יום שני, 28 במרץ 2011

דניאלה ובן ספקטור


מה זאת אהבה
אחד השירים הכי מדליקים של הזמן האחרון הוא CUT IT OUT, להיט ראשון מתוך אלבום באנגלית של דניאלה ובן ספקטור LOVE IS. השיר הזה, מין גרסה מעודכנת ללא אנחות (סקס) וללא הנחות (יחסים) ל"אני אוהבת אותך אני כבר לא" של סרג' גינסבורג וג'יין בירקין, הוא פנטסטי. בגלל המוזיקה המדבקת בו, שמציגה את דניאלה בדרך חדשה ומרעננת, וגם בגלל המילים שלו, הדואט בכל כך לא מקובל בשירים בפופ של ימינו.
"אני אוהב אותך" הוא שר לה, "לא, אתה לא" היא עונה לו, והוא מתעקש שוב ושוב ושוב "אני אוהב אותך", והיא עונה לו: "אתה לא אוהב אותי, אתה רק אוהב את האהבה שלך..." וככה זה ממשיך עוד להתעסק בזוויות שונות של הדבר הזה שנקרא אהבה וצורך בקשר ויחסים, כשהמסקנה הסופית שלהם, העצובה יש לומר, היא CUT IT OUT, או כדברי המשורר (עלי מוהר ז"ל)  די עם הבולשיט.


יש משהו מטעה בשיר הזה שיצא כתקליטון הראשון מתוך האלבום. נדמה אולי שמדובר באלבום של צמד במובן של זמרת וזמר. אז זהו, שלא. הקול הגברי בדואט הוא בכלל של זמר ויוצר אוסטרלי, אם ג'ק בי (M. JACK BEE) שהשתתף בהקלטה, ופרט לקולות רקע מרוחקים פה ושם, בן ספקטור לא שר באלבום אלא נמצא מאחור עם העיבודים וההפקה המוזיקלית, התיכנותים ורוב הנגינה (כשאיתו דן קרפמן בבס ויונתן עומר בתופים).
הם זוג, בחיים ובדיסק, אבל דניאלה היא הקול והיא כל המילים והמנגינות. אולי יש בכך סמליות באלבום שנקרא "אהבה היא" ועיסוקו הוא יחסים במשפחה, גם ובעיקר בין בני זוג נשוי. אם פעם בסרט "סיפור אהבה" הסלוגן הקיטשי אמר "אהבה היא אף פעם לא לבקש סליחה" אז כאן המסר הרבה יותר אמיתי: אהבה היא לתת מקום  לבן / בת הזוג שלך ולתמוך בו /בה. זה מביא, לפחות, לאלבום מאד יפה, עם שירים מתוקים/צובטים של דניאלה והפקה מינימליסטית מושלמת של בן. כאן בליווי פסנתר או גיטרה, שם בנגיעות אלקטרוניקה, העיקר בעבודה שלו הוא לתת לה מקום לשיר. לומר את דברה. ובדרך כלל היא עושה את זה בשקט בשקט, בעדינות, במין היסוס... אולי בגלל שהיא, לדבריה, לא באמת יודעת מה היא האהבה.
האלבום LOVE IS, שנוצר במקביל לאלבום הבכורה המצויין שהוציאה ספקטור לפני קצת יותר משנה, הוא מעין השלמה לאלבום ההוא. מין THE MAKING OF הנפשי של התקופה.  היא מדווחת בו על מה שקרה לה בראש ובלב בזמן שהיא הקליטה את "הכוכב הזה מת", "הירושימה", "על הים", "לישון בלעדי" ושאר התמונות הקסומות שציירה בצבעי מים רכים באלבום שלה.
דניאלה ציינה אז שהושפע מסופייאן סטיבנס (לפני המהפכה האלקטרונית של אלבומו החדש), מתום יורק מ"רדיו הד" וגם מ"ברייט אייז", "סיגור רוס", אביתר בנאי והשירים של לאה גולדברג... וכך האלבום ההוא שילב טכסטים בעברית עם מנגינות שנשמעות לא מכאן, מארה"ב ועד יפן, מרוסיה ועד בריטניה.
לפני שנה וחצי היא הוצגה כתגלית חדשה, אבל למעשה, בגיל 28, הייתה לה כבר היסטוריה במוזיקה. בגיל צעיר היא למדה לנגן בגיטרה ופסנתר אך רק לאחר שירות צבאי וחזרה משהות ארוכה בחו"ל, החלה המוסיקה להיות עניין מרכזי בחייה. היא הופיעה עם שירים שכתבה, לבדה או בהרכב "אלקטרו אקוסטי" עם בן ספקטור בסינטיסייזר וסמפלר, רועי קרפמן בקלידים ואקורדיאון, דן קרפמן בבס וקולות, אורי אבני בגיטרה ואסף דגן בתופים. הם גם הקליטו EP ובו ששה שירים שכתבה, שחלקם הגיע לאלבום הבכורה שלה.
לצד שיריה המקוריים, דניאלה, אז בשמה המקורי, פפיש, ניגנה ושרה גם באנגלית בהרכב בשם TWO DROPS, עם הקלידן וכותב השירים בן ספקטור והזמרת שירלי קונס. היא גם הלחינה מוסיקה למופעי מחול ("כל החלונות פתוחים" של נדר רוסנו, "תשוקת ההומלסים" של רובי אדלמן), להצגות תיאטרון וסרטים קצרים (למשל לסרט "כלא" של עדי הראל).

לפני כארבע שנים החליטה לצמצם את פעילותה בהרכבים השונים ולהתרכז ביצירת אלבום משלה. היא החלה לעבוד על החומרים שלה בבית, כשהיא כותבת, מלחינה ומעבדת בעצמה ונעזרת בצדדים הטכניים של ההפקה וההקלטה בבן ספקטור לו נישאה באותה תקופה. האלבום התקבל בהתלהבות בביקורת, חלק משיריו הושמעו לא מעט ומאז הוצאתו הפך שמה של דניאלה ספקטור לאחד הבולטים בין היוצרות והזמרות הצעירות של התקופה ולא רק בחוגי האלטרנטיב התלאביבי... אז אמנם היא שרה באלבום הבכורה של צח דרורי, הופיעה בטכס האלטרנטיבי לציון יום השואה בתיאטרון תמונע ובפסטיבל אינדי נגב, אבל מצד שני היא נבחרה ל"תגלית השנה" של ערוץ 24 ורשת ג', באותו מצעד סיכום שנת 2010 שבו דודו אהרון נבחר לזמר השנה.  אי אפשר שלא לשים אליה לב, וגם אליו...

לקראת הופעה (אחרונה?) במועדון לבונטין 7 ביום ששי 1.4.2011
הופיעו דניאלה ובן ספקטור בתכניתי "מוזיקה היום" בגלי צה"ל
אסף סיטון ודני אור הקליטו



צילום דני דודקביץ'

תגובה 1:

  1. עוזבים את הארץ? לאן הם נוסעים?

    השבמחק