יום שלישי, 21 בספטמבר 2010

ג'ף בק בא

אבל יותר מכל אהב הוא לנגן... בגיטרה
ג'ף בק הוא הגיטריסט של הגיטריסטים. מאז שהיה חבר בלהקת הריתם-אנד-בלוז הבריטית "ציפורי החצר" (בה החליף בשנת 1965 את אריק קלפטון, ובה העביר את תפקיד הגיטריסט המוביל לג'ימי פייג') מוליך ג'ף בק קריירה מאד ייחודית ופורצת דרך בתחום הגיטרה, ובעוד שותפיו ללהקה המיתולוגית ההיא, פייג' וקלפטון, הפכו את העמקתם בבלוז וברוק להצלחות מסחריות, בק הלך למגוון הרבה יותר רחב של סגנונות מוסיקליים, חלקם ניסיוניים לגמרי. יצר פחות "שירים" ויותר קטעים אינסטרומנטליים, הוציא מעט מאד סינגלים (למעשה לא היה לו להיטים במצעדי הפזמונים מאז HI HO SILVER בתחילת דרכו, בשנת 1967, וקצת באלבום עם הסולן רוד סטיוארט ב1968)) ובכל זאת הוא לא רק נחשב לאחד מגדולי הגיטרה אי פעם, אלא גם זוכה בהצלחה נאה במיוחד בשנים האחרונות.

השנה, עם הוצאת אלבומו ה17 הוא קיבל את פרס הגראמי החמישי שלו על "ביצוע הרוק האינסטרומנטלי הטוב ביותר", בשנה שעברה נבחר בפעם השניה ל"היכל התהילה של הרוק" והופיע עם סטיבי וונדר בקונצרט המיוחד במלאת יובל למפעל (בשיר שוונדר כתב במיוחד עליו בשנות השבעים, "אמונה תפלה") וסיבוב ההופעות העולמי שלו, עם אריק קלפטון ולגמרי לבדו, הוא אחת ההצלחות המפתיעות של התקופה. גם אצלנו תוכננה תחילה הופעה אחת בלבד, וכבר נוספה הופעה נוספת.

ג'ף בק מגיע אלינו בתחילת אוקטובר עם הרכב נגנים-סופרסטארים בפני עצמם, מפיק העל נארדה מייקל וולדן בתופים, הזמרת-כותבת רונדה סמית בבס וג'ייסון רבלו בקלידים.

