יום ראשון, 20 במרץ 2011

רוק ישראלי... עוד מבט


בשנים האחרונות, באווירת ההתפרקות ששוררת בחברות התקליטים, בארץ ובעולם, חייבים מקבלי ההחלטות בהן להמציא רעיונות יצירתיים איך לשרוד במציאות שבה מקומו של הדיסק הולך ונעלם. במקביל לניסיונות למצוא פורמט רווחי של שיווק המוזיקה באינטרנט, שבה כידוע רוב המאזינים רוצים ועושים את זה בחינם, לא יכולים אנשי חברות התקליטים לוותר על הנכסים המוזיקליים הישנים שיש להם ועל אותו קהל שעדיין אוהב את זה בדיסקים.

העניין לא פשוט, כיוון שלא מספיק להוציא שוב ושוב את אותם דיסקים מוכרים, אלא צריך לתת לרוכש ערך מוסף. אם בבונוסים מפתים, ברמיקסים, באריזות של כמה-דיסקים-ביחד במחיר אטרקטיבי או, בעיקר, באוספים שונים ומשונים. מדובר בייחוד בענף המתנות: להביא קופסה נאה ובה חמישה דיסקים עדיף מדיסק און קי עם אותה כמות שירים...

לעתים קרובות יש באוספים כאלה הגיון אמנותי ולא רק מסחרי. בעיקר כשהם מתרכזים בנושא מסויים ("מוזיקת נשמה") או בתקופה ספציפית ("שנות השמונים") אך לעתים החיפוש אחרי קו משותף מביא את העורכים ליצירות אוספים מופרכים. לפני שבוע, לדוגמא, מצאתי ברשת אלבום אוסף המאגד משירי נעמי שמר ז"ל, אהוד מנור ז"ל ודן אלמגור יבדל"א. שלושתם כמובן יוצרים ראויים ומכובדים, אבל העילה לחבר ביניהם די מגוחכת: ה13 ביולי. תאריך יום הולדתם (בשנים שונות...). כך נקרא האוסף המשולש: 13 ביולי, כאילו זה העניין העיקרי.

כשעורכים אוסף נושאי (להבדיל מאוסף משירי זמר או יוצר אחד) הבחירה בשירים אינה פשוטה. כאחד שיצא לו כבר לערוך לא מעט אוספים כאלה אני יכול להעיד שהמשימה מורכבת במיוחד כשאינך נצמד לחיתוך מאד מדוייק של הנושא. למשל, לערוך את "שירי הבכורה של זמרי שנות השמונים" הרבה יותר קל מאשר "מיטב השירים של זמרי שנות השמונים". בראשון העריכה כמעט סגורה מראש, בשני יש לך הרבה יותר מקום להתלבט ולהכניס שיקולים של טעם אישי, בדיקת מוכרות השירים בקרב המאזינים, ייחודו של שיבוץ השיר באוסף המסויים שאליו הוא מיועד וכד'.
באוסף על נושא הבחירה היא האמירה היצירתית של העורך, והוא מגיש לנו המאזינים מעין תכנית רדיו מנומקת, ללא הגשה, על נושא מסויים. ותמיד, אבל תמיד, יהיו מאזינים שיציעו לך, העורך, גרסאות מוצלחות ונכונות יותר לטעמם. "איך יכולת לסכם את תולדות הבלוז העברי ולא לכלול בעריכה את "בלוז בית הקפה" של גרי אקשטיין...". יכולתי... אבל לא רציתי. כי הכנסתי פנימה שיר אחר של אקשטיין, ועל "בלוז בית הקפה" לא היו לי זכויות, ועוד שבועיים עומד לצאת אלבום אוסף פרטי של אקשטיין ועדיף שהשיר הזה יופיע אצלו... ועוד כהנה וכהנה שיקולים שונים, שלא צריכים כמובן לעניין את המאזין.
מה שכן צריך לעניין הוא האם המוצר שהוא קונה הוא מוצר ראוי. כלומר שיהיה שווה לקנות אותו כיוון שהוא מציע שירים טובים ומוכרים אך גם חומרים לא צפויים שקשה למצוא במקומות אחרים, שהוא ארוז כמו שצריך, כולל חוברת עם פרטים ומילים (אחת הסיבות האחרונות להשאר עם הדיסקים) ובעיקר שיש בו אמירה מקורית בבחירה ולא סתם איסוף מקרי של שירים.

ההקדמה הזו באה לכבוד אוסף חדש בשם "רוק בישראל", מארז ובו 5 דיסקים ובהם 88 שירים מתולדות הרוק הישראלי, משנת 1967 ועד 2009. הגדרת האוסף, כפי שאומרת כותרת המשנה, כ"אנתולוגיה" ולא כ"מיטב הלהיטים", איפשרה לעורכיו, ליאור מזרחי ועוזי פרויס, להביא מבט שונה על סיפורו של הרוק הישראלי, לעתים קצת אלטרנטיבי, ולא רק עם השירים הגדולים והמפורסמים ביותר של המשתתפים (למרות שבהחלט לא חסרים כאן גם להיטים). זוהי גישה חדשה ומרעננת לעומת אוספים רבי היקף שיצאו בעבר, כמו "ניצוצות" שיצא ב"הד ארצי" או "סוף עונת התפוזים" שיצא ב"במדיה דיירקט". 


המארז החדש יוצא בחברת התקליטים "NMC UNITED"  החולשת בימינו  גם על הרפרטואר של "הד ארצי" וכך, עם תוספות מכיוון "נענע דיסק" ו"פונוקול" יש באוסף החדש מגוון גדול של אמנים שלא היו יכולים להופיע בעבר זה לצד זה באותו אלבום. לא הכל, כי אי אפשר הכל, אבל תמונה קבוצתית מרשימה של כל מיני זרמים וטעמים בתוך הדבר הזה שנקרא "רוק ישראלי". הצ'רצ'ילים, החלונות הגבוהים, השמנים והרזים, עוזי והסגנונות, אריק איינשטיין, שלום חנוך, אחרית הימים, אריק לביא, ניסים סרוסי, גבי שושן, כוורת, תמוז, רמי פורטיס, דובדבן, גרי אקשטיין, יהודית רביץ, דודוה, חמסין, מני בגר, תיסלם, בנזין, אסתר שמיר, יצחק קלפטר, גן עדן, דני בסן, דויד ברוזה, שמוליק קראוס, בציר טוב, אהוד בנאי, להקה רטורית, הקליק, משינה, קורין אלאל, מאיר בנאי, אלון אולארצ'יק, יהודה פוליקר, שלמה ארצי, ריקי גל, סי היימן, גידי גוב, רפי פרסקי, ברי סחרוף, נקמת הטרקטור, החברים של נטאשה, יזהר אשדות, אביב גפן, היהודים, כרמלה גרוס ואגנר, המכשפות, מופע הארנבות של קספר, איפה הילד, זקני צפת, נושאי המגבעת, תערובת אסקוט, פונץ', למה פיל, ירמי קפלן, רוקפור, סטלה מאריס, אלג'יר, עמיר לב, כנסיית השכל, ארז לב ארי, דן תורן, דני סנדרסון, מוניקה סקס, הבילויים, ג'ירפות, הזבובים, סינרגיה ותמר אייזנמן. המון שמות וכמעט בטוח שמישהו חסר לך...  אולי באוסף הבא. 

תגובה 1:

  1. קוטנר, חולה על הבלוג שלך!

    השבמחק