יום שלישי, 30 במרץ 2010

אריק איינשטיין צודק
לפני ימים אחדים (ב19.3.2010) התפרסם ב"ישראל היום" ראיון של אריק איינשטיין עם איציק זיאת, תלמיד לתקשורת שראיין את איינשטיין במסגרת לימודיו. אני מצרף כאן את התוספת הקצרה שהוספתי לראיון.

אריק איינשטיין מדבר
"תכתוב כמה מילים על היחסים בין אריק איינשטיין והתקשורת" מבקשת ממני העורכת עם פרסום הראיון המצורף, ואני יכול לתמצת לה מה שיש לי לומר בשתי מילים: "אריק צודק" או בשתיים אחרות שמיוחסות לאיינשטיין אחר: "הכל יחסי". אבל מה לעשות, שתי מילים לא נחשבות למאמר, גם לא בעידן הטוויטר והSMS, אז אני מרחיב... רק מעט.

קודם כל העובדות. אריק איינשטיין כן מתראיין. אמנם לא בקצב ובכמות המקובלים היום, ובוודאי לא כפי שחברות התקליטים או משווקי המוצרים שהוא מוכר היו מעוניינים, אבל בסך הכל אם תבדקו בארכיונים השונים תגלו שלכל הפקה שהוא היה מעורב בה בעשרים השנים האחרונות נילווה גם ראיון. לעיתון, לרדיו או לטלוויזיה. מה שנכון הוא שבניגוד לרוב המרואיינים האחרים שנחשפים בתקופת הוצאת הפרויקט החדש שלהם בכל כלי התקשורת בבת אחת, איינשטיין בוחר בקפידה עם מי לדבר, והרבה יותר קל לו כשהוא עושה את זה למען מטרה נוספת ולא רק לקידומו האישי. כך למשל, בשנה שעברה עם המופע "שרים איינשטיין בפארק" הוא התראיין למען ארגון "פתחון לב" ובקשר לחייל הנעדר גיא חבר.
אריק איינשטיין, עם כל פרסומו ומעמדו הוא קודם כל אדם פרטי, וצנוע ואפילו ביישן. מעדיף להתעסק בתקשורת פחות עם עצמו ויותר עם יצירתו. אחרי חמישים שנה במקצוע הוא עייף מלדבר שוב ושוב על עצמו ועל דעותיו ועל חייו. מה שחשוב לו, מה שמדליק את הזיק בעיניו ואת ההתלהבות בקולו זו היצירה. ולכן הוא צודק כשהוא ממעט להתראיין. הרי בינינו, כמה מהמראיינים מתעניינים באמת בשירים החדשים שהוא הקליט וכמה מהם רוצים לדעת פרטים צהבהבים על חייו האישיים, על הסכסוכים והשערוריות. זה מה שמוכר, זה מביא רייטינג ורבים מכלי התקשורת שמנסים להגיע לאיינשטיין עושים את זה כיוון שזהו בעיניהם "הישג עיתונאי" שייפאר אותם. לא בגלל שבאמת אכפת להם מהמרואיין, דעותיו או שיריו. לא נעים להודות אבל אנחנו דור "האח הגדול" ורובנו מתעניינים בעת האחרונה בעיקר ברכילות. לכן אריק צודק. אני כמובן לא הדובר שלו, אבל כאחד שמכיר ואוהב אותו כבר הרבה מאד שנים, אני יכול לומר שאני בהחלט מבין את הרצון שלו לא להשתתף במשחק. לא מתוך התנשאות או הסתגרות, לא מתוך ניתוק, אלא מתוך הבנה שמותר לו, אחרי כל השנים האלה, להיות נאמן לעצמו. הוא רוצה לכתוב שירים, לשיר אותם, להוציא תקליטים ודיוידי. את זה הוא ממשיך לעשות כל הזמן. הוא אינו רוצה להיות חלק ממשחק השיווק ונמאס לו לחזור ולהיזכר שוב ושוב בימים היפים ההם או בשאלת השאלת השאלות: מתי יחזור להופיע. איך הוא אמר לי מידי פעם כשניסיתי, בכל זאת, להוציא ממנו משהו שהריח מיחסי ציבור: ידידי כאח לי, הנח לי.




אריק איינשטיין בקטע מהראיון שערכתי איתו ל"סוף עונת התפוזים" 1998

2 comments:

  1. הקטע עם אריק מעולה !!
    אפשר בטח לעשות פרק שלם עם כל השאריות האלה... כמו הפרק האחרון של האנתלוגיה של הביטלס.

    השבמחק
  2. קוטנר, פשוט כיף שפתחת בלוג!

    ובנוגע לאריק - מסכימה עם כך שהוא עושה מה שטוב לו, אבל כבחורה בת 22 שגדלה על שיריו ומעולם לא ראתה אותו מופיע, כולי ציפייה שהיום הזה עוד יבוא...

    השבמחק