עלמה זהר

התקליט החדש של עלמה זהר

פעם, כשעוד היו תקליטים (ולצורך זה גם דיסקים), היה נהוג לדבר על "משבר האלבום השני", כשהכוונה היא למה עושים אחרי שהאלבום הראשון מצליח וצריך להכות על הברזל בעודו חם, לנצל את הבאז לפני שהנו בלטיות של השם החדש תנבל... כלומר צריך ליצר במהירות עוד קבוצת שירים. כי בדרך כלל בדרך לאלבום הבכורה היה מספיק זמן, לפעמים שנים, לכתוב את השירים, לעבוד עליהם, לשפר ולתקן אותם ולברור את הראויים ביותר. בלחץ-האלבום-השני אין בדרך כלל את הזמן הזה ולכן כשבודקים את ההיסטוריה מגלים שלעתים קרובות האלבום השני מורכב משאריות שלא נכנסו לראשון ולכל מיני שירים שנוצרו בחיפזון. כל זה, כאמור, לא כל כך משנה בעולם המוסיקה של ימינו, שחזר להיות, כמו עד סוף שנות החמישים, עולם של "סינגלים".


בכל זאת אני מזכיר את הנושא כאן, בהקשר של עלמה זהר, כי היא נשמעת לי מוסיקאית של תקליטים. גם כשאני מזהה (או שומע ישירות ממנה) על אהבותיה המוסיקליות, וגם כשאני בוחן את המוצר: האלבום השני שלה הוא "אלבום" ולא סתם אוסף שירים ללא קשר.  יש בו שינוי והתפתחות יצירתית, אי חזרה על מתכונות שהצליחו וניסיון לאמירה חדשה ומעודכנת. לא אלבום קונספט על נושא אחד, אבל כן סיכום של תקופה בחייה שנותן למאזין תמונה מלאה בהאזנה לו כיצירה שלמה. אפילו לשם שלו, "שלושים ושלוש" חסר רק "ושליש" כדי שהוא יהיה קשור ישירות לעולם התקליטים של פעם (שלושים ושלוש ושליש היתה מהירות הסיבוב של אלבומים, בניגוד ל45 שהיתה מהירות התקליטונים).

אז עלמה זוהר עשתה אלבום שני כמו שעשו אבותיה הרוחניים בשנות הששים והשבעים... ועמדה בהצלחה רבה במבחן האלבום השני. אמנם אין באלבום הזה כמות גדולה של להיטי-רדיו כמו בקודם לו, אבל זו גם אינדיקציה למצבו של הרדיו ומידת פתיחותו למשהו שלא נשמע בדיוק כמו שציפו לו. מבחינת התקשורת היתה עלמה זהר באלבומה הראשון חידוש מרענן עם הקול שלה, והסיפורים שמאחורי השירים, הדמות המרתקת שלה והשושלת המשפחתית המכובדת... מאז, כולה לפני שנתיים, היו עוד המון שמות חדשים וסיפורים שלא שמענו קודם ולמי יש כוח להאזין לעוד אלבום של עלמה זהר או של כל אחד אחר שהנושא המרכזי שלו הוא המוסיקה ולא הרכילויות או הפרובוקציות שמסביב.

"שלושים ושלוש" הוא אלבום מקסים. עלמה שרה נורא יפה, יותר רגועה מבאלבומה הקודם, אך לא פחות מחוייבת בכתיבה ובביצוע. "שלושים ושלוש" הוא אסופה מרגשת של שירים יפים וצנועים שעלמה זהר כתבה והלחינה (ואחד, נפלא במיוחד שהלחין ושר איתה גבע אלון), בהפקה המוסיקלית והעיבודים של אסי איילון (שעשה את זה גם בקודם) הצליל של האלבום הוא בעיקר געגוע לימים מוסיקליים אחרים. בין השאר לג'ורג' האריסון (כולל שיר בהשראתו בשם "הזהר מהחושך") ולענוגי גיטרה סטייל דיוויד גילמור, מרק נופלר ואריק קלפטון (בשירים כמו "התרגשתי לקראתך", "עבדים משוחררים", "ממצרים" ועוד. נדמה שהגעגוע הוא גם לתקופה שבה למוסיקה הייתה גם משמעות והשפעה בקהילה שבה המוסיקאי חי... עלמה היא בין הבודדים שנוגעת (באלבום ומחוצה לו) בתופעת המהגרים הבלתי חוקיים ומאבק נגד גירושם.

