יום רביעי, 28 בספטמבר 2011

תשל"ג. השנה המשמעותית בחיי


בעיתון "ישראל היום" ביקשו ממני, לכבוד ראש השנה, לכתוב על
הזכרונות שלי מהשנה הכי משמעותית בחיי.
זה מה שיצא...

יואב קוטנר המקורי 1972

את השנה הכי משמעותית בחיי, זו שהפכה אותי למי שאני היום, כמעט ואינני זוכר. ולא, אני לא מתכוון לשנת לידתי, אם כי, במידה רבה כן.

בערב ראש השנה תשל"ג (ספטמבר 1972) הייתי בן שמונה עשרה וקצת, בוגר טרי של מחזור ד' בפנימייה הצבאית תל אביב. מספרים לי שהייתי חניך טוב בפנימייה, עם כיוון די ברור בחיים: שאפתי, כמו רבים מחברי,  להיות חייל קרבי וקצין במשרה מלאה... חברי לחדר, גבי אשכנזי, לקח את המסלול הזה שבו הייתי אמור ללכת עד הסוף, והוא לא היחיד.

אבל אז, הכול השתנה. את ערב ראש השנה ביליתי בטיול בחו"ל עם חברים לפנימיה, אני יודע את התאריך כיוון שאת ברכת ה"שנה טובה" שלחתי הביתה מאירופה. ושם, על אחד ההרים הגבוהים בשווייץ, השתנו חיי בבת אחת. תוך טיפוס על ההר, נפצעתי קשה בתאונת נפילה (לא "תאונת סקי", תחקירנים, היזהרו מוויקיפדיה!).
בין שאר הדברים שקרו לי בעקבות הפגיעה בראש, היה אובדן מוחלט של הזיכרון לזמן שקדם לתאונה. לא ידעתי מי אני או איך קוראים לי. לא הכרתי את אמי או אבי או את שאר בני משפחתי, לא זיהיתי את חברי (כולל את חברתי בשלוש השנים האחרונות בתיכון), לא ידעתי קרוא וכתוב וכמעט לא לדבר, שכן אוצר המילים שלי היה מאד מאד מצומצם...

אבל הייתה לי המוזיקה. היא הייתה הקשר שלי עם הסביבה, ממנה יכולתי להנות מבלי להבין למה ומדוע, מבלי לדעת על מה השירים מדברים... מוזיקה היא רגש טהור שלא זקוק לדבר כדי להגיע אליך. כל תהליך השיקום שלי, שנמשך שנים רבות, סבב סביב המוזיקה.


מעבודה בחנות תקליטים ("ספיר" בירושלים) הבנתי את האושר שגורם לך שיתוף המוסיקה "שלך" (זו שהתאהבת בה, לאו דווקא זו שיצרת) עם אנשים אחרים, דרך השירות של 30 השנה בגלי צה"ל שהוא בעצם הרחבת הרעיון הנ"ל, ועד כל שאר ההיבטים של "מוכר התקליטים" שהייתי כל חיי, אם ברדיו או בעיתון או בטלוויזיה... או באופן אישי, כאחד שאומר לאהובתו את רגשותיו (גם) בשירים.


הכל התחיל באותה שנה שאת רובה אינני זוכר. השנה שבה המוסיקה הפכה לסם החיים שלי, לכוח שמרפא ומרים אותי בעיתות מצוקה, ולחיבור שלי עם האנשים שאני אוהב.
עד היום, כמעט ארבעים שנה אחרי...

23 תגובות:

  1. מרגש מאד יואב
    מלא אהבה
    קוואמי

    השבמחק
  2. מדהים
    סיפור מטורף שתמיד ידעתי עליו בצורה זו או אחרת וממש מרגש לקרוא אותו מהמילים שלך עקב העובדה שהשפעת עלי לא מעט בתור ילד שאוהב להאזין למוסיקה
    שתהיה שנה טובה ונזכרת !
    שי פולקה

    השבמחק
  3. מקסים ומרגש!!! ואיזה מזל שבסוף לא יצא לך להיות "הרמטכ"ל התמני הראשון"...יכולתי לחיות חיים שלמים בלי להכיר אותך וזה היה חבל מאד מאד מאד!!!

    השבמחק
  4. האם היום אתה זוכר משהו מהילדות?

    השבמחק
  5. ליוני. לא.

    השבמחק
  6. מרגש. מאיר א. בזמנו סיפר לי על מחיקת הזיכרון שבזכות זה נעשית מה שאתה.
    בקטנה אוסיף שלכל אחד יש תפקיד וייעוד לקיימם ו"מכירת המוזיקה" כהגדרתך ובכך לחבר ולכוון,לעזור ולשמח ולהאיר זה התפקיד שלך.

    השבמחק
  7. סיפור מדהים קוטנר
    שנה מדהימה שתהיה

    השבמחק
  8. ההתמודדות הזו של פגיעת ראש ותקשור דרך מוזיקה מזכירה לי מאוד את הדרך שבה, מי שהיום בעלי, תיקשר איתי כשרק הכרנו ועדיין לא הבנתי את השלכות פגיעת הראש שלו.מוזיקת הפאנק על גווניה הרבים היתה שירי הרגשות שלו כלפי במיוחד פנקדליק (: מדהים.

    השבמחק
  9. האם תרצה שאספר לך חווית ילדות מוקדמות מהגן או יסודי או ההורים בבית? מהשכונה?עושה רושם שאתה לא מעוניין-,ניסיתי כמה וכמה פעמים,למה? מיכאל

    השבמחק
  10. לכל אחד יש ת'שנה שלו
    שתסגור איתו מעגל
    לכל אחת יש ת'שנה שלה
    שיבוא ויפול בגורל
    כמו בגד לגוף
    כמו אויר לנשימה
    ובתוך הטירוף
    הם מוצאים נחמה

    ואת הנשמה המתוקה שלי
    היחידה שמדליקה אותי
    ואיתך אני כל העולם
    ואיתך אני כל היקום
    בלעדייך אני חצי בן אדם
    בלעדייך אני בעצם כלום

    לכל אחד יש ת'חלום שלו
    שנדמה והנה הוא קרב
    לכל אחד יש ת'שנה שלו
    שיבוא ויסעיר את הלב
    כמו מים לצמא
    וליאוש התקווה
    ובים של קרירות
    יש להם אהבה

    ו

    השבמחק
  11. למיכאל (הרץ?). זה לא עובד ורק מתסכל. תודה על ההצעה

    השבמחק
  12. המידע בוויקיפדיה תוקן

    השבמחק
  13. צפיתי כל החג בערוץ היוד. טיוב שלך והמחשבה שרצה אצלי כמה שנים בראש רק התחדדה - קודם כל, תודה רבה לך על התרומה העצומה שלך למוסיקה הישראלית. שנית, אני חושב שאתה צריך להיות מועמד לפרס ישראל על תרומה זו ועל קידום המוסיקה בארץ. אנשאללה ביום העצמאות הקרוב...

    השבמחק
  14. ספור מדהים ומעורר מחשבה על נפלאות המוח האנושי והרוח האנושית.הדרך שבה אתה מנכיח את עצמך בעולם היא מקסימה ומגיעה ישר ללב.

    השבמחק
  15. מזדהה כל כך עם הרגש שלך כלפי מוזיקה , תיארת תחושה שלי בצורה כל כך יפה . אתה היית השדרן הראשון שהשפיע עליי כל כך , זוכרת איך הייתי חוזרת הביתה בילדותי מבי"ס ומחכה לשעה 15:00 (נדמה לי ) לשעה ששידרת בזמנו בצה"ל 2 ומחכה לשמוע מה תלמד אותי היום . יש לך היכולת להשמיע מוזיקה מגוונת ולרתק בסיפורים שמעבר. ושמחה שאתה ממשיך בדרכך המבורכת ! בברכה, טלי

    השבמחק
  16. קוטנר היקר,
    למרות שכבר אמרו לך את זה מליון פעם, אני אגיד את זה בפעם המליון ואחת ובדרכי שלי:
    לגדול כילד בשנות ה-80, 90 בישראל, אומר שמספר ערוצי החשיפה שלך למה שמתרחש בעולם מוגבל מאוד יחסית למי שחי במקומות בהם קורה האקשן. כשאני נזכר בדברים אותם השמעת, או צופה בקטעים ישנים מזהו זה ביו טיוב, אני יכול להיות רק אסיר תודה לכך שאנשים צעירים במדינה הזו זכו להיחשף לדמות כשלך בתקופה בה לא היית צריך להיאבק על רייטינג, ובכל זאת את הבמה שלך היטבת לנצל לחינוך והרחבת אופקים, כי בפועל זה מה שעשית, ועדיין עושה. אם זה חשיפה ללהקה או סאונד חדשים, או התיחסות לסיפור הרקע של נושא התוכנית, התחושה היא שאתה מכוון זרקור ייחודי משלך שמספר משהו שהוא הרבה מעבר למוזיקה. אז אתה יכול לכנות את עצמך מוכר תקליטים, אבל אני ולא מעט מחברי, לא מרגישים שנגזים אם נקרא לך מחנך מוזיקלי.
    יש לי שני מורי דרך מוזיקליים בחיי, ולשניהם קוראים יואב. ההוא זה אחי הגדול, ומשניכם ספגתי, וממשיך לספוג מידע שיכול לחשוף רק מי שהולך קדימה, חוקר, בודק, ובעיקר מאזין. לך כמו לאחי, אני חייב הרבה מהשכלתי המוזיקלית, והדברים שבהם היא נוגעת, ועל כך תודתי העמוקה.

    השבמחק
  17. יואב, כשהיית בשמינית אני הייתי חמשוש בפנימיה. הייתה מדריך שלנו ( לא זוכר איך קראו לזה) והייתה אחד מאלו שיותר הערצנו, בעיקר בגלל חוש ההומור, הנעימות, ההענשה עם חיוך של הבנה. הייתה גדול ונשארת.

    השבמחק
  18. ועוד דבר שחכחתי מאותה תקופה. אני זוכר אותך תמיד מסתובב בגימנסיה עם תקליטים ביד, ומשום מה בעיקר אני זוכר אותך עם תקליטים של ekseption

    השבמחק
  19. נס הבורא כמה טוב שאתה איתנו ....ומוזיקה היא סם חייך.....בריאות איש יקר <3

    השבמחק
  20. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  21. יואב ידידי, אני מכיר את הסיפור אבל תמיד הוא מרגש ובלתי נתפס. זוכר גם שפעם סיפרת שגם היית כדורגלן לא רע... גם בשבילי מוזיקה היא כל חיי.מזל טוב, בריאות ואושר.

    השבמחק
  22. הגירסא שאני שמעתי היתה שנפצעת באימון צלילה בשייטת

    השבמחק