יום שלישי, 28 באוגוסט 2012

כל החתיכים אצלך



אני שרה שירים שלא כולם
חייבים לאהוב. 
וזה פסדר  
(מתוך "הכל בסדר")

את "כל החתיכים אצלי" שמעתי לראשונה בגמר "רוקרימון" בשנת 2007 כשהלהקה שהוקמה במיוחד לצורך התחרות, בהופעה פרובוקטיבית מצחיקה מטורפת לקחה את המקום הראשון.      שלוש שנים אחרי התברר שמה שאולי נראה כמו גימיק שהצליח, בעיקר בגלל השם, הוא התחלה של להקה אמיתית שעובדת ברצינות. ב2010 יצא אלבום הבכורה של הלהקה, "כל החתיכים אצלי" בהפקת איתמר אשפר ובעיבודים משותפים לו ולחברי הלהקה: איה זהבי פייגלין בשירה וגיטרות, גלעד מאיר בגיטרות וקולות, נמרוד לביד בבס וקולות והוד שריד בתופים. האלבום הציג אותם כחבורה מגובשת שמצאה צליל מיוחד. כמה רגעי נגינה מצויינים (למשל סולו גיטרה רצחני ב"מתישהו") כמה פרובוקציות בטכסטים ("שבעים איש עומדים לתור ללקק לך בכוס"), גרסת כיסוי מעצבנת ל"למה לי לקחת ללב: של אריק איינשטיין ושלום חנוך, ושירים בעלי פוטנציאל להיטי  דווקא בכלל הגישה ההומוריסטית בהם (וקודם כל "פולניה" שנשמע כמו מפגש בין ריף כהן לנינה האגן) וכמה שירים ממש טובים ובראשם "נימי", שהוא, יחסית, עדין ופחות רוקנ'רולי.


חלפו רק שנתיים, עמוסות בהופעות רוק מכוסחות ופעילויות גם כבודדים, איה זהבי פייגלין ניסתה את כוחה ב"כוכב נולד 7", הפילה את השופטים באודישן בשיר אהבה /שנאה לאחד ש"כוס אמא שלו" (ציטטה מתוך השידור החי) ואפילו הומלצה על ידי נינט כ"נערת הרוק הבאה") גלעד מאיר והוד שריד, שני קיבוצניקים שניגנו ביחד בלהקות שונות עוד בנעוריהם, מנגנים כבר מ2007 בלהקה של יהודה עדר,  נמרוד לביד ניגן בין השאר עם עופר זמיר וכולם ביחד עובדים בעיקר על "כל החתיכים אצלי". עכשיו יצא האלבום השני שלהם (2#), הפעם בהפקה מוזיקלית של חבר הלהקה גלעד מאיר והוא, כמו הראשון, כולו שירים שכותבת ומלחינה איה זהבי פייגלין. הבחורה הזו היא ה-עניין בלהקה. נמוכת קומה, צולעת קלות בגלל סרטן שהיה לה ברגל בגיל שש היא מראה לכל העולם שבתוך המוזיקה שלה היא ענקית. לא עושה חשבון לאף אחד, לא על הבמה בה היא מנגנת ושרה כמו כוכבת רוק אמיתית, ולא בכתיבה שלה שבה היא משלבת ציניות ורגישות והומור והרבה כאב. בין שירי האלבום החדש "אני רוצה למות" (בשביל לראות מי יבוא ללוויה שלי) , "צולעת" (וכמה שאני מנסה להיות פחות צולעת אני לא מצליחה), "הכל בסדר" (אבל איכשהו  דמיינתי שזה יהיה יותר), "בפקולטה למדע מדויק", (איך לא המציאו עוד פצצה נגד לב שבור) "ילדה קטנה ומכוערת" (לידה שלי אני לא אשקר) ובעיקר שיר הפך ללהיט בגלגלצ: "כל הסיבות" (לא צריך ללכת כל כך רחוק כדי לדעת שיש לי את כל הסיבות בעולם להיות מאושרת איך זה קורה שאני עוד לא שם אני חושבת). "מספר 2" הוא אלבום מצויין, באזניי הרבה יותר מוצלח מהאלבום הראשון, גם בכתיבה וגם בביצוע. בתוך שפע האפשרויות האינסופי של אלבומים שיוצאים אצלנו עדיין ולמרות הכל, כדי לשים אליהם לב אל "כל החתיכים אצלי".

מימין: גלעד מאיר, הוד שריד, איה זהבי פייגלין, נמרוד לביד

מסע הבחירות של פייגלין
עכשיו יש למתעניינים הזדמנות מיוחדת לשמוע את הלהקה הזו בהופעה חיה. השבוע יוצאת הלהקה לסיבוב הופעות ארצי, בעקבות "מסע הבחירות של מאיר אריאל" שהתקיים לפני 25 שנה (בסוכות 1987) כשאת מאיר אריאל מלווה אז להקת "קאריזמה" (יהודה עדר בגיטרה, מיקי שביב בבס, רע מוכיח בתופים, וי. קוטנר בכלי הקשה). בעקבות המסע המקורי תנדוד הלהקה בהופעות חינמיות מקריית שמונה ועד אילת, וכמו במסע ההוא שתועד בסרטו של הבמאי אידו סלע, יתועד המסע העכשווי בסרט שמביים חן שיינברג  (מי שביים את הסרט התיעודי "שמים שרוטים של גלויה" על "נושאי המגבעת").
"מסע הבחירות של כל החתיכים" יצא לדרך ביום שני בבוקר, יעבור בקריית שמונה, כרמיאל, עכו, עפולה, טבריה, קיבוץ משמרות (בהופעה ביום שלישי בה יתארחו שניים מחברי "קאריזמה", יהודה עדר ואנוכי וגם איתן גדרון חברו של יהודה עדר מאז ימי "תמוז"), ימשיך לעין השופט, שדרות, באר שבע, ירוחם ויוטבתה, ויסתיים בתל אביב, בהופעה חגיגית ב"בארבי" במוצ"ש.


וככה הם נשמעים (ונראים) בהופעה... באולפן גל"צ בתכנית מוזיקה היום

אין תגובות:

פרסום תגובה