גם אני הלכתי פעם

בנתיב הייסורים

ממצרים לירושליים

במדבר, ימים רבים

בלי מים

עם אותה שאלה בעיניים

גם אני פגשתי רשע

המכה בלי אבחנה

אנשים חפים מפשע

אנשים בלי הגנה

בלי בית

עם ילדים קטנים

הם דופקים לך בדלת

הם בוכים בכי תמרורים

אל תאמר – מה לי עם אלה

אלה אנשים זרים

                                 עלמה זהר בצילום זוהר רון            

עלמה זהר, בת 33 וקצת. והיא רק בתחילת הדרך. באלבומה הראשון, "דברי", לפני שנתיים, היא הציגה את עצמה כך:

הבנתי שאני הולכת לעשות מוזיקה. זה לא היה פשוט בגיל מבוגר ובלי ניסיון. אבל עם הרבה מוטיבציה הקמתי הרכב רגאיי, עשיתי ראסטות, טסתי לאפריקה, הקלטתי באנגלית, אבל אז הבנתי שהכלי המרכזי שלי הוא מילים, ושאני צריכה לכתוב בעברית. טקסטים תמיד כתבתי, אבל הלחנים באו מאוחר יותר ועדיין לקח לי הרבה זמן עד שהבנתי שאני זו שצריכה גם לבצע ... בסוף הבנתי לא חייבים לנסוע תמיד בדרך הראשית, אפשר גם לרדת לשוליים". 

"דברי" הצליח למשוך הרבה תשומת לב עם שירים כמו "עם הגב", "אגוטריפ", "שיר אהבה אינדיאני (מיגל)", "דע" ו"אחרי הנפילה". כשבחרתי אותה ב"ישראל היום" לתגלית השנה כתבתי שיש בה שילוב של תמימות עם חכמה, כאב עם הומור, עיסוק בהבלי העולם הזה עם תחושה שמאחורי כל זה מסתתר משהו עמוק וגדול וחכם... גם עכשיו, שנתיים אחרי, היא מעוררת תחושות דומות. היא אולי לא במרכז תשומת הלב, אבל בהחלט בכיוון הנכון לה.  ממשיכה ללכת בדרכה.

היום (יום ראשון 31.10.2010) עלמה זהר מגיעה להופעה בגלי צה"ל בתכניתי "מוזיקה היום"

בינתיים, כחימום, הנה היא בהופעה אקוסטית קצרצרה עם גבע אלון 
בתכנית "קוטנר בתשע" ב22.8.2010

השירים בתכנית:

GEORGE HARRISON: BEWARE OF DARKNESS

GEORGE HARRISON:I'D HAVE YOU ANYTIME

עלמה זהר וגבע אלון: התרגשתי לכבודך

עלמה זהר וגבע אלון: אניות

עלמה זהר וגבע אלון: I CAN SEE THE STARS

BOB DYLAN & GEORGE HARRISON: YEATERDAY

BOB DYLAN & GEORGE HARRISON: I THREW IT ALL AWAY

עלמה זהר וגבע אלון: עם הגב

עלמה זהר וגבע אלון: WHILE MY GUITAR GENTLY WEEPS

עלמה זהר וגבע אלון: ממצרים

GEORGE HARRISON: RISING SUN

עלמה וגבע בצילום    קארין רות'