ההופעה שלו כיום, כך הוא מספר לי בראיון טלפוני קצרצר לעיתון "ישראל היום", מורכבת בחציה מהאלבום החדש "EMOTION AND COMOTION" ובחציה מ"מיטב הלהיטים" שלו בכל הזמנים.
מתוך שיחה של רבע שעה הקדיש ג'ף בק כחמש דקות לדיבור מאד מתלהב על השורשים המוסיקליים שלו. ביניהם על השיר I PUT AS SPELL ON YOU שכלול באלבום החדש, אך לא מופיע ברשימות השירים בהופעות שלו כיום. "זה שיר שהיה לי מאד חשוב להקליט. הוא נוצר על ידי זמר בלוז שחור בשם סקרימינג ג'יי הוקינס ב1954, הוקלט לראשונה שנתיים לאחר מכן וזכה מאז למאות גרסאות. מבחינתי הוא מסמל את המוסיקה שגדלתי עליה ושבגללה נכנסתי למוסיקת הבלוז השחורה..."
בהמשך מזכיר ג'ף בק גם את גיטריסט הבלוז האגדי בי.בי. קינג ומביא אותו כדוגמא לכך שבסגנון הזה אפשר להמשיך ולהיות רלוונטי גם בגיל מבוגר מאד, וכמובן, יותר מכל הוא מציין את ג'ימי הנדריקס. אנחנו משוחחים בשבוע בו עברו 40 שנה למותו מי שנחשב לגדול הגיטריסטים בכל הזמנים (18 בספטמבר 1970). ובאחד הקטעים באלבום החדש ישנה ציטטה קצרצרה מנגינתו של הנדריקס. "אני זוכר את ההלם של כולנו כששמענו אותו בפעם הראשונה, אחרי זה יצא לנו לנגן ביחד פעמים אחדות במועדונים בלונדון, אבל לא הקליטו שום דבר משותף.... גם היום הנדריקס היה ונשאר הגדול מכולם. ג'ימי הוא הסיבה בגללה אנשים מקשיבים לגיטרה חשמלית. ובשביל ג'ף בק זוהי כנראה המחמאה הגדולה ביותר. כך גם כשאני אומר לו שלעתים הגיטרה שלו מספיקה גם במקום תפקיד הזמר, למשל בגרסתו ל"מעבר לקשת בענן" באלבום החדש.
ג'ף בק יודע את זה, והיה מוכן להופיע בקונצרט אינסטרומנטלי לגמרי, אך הוא יודע שממעבר להיותו עילוי גיטרה הוא גם "כוכב רוק" שאינו יכול להסתפק בנגינה בלבד בגלל הקהל. ג'ף בק צמח מהרוק והריתם אנד בלוז, אך כבר שלושים שנה הוא נשמע יותר כמו מוסיקאי קלאסי או ליתר דיוק, כמוסיקאי המפגיש קלאסי וג'אז. באלבום החדש, למשל, הוא מבצע לצד סטנדרטים של בלוז ושירים חדשים ומקוריים גם עיבוד לקטע של בנג'מין בריטן וקטע מאופרה של פוצ'יני.
"הקהל שבא להופעות שלי יודע למה לצפות" הוא אומר, "זה אינו מופע רוק סטנדרטי וגם לא מופע ג'אז. אנחנו מנגנים הרבה חומרים מקוריים שהם שילובים של סגנונות שונים ועושים גם גרסאות משלנו לשירים מוכרים"
ביניהם בסיבוב הזה חזר ג'ף בק ל"A DAY IN THE LIFE" של הביטלס, לI WANNA TAKE YOU HIGHER של "סליי ומשפחת סטון" וגם לשירי נשמה ובלוז ישנים כמו "PEOPLE GET READY", "ROLLING AND TUNBLIN". מה מתוך אלה יהיה גם אצלנו? נדמה לי שבק משאיר חלק מהרשימה לסגירה סופית ביום המופע ובהתאם לאנרגיות שהוא חש תוך כדי...
אני שואל לדעתו על המוסיקה הפופולרית של ימינו וגם על מותו של האלבום כקונספט.ג'ף בק משיב שהוא בעיקר מצטער על כך שצעירים של ימינו יש הרבה פחות אפשרויות להיחשף למוסיקה שאינה מסחרית. "אני חושב שהקהל הצעיר בימינו, למרות שיש לו מבחר עצום של אפשרויות, מסתפק רק במעט, בעיקר במה שפופולרי ומוכר לו מהתקשורת. הם מפסידים הרבה דברים מצויינים וזה מאד חבל לי. כך גם סופו של האלבום. להוריד שירים בודדים באינטרנט נותן לך רק חלק קטן מהתמונה..."
אני שואל אותו שאלה שהגיע מהדור המוסיקאי הצעיר אצלי בבית , שמתעניין עד כמה מוסיקאי רב ניסיון כמוהו ממשיך להתאמן ואפילו ללמוד על הכלי שלו.
ג'ף בק: זה ממשיך כל החיים. אמנם לא לימוד מסודר אצל מורה, אבל כל הזמן לומדים ומתאמנים, במיוחד בתקופות של סיבובי הופעות. צריך כל הזמן להשאר בכושר.
ואיך שומרים על הפשן למוסיקה אחרי כל השנים האלה?
ג'ף בק: כשאני יודע שאנשים יבואו במיוחד לשמוע אותי זה ממלא אותי באנרגיה ותשוקה לנגן.


2 comments:

  1. החדש של ניל יאנג להאזנה חופשית (עד ה-5.10.2010)
    http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=129955938&ft=1&f=98679384

    השבמחק
  2. אתמול הייתי בקיסריה. בהופעה הנדירה של ג'ף... האזנתי, דמעתי, התרגשתי, חייכתי, צחקתי, התפעלתי, נדהמתי, חוויתי התרוממות רוח, צעקתי, עודדתי, בכיתי, נהניתי, רציתי עוד ועוד ועוד.. והכל כתגובה למוסיקה המדהימה, לצלילים המיוחדים, לאירוע הנדיר - בו אחד משלושת הגיטריסטים האגדתיים בעולם מפליא בגיטרה שלו.. הבסיסטית המופלאה, הפליאה במיתרי הגיטרה כפי שהפליאה במיתרי קולה.. שיפרה ותיבלה את ההופעה.. נארדה מייקל, המתופף הדגול גם הוא נתן בראש כדוגמת מתופף על שכמותו..
    אכן חוויה חד פעמית, קסומה שכזאת..
    תודה לאלו שטרחו והביאו את הרביעיה הזאת לארץ..
    מיקי בלו

    השבמחק