יום שלישי, 14 בינואר 2014

זרים בלילה


מי לא פליט פה?
מי? מי?
אתה רודף אותם
אתה רודף אותי...
(מתוך "מי לא פליט פה" של "קוואמי והחלבות" 2009)

ביום ראשון הקרוב יתקיים ברחבי תל אביב אירוע ראשוני, חסר תקדים, תחת הכותרת "למי אתה קורא פליט?". אירוע הזדהות עם מבקשי המקלט מאפריקה, לא דרך הפגנות אלא בחגיגה של אוכל ומוסיקה. למעלה מחמישים מסעדות, בתי קפה וברים בתל אביב, המעסיקים מבקשי מקלט, ואיתם שפים ואמנים רבים,  הצטרפו ליוזמה וייקחו חלק בתכנית האמנותית שתיערך ברחבי העיר. מטרת האירוע היא לקרב בין האנשים והתרבויות ולעורר מודעות למצוקתם של מבקשי המקלט, ובעיקר, להחליש מעט את "האימה ממי שאינו אתה" כפי ששרה להקת "סיסטם עאלי".
האירוע המרכזי בלילה האפריקני יתקיים במועדון "לבונטין 7"  עם להקות מוסיקליות של פליטים (כן, יש דבר כזה!) לצד אמנים ישראלים, חלקם בהרכבים משותפים. בין המשתתפים DARFUR STAR שמנגנים מוסיקה מסורתית של שבט הפור, GROOVE AMBASSADOR שבהם פליטים וישראלים מנגנים ביחד מוזיקה ממערב אפריקה, BIALKA, להקה של קונגואים וישראלים המנגנת מוסיקה אפריקנית, רגאיי ונשמה, שחקני ההצגה "אחד שחור חזק" ולצידם עלמה זהר, קוואמי, גלעד כהנא, נועם ענבר, גיל רון שמע, ליזט, מאיה דוניץ , רביד כחלני, אורי כינורות, רן דנקר ודי ג'יי בוש ביט.
עוד יופיעו ברחבי העיר "המנתרים" ו"הנובה מאומטמס" קבוצות תיפוף וריקוד מסורתי מדארפור, סאבו ואורחים במסיבת אפרוביט, להקה מעורבת של ישראלים ופליטים "AFRO PO", כוכב פופ מגאנה בשם PRINCE AMOAH, כוכב בסצנה האריתראית המקומית KELIFA MAHMOUD, די ג'יי ריג'וייסר וכמובן עוד הרבה בשלנים (כולל אייל שני!) ויוצרי אמנות אפריקנית שימכרו את מרכולתם ברחבי העיר.


אתה חי עכשיו בשכונה שקטה אך כולם כאן צועקים
יש סודנים, אריתראים וגם חבר'ה אחרים
וירח טוב מסתכל לרחוב ולוחש תקווה
לעתיד אחר שמוותר על הדאגה

אנל'א רוצה לקחת חלק בעניין ללא מוצא
עכשיו זה כבר כבד וכבר מזמן לא במשקל נוצה
ואין לי פתרונות בכלל אך בואו נסתכל
בסוף העיר הכי יפה יש עם נוסף מאוד סובל

והימים עוברים לאט והלילות רצים מהר
שותים ומעשנים בשביל לברוח ולהסתתר
ואם ניתן מבט אחד מתחת לזיוף
בסוף העיר הכי יפה יש עם נוסף כל כך שקוף

את השיר הזה כתב והלחין אלון עדר, באלבומו השלישי "קסיו מטונף" שיצא ב2012. כמו עדר, יותר ויותר יוצרים בתחום המוסיקה מנסים בשנים האחרונות להתמודד עם הנושא הכל כך טעון. חשוב להדגיש, האמנים השרים אינם מציעים פיתרון לשאלות קשות כמו "מה צריך לעשות עם הזרים" או "השפעתם על החיים בדרום תל אביב" אלא מנסים להציג את הנושא מהזווית ההומנית בלבד, תוך איזכור לכך שגם אנחנו הינו פעם פליטים.
עלמה זהר, לדוגמא, פעילה מאד בהפגנות למען הפליטים/מסתננים/מחפשי עבודה. אחד המרגשים בשירי אלבומה הקודם נקרא "ממצרים"  ובו היא שרה: גם אני הלכתי פעם בנתיב הייסורים, ממצרים לירושלים, במדבר, ימים רבים, בלי מים... אל תאמר – מה לי עם אלה, אלה אנשים זרים" וגם באלבומה החדש היא חוזרת לנושא בשיר "העיר הלבנה" ובו היא אומרת "איש שחור מת מקור בעיר הלבנה... איש שחור שוכב לישון על הספסל שבגינה, חולם על המדבר ומחייך מתוך שינה?"


אביב גדג', סולן להקת אלג'יר לשעבר שקרא לאלבומו השני "ילדים של מהגרים" כשהוא מחבר בין הדור של הוריו ובין ימינו, בין המהגרים שהגיעו לכאן מהשואה או מארצות אפריקה ואסיה, ובין המציאות העכשווית והפליטים החדשים שנמצאים כאן בינינו. "לא מקום לחלשים" נקרא השיר הראשון באלבום והוא כולל שורות כמו "חסרי שם , שקופים ורעבים, חסרי בית וילדים של מהגרים" בשיר אחר, "אלנבי בלוז", הוא שר "אלנבי בלוז, הכל בשביל כלום, ילדים של מהגרים מדברים רק על העתיד" וארבעה שירים באלבום ערוכים כיצירה ארוכה אחת בשם "המדריך לפליט".

גם "הבילויים" באלבומם האחרון "הורה הסלמה" מדברים, כך נדמה לי, על ההתייחסות הגזענית לזרים שבתוכנו כחלק מתיאור המצב החברתי הכללי שהוא די מייאש, וגם אם הם לא אומרים את זה בפירוש, כי ככה זה אצל הבילויים, שירים כמו "הצעדה", "אני אפריקאי" ו"תיאור של מאבק"  נשמעים לי לגמרי קשורים.


וגם אמנים וותיקים יותר מתייחסים לנושא, ברמז או במפורש. מימי אהוד בנאי והפליטים, ושלום חנוך, ושלמה ארצי, ואביב גפן, ברי סחרוף, הדג נחש, שבק ס, זאב טנא, שלום גד ועוד ועוד... כולם נוגעים בנושא הגזענות והיחס לאדם האחר,השונה. בזמן האחרון הרבה יותר כי זה נמצא כאן, בתוכנו. חוה אלברשטיין, תמיד עם רגישות חברתית ופוליטית, שרה באלבומה "ברוך הבא" (2010) מילים שכתבה אלברשטיין והלחינה יהודית רביץ, "פרצוף בלי שם" על פליט בבטן האניה "אדם נואש מאד מצא מחבוא, נמלט מסכנה גדולה, נוסע אל הלא נודע, היש נמל גם בשבילו?"  

אין תגובות:

פרסום תגובה