אלה (למעלה) הצילומים מהסשן הלילי ב"קוטנר בתשע" שצילמה קארין רות שהיא זוגתו של גבע אלון.
ואלה (למטה) הצילומים מההופעה ב"מוזיקה היום" שצילם דני זודקביץ' (שעושה את זה גם לפייסבוק של התכנית)

אסי ששון

ארז רוסו

עלמה זהר

אמיר קריגר

והנה ההופעה של עלמה זהר והלהקה החדשה שלה, באולפן גלי צה"ל
בתכנית "מוזיקה היום" 31.10.2010

עלמה זהר בשירה וגיטרה, ארז רוסו בגיטרות וקולות,

אמיר קריגר בבס וקולות, אסי ששון בתופים וקולות

התרגשתי לקראתך

ממצרים

אין עליך

בנקוק

נד נד

תזהר מהחושך

ג'ירפות בחוף תל אביב

איך עושה ג'ירפה?*

כמו האינקוויציה הספרדית ב"מונטי פייטון" (או כפי שצוטט בסרט "דלתות מסתובבות"), כך גם להקת "ג'ירפות" תמיד תתקוף אותך בצורה בלתי צפויה, תפתיע אותך בזמן ובמקום וגם, מתברר, במה שיש לה לומר לך... "אין כניסה לפילים", האלבום החדש שלה הוא קודם כל לא מה שחשבת. במיוחד לא אם הכרת את האלבום הקודם "גג" שיצא לפני חמש שנים ובמיוחד למי שעדיין זוכר אותם מימי האלבום הראשון " משוחח עם כסא" שיצא לפני יותר מעשר שנים.

"ג'ירפות" כיום הם הרבה פחות נונסנס, פחות "משונים" וחייזריים והרבה יותר אישיים ואנושיים. כמו בעבודת הסולו של גלעד כהנא, זמרם וכותב כל המילים שלהם (וגם מלחין, לעתים עם יאיר קז ועם ארז רוסו) ההתבגרות היצירתית שלהם מתבטאת בעידון ובפתיחות מוסיקלית וגם ביתר רגישות לסביבה שבה הם פועלים. בספר שהוציא בשנה שעברה גלעד כהנא, הוא משוטט ברחובות תל אביב וכך גם כאן "ג'ירפות" מטיילים בתל אביב (וגם קופצים לרגע להודו) כדי להביא תמונות קטנות של אנשים ומצבים יומיומיים. "יש בנו יותר חמלה" אומר כהנא בשיחה איתו בין השירים בג'אם בגלי צה"ל (המצורפת כאן למטה...) וזזוהי תמצית השינוי.

.

זה מתחיל בשיר הפתיחה "לא יודע למה זה קורה לי" שנוצר בעקבות מסע של הלהקה להודו (וכולל מוסיקאים הודיים) ומסתיים בWHAT IS KARMA שגם הוא הגיע משם. שני הקצוות האלה נשמעים שונים לגמרי מ"ג'ירפות" שהכרנו בעבר, הודו נכנסת גם בשיר הנושא על אחת שחזרה מהודו והפסיקה לאכול בשר... "אל הבית הזה אין כניסה לפילים".
אך האלבום כולו אינו "אלבום הודי" או אתני, אלא ישראלי לגמרי וכאמור, מאד מאד תל אביבי. השפעת הטיול להודו מתבטאת, אם בכלל, באווירה הכמעט אקוסטית, מהורהרת, המאפשרת לחברים לעשות את זה בנינוחות.  אחרי נסיונות שונים בסגנונות מוסיקלים מגוונים, חוזרים גלעד כהנא, יאיר קז, ארז רוסו ואסי ששון הביתה. הדף הפנימי בחוברת (למי שלא מסתפק בהורדות...) הוא ציור חוף ים תל אביב נפלא, עם כל החול והחום, היונים, הזקנים והבחורות...

