אבא
לא ידע
אבא
לא ידע שכבר שנתיים אני קטוע יד,
שאני,
במקומי, כמו קין נע ונד.
אבא
לא ידע ששורשי האמיר נתלשו
מאדמת
העולם הזה,
ושאני
לא מפסיק לנער בלילות
רגבי
חולות.
אבא
לא ידע שפתאום נהייתי חצי אבא בתעודת הזהות
ואבא
בריבוע התלוי בתקרת החלום על קצה חוט.
אבא
לא ידע שהעיניים שנעצתי בו בימיו האחרונים
היו
גם עיני בני שנתחדדו בסכין מבטי.
לאבא
שלימד כל כך הרבה אנשים לטפס
על
סולמות תווים
לא
היה סיכוי לחבר לי את רקוויאם החיים
השיר הזה, שכתב
ומקריא המשורר רוני סומק, כשברקע דבריו מוסיקת רוק מלאת עוצמה, לקוח מאחת היצירות
הכי אופטימיות שנוצרו בארץ בשנים האחרונות. אופטימיות לא מכיוון שיש בה שירים
שמחים וקלילים, אלא בגלל שעצם ביטוי הכאב הנורא של מלחין המוסיקה, עמנואל קרטן,
היא אופטימית. במקום לוותר על החיים ולשקוע לדיכאון... הוא הצליח ליצור שירים,
לאסוף חברים, להקליט אלבום: "תרמיל האהבה של אמיר".
האבא שלא ידע
בשיר הנ"ל הוא אגון קרטן ז"ל. גדול מורי הגיטרה, הבס והמוסיקה בכלל
בישראל שהלך לעולמו לפני כשנתיים והוא בן 92 אחרי שהעמיד מאות תלמידים, בהם כמעט
כל הגיטריסטים שאתם מכירים במוסיקה הישראלית בארבעים השנים האחרונות.
בנו, עמנואל,
מוסיקאי בפני עצמו, הקדיש לאביו את האלבום שלו, שנוצר כדי להנציח את אהוביו המתים
וגם כדי לקדם את המודעות לקיומו של גן בשם 53P
שמוטציה בו גורמת לסרטן. לפני שלושים שנה, כשבתו של עמנואל, קרן, היתה בת 7 היא
נפטרה מסרטן, אז לא ידעו את הקשר לגן. בשנים שעברו איבד עמנואל את אשתו ולפני
כשלוש שנים גם את בנו אמיר שהיה בן 29 וחצי. כולם נשאו את הגן הפגום, העובר בתורשה
ומעלה את הסיכוי לחלות.
בעטיפת הדיסק
"תרמיל האהבה של אמיר" מסביר עמנואל: "... זו דרכי להתמודד עם
השכול והכאב שניחתו עליי וריסקו את לבי ולהפכם ליצירתיות מנחמת. לציירם ולפסלם
לצלילים ומנגינות שישיבו רוחי הפצועה. בתרמיל שהשאיר אמיר עם לכתו - עולם שלם של תבונה
רבה, ערכים, אהבת חיים, אופטימיות נצחית ואהבה חסרת גבולות, אותם אני מקדיש לאשתי
וחברתי הטובה ביותר אופיר, לבתי יעל, למיקה כלתי ובעלה שני, שהיה חברו הטוב של
אמיר, וכן לשני נכדי המקסימים ינאי ובארי, שנולדו למיקה ואמיר, ואשר נושאים את
רוחו ומזכירים לי יום יום שמשהו שמח ממנו נותר כאן איתנו בנוסף לכאב...
תרמיל האהבה הוא
הכוח הפנימי אותו ירשתי מאמיר. הכוח המאפשר לי להמשיך לאהוב ולסלוח, לקבל אחרים
ולהעניק להם ללא תמורה צלילים של אהבה שבאים מן הלב והנשמה...
בפרויקט "תרמיל האהבה של
אמיר" 20 שירים וקטעי נגינה מקוריים שהלחין עמנואל
(למעט קטע אינסטרומנטלי אחד של באך ואחד שהלחינו ירון חסון ושים אום). את המילים
לשירים כתבו נורית פרי, עירית כהן, רותי ספרוני, אסתר הודיה, אלירם באשר ורוני
סומק. על ההפקה המוסיקלית והעיבודים היה אחראי פיני שפיגלר מאולפני
"גרוב". והמבצעים, כולם בהתנדבות, מיצגים דורות של זמרים ונגנים...שלומית
אהרון, שרי, אדר גולד, חני דינור, מיכל טל, לורן פאר בן גור, אורי הרפז, עוזי
פוקס, חן בניאן, כפיר לוי, יוסי ברכה, ההרכב הקולי שליד קונסרבטוריון המוסיקה נס
ציונה, יעל קרטן, כנרת מורדוך, עמנואל קרטן, רוני סומק, ירון חסון, יוסי לוי, אורי
הרפז, פיני שפיגלר, עמוס גנאור, כפיר צעירי, אייל רווה,
דרור בן גור, רוני פרנקל, איתן איצקוביץ, ורביעיית כלי מיתר.
אי אפשר כמובן לשפוט את "תרמיל האהבה של
אמיר" בקריטריונים רגילים, כי זהו לא אלבום רגיל. ובכל זאת, יש לומר שהאלבום
כולל המון שירים יפים וחזקים ומלאי רגש, גם בלי להתחשב בנסיבות הטרגיות שגרמו
ליצירתו.
ביום ששי הקרוב יתקיים בבית
היוצר בנמל תל אביב מופע מיוחד בהנחיית נועם גיל אור ובו יבוצעו כל השירים וקטעי
הנגינה שבאלבום וגם שיר חדש אחד בשם "אני שר לך".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה