, נראה לו בוודאי המשפט "כשאהיה בן 64" כמו מבט אל העתיד הבלתי אפשרי... להיות בן 64 נראה אז כמו לעבור אל מעבר הרי החושך... אל היותך זקן חסר מעש, שבמקרה הטוב יושב לו על כסא הנדנדה במרפסת ומחכים שהנכדים יקפצו לבקר.

אלכס ליפקין: צילום

גרוניך שהגיע השנה (בינואר) לגיל הסמלי הזה, רחוק מאד מהתדמית שיצר פול מקרטני לפני 45 שנה. הוא מלא אנרגיה והתלהבות, יצירתי ופעיל כמו פעם, ואפילו, בלא מעט הזדמנויות, נשמע טוב יותר מאשר בעבר. יש בו מין בגרות והשלמה שמקבלות את הטירוף והכעס שלו וגם את הצד הנעים הרך והמלודי, הוא ממשיך להיות הרפתקן מוזיקלי אבל הוא יודע גם ליצור "שירים פשוטים" רחמנא ליצלן, ולא להתבייש בכך. בשבוע שעבר פגשתי אותו ב"פסטיבל הביטלס" בחולון שר עם להקת הפאנק-סול של עידן קיי, בערוץ 24 בראיון ל"בחזרה לסוף עונת התפוזים" מדבר על ימי "קצת אחרת", ובתחנות הרדיו השונות עם השיר החדש "בנאליה לפני השקיעה", ובקומפקט הפרטי שלי עם הדיסק החדש והמאד מפתיע שעומד לצאת בקרוב. בגיל 64 הוא כל הזמן קופץ ורץ וממשיך להתחדש. כמו ילד. 

בסוף השבוע הבא (שישי 31.5 ושבת 1.6) יערך במרכז "שטיינברג" בחולון, מרתון מיוחד מיצירתו של גרוניך, גם כסיכום לפעילותו וגם כמין חימום לאלבום החדש ולמופע בשם "גרוניך והנגנים", שיתחיל לרוץ בחודש יוני, ובו חומרים חדשים לצד מיטב להיטיו. עצם קיום המרתון, המוקדש לאמן חי ופעיל, היא מהלך לא רגיל, כנראה מכיוון שמדובר באמן מאד מיוחד.
המופע הראשון "כולם רוצים שירים פשוטים" (ביום ששי בערב) מציג צדדים שונים ביצירתו של שלמה גרוניך בניהולה האמנותי של אפרת גוש. משתתפים בו המוזיקאים והשחקנים אנסמבל "ציפור'לה", איתי טיראן, ערן צור, יהלי סובול, אפרת גוש, רות דולורס וייס, גיא מרוז, אלון עדר, מיכל אדלר (אשתו של שלמה) ונרי פרידנר. הרקדנים לאה ינאי, שלומי ביטון, שני קצמן ויואב גרינברג. הציירות אלינה שמוקלר ויסמין רונאל והנגנים יונתן רוזן בתופים, גיא לוי בבס ואדם בן אמיתי בגיטרות.
בשבת בצהרים יוצג "לא בא לי ללכת לשומקום", מופע הומוריסטי לילדים ולכל המשפחה שכתב וניהל אמנותית דוד אפשטיין (שהוא יד ימינו של גרוניך בשנים האחרונות) ומשתתפים בו שלמה גרוניך והנגנים עומרי אגמון בגיטרה, רון אלמוג בתופים ויוגב גלוסמן בבס.
בשבת בערב "אמנות  קונספטואלית" המוקדש לצד היותר אבנגרדי-קלסי-מתקדם ביצירתו של גרוני, בהשתתפותו של שלומי שבן בפסנתר, חמישיית מיתרים מאנסמבל סולני תל אביב, הנגנים עומרי אגמון, רון אלמוג ויוגב גלוסמן, ומפגש מיוחד בין שני דורות של גאונים: שלמה גרוניך ושלומי שבן.
אילן בשור: צילום

תקציר הגרוניכולוגיה
הנה כמה נקודות ציון עיקריות בדרכו. קחו נשימה עמוקה... הוא היה ילד פלא שהופיע בגיל שבע כפסנתרן של מוזיקה קלאסית. בצבא היה אורגניסט בלהקת השריון. ב1970 ניגן במחזמר "עיר הגברים" שמתי כספי הלחין ועיבד. הוציא תקליט הבכורה, "למה לא סיפרת לי" ב1971. דחה הצעה להצטרף ל"כוורת". כתב את המילים ל"ואותך (אחרי שנסעת)" שהלחין ושר מתי כספי. הופיע עם כספי במופע ובתקליט "מאחורי הצלילים". הפך לאחד המעבדים הפופולריים ביותר במוזיקה הישראלית בשנות השבעים ועבד עם להקות צבאיות, חווה אלברשטיין, סוזאן ופרן, אסתר עופרים, נורית גלרון ואריק לביא. הקים את "קצת אחרת" עם שם טוב לוי ושלמה יידוב, הפיק בארה"ב מחזמר בשם "אמריקה". חזר ב1980 ארצה והשתלב במהירות בסצנה המקומית כשהוא עובד עם יהודית רביץ, יצחק קלפטר, דפנה ארמוני, גידי גוב, תיאטרון חיפה, ערב שירי משוררים של גלי צה"ל (בו הוא הלחין את "יש לי סימפטיה") ועוד ועוד...  
ב1982 יצא אלבומו "צמר גפן מתוק" בהפקת מתי כספי, כתב את "כולם רוצים שירים פשוטים" במחאה על התגובות לאלבום.ב1983 הוציא עם שם-טוב לוי "אלבום משפחתי". ב1984 הופיע עם יהונתן גפן במופע הסאטירי "הווי ובידור" ועם מתי כספי בשחזור "מאחורי הצלילים". הלחין ועיבד שירים לפסטיגל  ולתוכנית "זהו זה", הופיע בהרכב "קולות שלובים" עם יהודית רביץ, אריאל זילבר, יצחק קלפטר, שם-טוב לוי ואלון אולארציק, ניגן עם התזמורת הקאמרית הישראלית, הפיק בארץ את המחזה "אמריקה", כתב מוסיקה לסרטים "אבא גנוב", "הינשוף", "ילדה גדולה", "מעבר לים", "סיפורי תל אביב", "מקס ומוריץ" ועוד. הלחין להצגות "מעגל הגיר הקווקזי",  "משיח", "מחול המוות", "אילוף הסוררת", "קומדיה של טעויות", "מפיסטו", "יאיר", "סינדרלה", "הכפיל" ועוד. במקביל הוציא ב1988 את האלבום "נדודי שינה" בהפקת משותפת עם מאיר ישראל. הלחין סיפור לילדים בשם "בגלל המנגו" ולתזמורת הקאמרית את "קסנדרה". חידש עם מתי כספי את הופעות "מאחורי הצלילים 90", הופיע במופע "תל אביב-חדרה" שיצא ב1991 באלבום. איחד את "קצת אחרת", הלחין  מחזמר אופראי ביפן, הופיע בפסטיבל ערד עם מקהלת מורן, בפסטיבל "משגב" למוסיקה קלאסית ועם אריק ורדי והתזמורת הקאמרית הישראלית. ב1992 הקים עם ילדים אתיופיים את מקהלת שבא והקליט איתה ועם רביעיית מיתרים של עולים מרוסיה, הוציא את האלבום "שלמה גרוניך ומקהלת שבא", הקליט עם "מקהלת מורן". ב1994 הלחין יצירה למקהלה ותזמורת בשם "פעמי ציפור" ל"פסטיבל ישראל"."מאחורי הצלילים 2002", האלבום "בדרך אל האור", הופעות עם פסנתרן הג'אז ולדימיר פטשקה, חזר אל המקורות בתקליט "מסע אל המקורות". הוציא את אוסף "המיטב" (71 קטעים בשלושה דיסקים: "אלבומי הסולו", "שיתופי פעולה ופרויקטים" ו"הקלטות נדירות")  והופיע עם להקה חדשה ולא מעט אורחים (אהוד בנאי, מתי כספי, אורית שחף מ"היהודים", שלומי שבן ומארינה מקסימיליאן). והוא תמיד נשאר גם משונה ולא מתפשר עם "מה שצריך".


עמוס רעיונות, משלב יופי ומלודיה עם כאב בלתי נגמר. שולט במגוון סגנונות וטעמים מוזיקליים, ללא גבולות ומגבלות. רגע אחד הוא פסנתרן קלסי שמנגן בך ושר בקול פלצט, ברגע שני הוא רוקר קודר ששר בקול נמוך, כאן הוא מלווה בעיבוד סווינג קופצני ושם בוכה בקינה דתית עם שופר, פה עם מקהלה אתיופית ושם עם מתי כספי, לעתים הוא אבנגרד מתקדם ושנייה אחר כך בלדיסט מלודי... 

אין תגובות:

פרסום תגובה