מימין: גלעד כהנא, אסי ששון, יאיר קז,ארז רוסו

תזכורת קצרה מהיכן הם באו. בראשית שנות התשעים הופיע כהנא וקנז במופע סטנדאפ נונסנס בשם "בוב קורדרוי מת". כשהקימו להקה קראו לה "בנות יפתח" ולאחר מכן "ג'ירפות". גלעד כהנא בשירה, כלי הקשה ומלודיקה, יאיר קז בבס מחשב, פסנתר, כלי הקשה, חליל וקולות, רותם דרור בפסנתר, מלודיקה וקולות ודידי ארז בתופים, גיטרות וקולות.

ב1999 יצא אלבומם "משוחח עם כסא" בהפקת אמיר צורף עם "וואו" ("אותו מקרר וגישה כל כך שונה"), "יש לו בחורות כמו מים", "זזה בדאווין" ו"רמי מואשם בהחזקת סמים קלים". למרות הבאז סביב הלהקה היא התפרקה וכהנא הוציא בשנת 2000 אלבום סולו אישי ואינטימי בשם "שכחתי איך לאכול" כולל הלהיט "על מה הוא מדבר". האלבום לא זכה בהצלחה משמעותית וכך גם פרוייקטי הסולו של קז.

השניים הקימו מחדש את "ג'ירפות" כשבמקום דידי ארז מנגנים אסי ששון בתופים וגיטרות וארז רוסו בגיטרות וקולות. הפעילות שלהם התקיימה על אש קטנה ובינתיים הוציא כהנא ספר של סיפורים קצרים, "תכנון להתאוששות מאסון" ושני אלבומים נוספים: "THE PROMISE LANDING" שהיה כולו באנגלית ואלבום אמביאנט אינסטרומנטלי בשם "360".

ב2006 חזרה "ג'ירפות" באלבומה השני "גג". שהתקבל בהתלהבות רבה וזכה להצלחה עצומה עם להיטים וקליפים כ"גג", "לכת", "חייב לשכב", "מהר מדי" ו"קשה לי"...

הופעות הלהקה הרבות אחרי הוצאת האלבום, שהיו שילוב של מוסיקה וסטנד אפ מטורף בראשות כהנא הצליחו מאד וכהנא המשיך להשתלב בזרם המרכזי של המוסיקה הישראלית כשכתב שירים גם לזמרים אחרים, ביניהם ארקדי דוכין, יוני בלוך ואביתר בנאי. הוא הקליט עם חיים לרוז שיר מחאה נגד ראש הממשלה דאז (אהוד אולמרט) בשם "גוג", ועם "ג'ירפות" הקליט את "מונוגמיה" ו"I'M BURNING UP" (שלא הגיעו לאלבום החדש).

הוא גם הוציא ספר שירים (במובן של POETRY) בשם "מנוף מצביע אל הים" ואלבום סולו נוסף, באנגלית,

THE WALKING MAN. שלא כמו באלבומי הסולו הקודמים שלו, כהנא הקליט את האלבום עם קבוצה גדולה של נגנים (שאינם "ג'ירפות") ויצר את היצירה הכי אישית ואינטימית שלו. עכשיו הוא עושה את זה שוב, עם "ג'ירפות".

* לג'ירפה אין קול, בגלל אורך צווארה אין לה מיתרי קול פעילים.

לקראת הופעה חגיגית בהרכב מורחב, בזאפה אמפי שוני ב21.9.2010

התארחה הלהקה בגלי צה"ל בתכנית "מוזיקה היום" ב29.8.2010
 
גלעד כהנא בשירה, הקשה, גיטרה. יאיר קז בבס, קולות, גיטרה, חליל. ארז רוסו בגיטרות וקולות. לוי בן ברוך בקלידים וקולות. תומר מוקד בגיטרות, מנדולינה, כינור וקולות, אסי ששון בתופים, גיטרה.
השירים בתכנית היו:
לא יודע למה זה קורה לי
חתולים
מוזס
גג
אין כניסה לפילים
רע לה עם הקיץ
מונוגמיה
לכת

עם הסאונד המשובח של אסף סיטון ומני ציפל ככה זה נשמע: