יום שלישי, 13 באוקטובר 2015

הלוואי

אינדינגב 2014 צילום יואב קדם

לקראת פסטיבל "אינדינגב" המתקיים השבוע בפעם התשיעית, חיטטתי בארכיון "ישראל היום" כדי להיזכר מה כתבתי לקראת הפסטיבל הקודם, שהתקיים, קשה להאמין, רק לפני שנה.

העובדה שפסטיבל "אינדינגב" מתקיים השנה היא בעיני לא פחות מנס. גם בשנים "נורמליות" (מישהו זוכר שנה כזאת?) קיומו של פסטיבל עצמאי לגמרי (אמנותית וכלכלית) המתרכז במוסיקה שאינה מיינסטרים, ועוד במרחק של יותר משעת נסיעה מהמרכז, הוא לא דבר לא מובן מאליו. ועל אחת כמה וכמה, בשנה של מלחמה, על היבטיה הכלכליים והמורליים, זהו באמת אירוע משמח ומרגש במיוחד לכל מי שמאמין בחשיבותה של היצירה המקורית בחיינו... אל מול הטענה המקובלת של "למי יש כוח להתעסק בשטויות כאלה בזמן שהתותחים רועמים" ההחלטה לקיים את הפסטיבל כמתוכנן היא גם כהצהרה חברתית ואמנותית בעלת רוח חלוצית. בלי שום ציניות.

אני מצטט את עצמי רק כדי לומר שאין חדש תחת השמש: עדיין המצב קשה, והחששות רבים, ובכל זאת נוע ינוע. למרות המצב הביטחוני הפסטיבל יתקיים  וזה כבר הישג עוד בטרם נכנסים לרשימת ההופעות המאד מפוארת. מארגני הפסטיבל קיבלו את כל האישורים הנחוצים ואני מדגיש את העובדה הזו כיוון שבימינו, כשגם קהל צעיר מגיע לפסטיבל צריך בין השאר להרגיע את ההורים. מניסיון אישי כאב לבת בת 17 שנמצאת בשלב הנפלא של גילוי המוסיקה החדשה.
כי זה ה-עניין בפסטיבל אינדי. הגילוי של מוסיקה חדשה. לא רק מה שמוכר לך, אלא גם דברים שונים ומשונים, בלי להחליט מראש מה ידבר אליך. הרבה משמות המשתתפים לא יאמרו דבר למי שעדיין סומך על הרדיו. אבל לצד כל "אמני השוליים" ישנם לא מעט כאלה שהיו שם, בשוליים, רק לפני רגע, ועכשיו הם כבר שמות מוכרים לקהל טיפה יותר רחב. זוהי בעצם המטרה: להפוך את הפריפריה המוסיקלית למוזיקה המרכזית של המחר. לכן, מגוחכת בעיני הטענה שמעלים כל מיני "טהרנים" (בעיקר ברשת) על כך שהפסטיבל התמסחר ואיבד את יעודו האמיתי. איזה שטויות! אם בזכות כמה שמות יותר מוכרים יחשפו גם עשרות אמנים בתחילת דרכם אז כולם מרוויחים. וחוץ מזה, קצת פרופורציות, בואו נביט על השמות הכי מפורסמים בפסטיבל, כמו למשל עמיר לב, אביב גדג', שי צברי, הילה רוח, יהוא ירון, הקרטל... כל אלה כבר "עלו שלב" והוציאו אלבומים, אבל הם עדיין רחוקים מאד מאד מלהיות מיינסטרים המוכר בכל בית.
ואם כבר הזכרנו שמות, אז הנה עוד כמה מתוך 95 המופיעים המתוכננים, רק כדי לגרות אתכם להכנס לאתר הפסטיבל ולברר מה ומי ומתי (על שלוש במות, שלושה ימים):

תום יער

קודם כל, אורח מחו"ל, ריילי ווקר, שאחראי על אחד האלבומים הבולטים ביותר של 2015, מגיע לראשונה לישראל ומופיע בליווי מוסיקאים מקומיים. חוץ מזה הרבה שמות שרצים על במות כל השנה יביאו לפסטיבל משהו מיוחד: אינגה דינגו, פול טראנק, לוסיל קרו, לולה מארש, נגה ארז, פוטוטקסיז, טטרן, טייני פינגרז, אביב מרק והמוות מארחים את יהלי סובול, אביעד הנדל, אלי לס, אורי שוחט, בוצר עם אבי עדאקי, בותימזוג, ג'יין בורדו, דניאלה תורג'מן,  המפשעות, וועדת חריגים, חיה מילר עם רדיוטריפ, טל כהן שלו, יהוא ירון עם מארק אליהו, לא, לרוז, מאיה בלזיצמן ומתן אפרת, ירון בן עמי, ניקוטין, נעה בביוף, עוזי נבון, קין והבל 90210, קותימן, רני ואיילנד, קרני פוסטל ורועי ירקוני, שירלי קונס, תעני אסתר ועוד ועוד ועוד וסליחה לעשות הלהקות והאמנים שלא הזכרתי וחשוב לציין גם לא מעט מפגשים בין אמים והפקות מיוחדות לפסטיבל כמו "דאב על הירח" שמביא גרסאות דאב מקוריות לאלבום המצליח של ברי סחרוף "חם על הירח". או מסיבה מיוחדת לילדים. בנוסף להופעות החיות , מתחם הפסטיבל יכלול גלריות פתוחות, מיצגי אמנות אינטראקטיביים, מתחם ילדים, מתחם שבת, בלוג חי ותחנת רדיו בשיתוף "הקצה" ומכללת BPM .

הנה הליינאפ המלא


בקיצור, באמת חוויה מיוחדת עם מגוון עצום של טעמים: רוק ובלוז ופולק, היפ הופ, רגאיי ודאב וFאנק, ג'אז, אלקטרוניקה, נשמה יהודית ואבנגרד. הרבה מוסיקת אינדי באירוע שנותן מקום, פיזי ורוחני, לגישה עצמאית וחופשית. דווקא הפסטיבל המשוגע הזה , בתמיכת המועצה האזורית אשכול, הוא סמל של נורמליות החיים בארץ. גם למי של אלה שלא בדיוק מכירים את המוסיקה הזאת. 


3 תגובות:

  1. "הקרטל" שציינת למעלה כשם בולט הם בעצם להקה אחרת ממה שאתה חושב.אלה לא אותם הקרטל שהוציאו את האלבום "זימה" לפני מספר שנים אלא פרוייקט חיפאי בעל אותו השם.

    השבמחק