יום שישי, 3 בינואר 2014

האביב הערבי במוסיקה הישראלית


עכשיו, בין כל סיכומי השנה, כדאי לשים לב לתופעה חדשה במוסיקה הישראלית: היפתחות חסרת תקדים למוסיקה ולשפה של שכננו הערבים. כשדודו טסה הוציא, אך לפני שנתיים, אלבום שלם בערבית עם מוסיקה של האחים היהודים סאלח ודאוד אל כוויתי (הסבא של דודו ואחיו) זו הייתה תופעה חריגה במוסיקה הישראלית. אמנם גם לפני כן היו, פה ושם, אמנים שהקדישו אלבומים למוסיקה ערבית בעברית (למשל ירדנה ארזי באלבום "דמיון מזרחי" מ1989 שכלל תרגומים בעברית לשירים של מוחמד אל וואהב, פיירוז ואחרים, להקת "שפתיים" שילבה ערבית מרוקנית בשירים בעברית, וגם "טיפקס" חיברה את העולמות בחלק משיריה). היו אחדים שזכו בהצלחה עם שירים בערבית בשפת המקור (חיים משה עם "לינדה לינדה", זהבה בן עם "אינתא עומרי" ועם שני אלבומים בערבית, אחותה אתי לוי באלבום "אמל חייאתי", אלי לוזון באלבום "בערבית מערבית", דודו טסה בפסקול סרטו של אבי נשר "סוף העולם שמאלה" בשיר מצרי בשם "פוג אל נאחל", "אתניקס" עם שיר של זמר לבנוני, שלא לדבר על ערבים-ישראלים כמו הזמרת מירה עוואד או הראפר תאמר נאפר שהקליטו בשפת אמם) אך נראה שבזמן האחרון, ובמיוחד מאז "יא מאמא" ששר שמעון בוסקילה באלבום "הפרויקט של עידן רייכל", הערבית, על גווניה השונים, חודרת יותר ויותר אל המיינסטרים הישראלי, ב2013, יותר מאשר  אי פעם בעבר, שירים בערבית ו/או בעברית עם מוסיקה ערבית, מקבלים תשומת לב ברדיו הישראלי, במסיבות וחתונות והופעות.  


אורפנד לנד
אותו דודו טסה, חזר השנה בלהיט ריקודים סופר מצליח (http://www.youtube.com/watch?v=LImNPiF12kI) בשם "וואיאק וואיאק" שמתבסס על שיר של פריד את אטרש בגרסת דאבסטפ חדישה עם די ג'יי ישראלי-קנדי בשם בורגור.
"הדג נחש", הלהקה הישראלית הכי מצליחה כיום הקליטה באלבומה האחרון "זמן להתעורר" את "אילו זה היה" ובו טכסט בעברית, ערבית ואנגלית וגם שיר בשם "אינני בוגד" בהשראת שיר ערבי של זיאד רחבני.
לונא אבו נאסר
"כנסיית השכל" באלבומה השנה "הבית כה רחוק" שיתפה פעולה עם "התזמורת האנדלוסית" והמנצח שלה תום כהן, ויצרה אלבום עברי-ערבי, לא כתבלין לרוק הרגיל, אלא כמיזוג במוסיקה, בעיבוד, בהפקה ולעתים גם במילים. מעיבודים ערביים לשירים מקוריים שכתבו חברי הלהקה דרך ציטוטים ממוסיקה ערבית אותנטית בתוך השירים (לדוגמא "מעל הים" כולל קטע מתוך "כטוות חביבי" של מוחמד עבד אל וואהב), ועד שירים של יוצרים ערביים המושרים בערבית: "עלאש קטעול יא וורדה" עם ריימונד אבקסיס, "ווהרן ווהרן" ואפילו גרסה לשירו של זוהר ארגוב "ילדתי" הכולל קטע מ"אשמעה" של קאמל מסעודי.
גם להקת המטאל "אורפנד לנד" שהוציאה השנה אלבום מאד מצליחה בשם "כולנו אחד", משלבת בו, כמו בכל אלבומיה האחרונים, רוק כבד ובלדות רוק עם אלמנטים ערביים, מזרחיים וים־תיכוניים, קטעי קוראן בערבית לצד תפילות בעברית וניגונים חסידיים. זהו בסיס האידאולוגיה של הלהקה: שילוב השפעות מכל רחבי הקשת, ויצירת משהו חדש מיוחד דווקא לישראל, כארץ מפגש בין מזרח למערב.

הכנסייה והאנדלוסית

אחת הלהקות הכי מעניינות בשנה האחרונה היא "סיסטם עאלי". חבורה של ראפרים ומוסיקאים מיפו ששרים בעברית, ערבית רוסית ואנגלית, ומגשימים ביצירתם חזון של שיתוף פעולה חברתי-אמנותי שנראה בלתי אפשרי בישראל של ימינו. הם פועלים ביחד כבר מ2006, מאז נפגשו בשכונת עג'מי ביפו. מתחילת דרכם המוסיקה היא חלק מפעילות חברתית חינוכית  לנוער וצעירים ביפו בת-ים. הם הקימו את |מרכז סיסטם עאלי" ובו הם מציעים סדנאות יצירה רב-לשוניות, ליווי להקות צעירות, ותכניות לימוד והכשרה מוזיקליות של יוצרים צעירים מקומיים, יהודים וערבים. פירוש השם "סיסטם עאלי" בערבית הוא, "תגבירו! תנו בראש! והמסרים ידברו גם למי שלא שולט ברוסית או ערבית, מהתחושה שהחברים האלה באמת באים מהשכונות, מדברים בשמם של הדפוקים-חברתית שלא מוכנים לוותר, מפיהם של המקופחים כלכלית ולא משנה מאיזה דת או שפה הם באים. הם להקה חברתית באמת.
לונא אבו נסאר, אחת החברות ב"סיסטם עאלי", הוציאה השנה אלבום סולו נפלא, בעברית וערבית. היא בת 23, ילידת נצרת שגרה ביפו. זמרת, כותבת ומלחינה מאד מיוחדת, מנגנת בגיטרה וג'מבה, שהקליטה אלבום כעבודת גמר בבית הספר "מיוזיק". לונא כתבה והלחינה שבעה שירים וקטע פתיחה אינסטרומנטלי.  דרור רותם, גם הוא תלמיד "מיוזיק", עיבד והפיק מוסיקלית, הלחין שיר אחד וביחד עם לונא שיר נוסף. לונא שרה בעברית ובערבית,  מוסיקה רכה וקסומה עוטפת אמירה חזקה, ישירה, חושפנית. היא עושה את זה בעדינות, בעברית מושלמת-מבטא בחמישה שירים ובערבית שאני לא מבין בשלושה שירים נוספים. להיט האלבום "אספר לך" מושר בעברית ונחתם בשתי שורות בערבית ואני מאמין שהכאב שיש בו ידבר אל שני העמים. במוסיקה אנחנו מצליחים לתקשר.

סיסטם עאלי
ואם פעם, לפני המון שנים, מוסיקה ערבית הייתה רק "של האוייב" וגם מי שגדל בבית בו שמעו שירים בערבית התבייש והסתיר את אהבתו זו, עכשיו, הערביות מתחילה להיות חלק מקובל מהצליל הישראלי החדש. בינתיים בשוליים, אבל ככה מתחילות כל המהפכות הגדולות.

תגובה 1:

  1. יופי של פוסט. לפני חודשיים כתבתי בנושא ברוח דומה:
    http://batatakara.wordpress.com/2013/10/04/%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%9B%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%95/

    השבמחק