יום שבת, 28 ביוני 2014

תקשיבו לה






מאד לא קל להיות אחת כמו אחינועם ניני בימים אלה. היא מוציאה עכשיו אלבום חדש, "LOVE MEDICINE" וכמו כל אמן, צריכה כל חשיפה והתייחסות תקשורתית, ובכל מקום, אם כבר מדברים עליה, ההקשר הוא פוליטי או ליתר דיוק עיסוק רכילותי פסדו-אקטואלי על מה שאמרה או לא אמרה, עשתה או לא עשתה...  ותוך שניות הדיון, ברוח ימי הטוקבקיסטים, מתפתח מ"פרשת אריאל זילבר" לוויכוח על דעותיה ועל זכותה להביע אותן, על האם היא בכלל זמרת ומי היא חושבת את עצמה. וקריאות להחרים אותה ולבטל הופעות שלה. אני לא כותב את הדברים באופן תיאורטי, אלא מתוך מעקב צמוד אחרי חצי השנה האחרונה בחייה מאז סירבה לקבל פרס אקו"ם ביחד עם "מפעל חיים לאריאל זילבר". באותה תקופה פנתה אחינועם לעזרת הציבור באתר HEADSTART בבקשה לממן את הקלטה אלבומה הבא. אני מאד אוהב את הרעיון של HEADSTARD ומנסה לתמוך בכל פרויקט שנראה לי ראוי, וכך כתבתי אז על אחינועם בפייסבוקי: 

"אחינועם ניני בדרך לאלבום חדש ואתם יכולים לעזור לה!
ובהזדמנות זאת אני חייב להגיד שלטעמי כל הכבוד לה. מכמה סיבות:
היא היתה מוכנה לוותר על סכום כסף נאה בגלל עמידתה על עקרונותיה. מכירים עוד הרבה אנשים שמוכנים לעשות את זה?
היא לא החרימה את אריאל זילבר או את טכס אקו"ם אלא אמרה שהיא לא רוצה להשתתף בו אם הוא זוכה בפרס מפעל חיים.
ההתנגדות שלה למתן הפרס לאריאל זילבר היא, בעיני, לא פוליטית אלא הומאנית-חברתית-מוסרית. היא לא יצאה נגד אמירותיו הפוליטיות (ואני בכלל לא אומר כאן את דעתי עליהן) אלא התנגדה לאמירות שלו על ההומואים, הקיבוצניקים, הערבים ועוד.
מאד משונה לי שאנשי ימין קפצו עליה בהמון כעס, כאילו כל מי שרואה עצמו ימני חושב שדבריו של זילבר על ההומואים, למשל, הם לגיטימיים.

אריאל זילבר מעולם לא הוחרם ברדיו או בהופעות בשל דעותיו ואמירותיו. את השירים הקיצוניים שלו לא השמיעו ברוב התחנות, אבל א, פעם לא פסלו את הקריירה שלו ואת עשרות השירים המצויינים שהקליט. את אחינועם ניני, כך אני שומע, החליטו להחרים לגמרי בכל מיני תחנות ימניות.

וכל זה כמובן, במקרה שלה, כמו במקרה שלו, לא קשור למוסיקה המצויינת שהיא או הוא עושים.
אז הנה, גם היא פונה לעזרתך ב"הד סטארט".  

בין מאות התגובות שקיבלתי אז לפוסט הזה היו כמובן לא מעט כאלה שהסכימו אתי, אך היו גם רבים שהחלו ביניהן ויכוחים והשמצות וירידות לא רק על אחינועם ניני אישית אלא על כל מי שנראה להם שייך לצד הפוליטי שלה או לפחות לא לצד שלהם. הדיון, וכמובן לא בטוקבקים אלי אלא בכל העולם... לא היה אם העובדה שהשתתפה בטכס אקו"ם הייתה לגיטימית או לא, אלא האם בכלל לאמנים (ולמאזינים) יש זכות להביע דעה פוליטית או חברתית, שאינה מקובלת עליהם. הטון המתלהם היה ממש מפחיד, ולא רק בגלל אחינועם אישית (אחר כך שמעתי אותה מספרת שבגלל איומים בפגיעה בה היא קיבלה הגנה משטרתית) אלא בגלל התחושה שהפתיל הקצר של ימינו גורם לכך שכמעט ולא ייתכן דיון אידיאולוגי על דעות שונות. זה הופך מיד לכסאח , להשמצות, להוצאת דברים מהקשרם, למ-ל-ח-מ-ה...


שמחתי, גם לכן, שלמרות האווירה העויינת של חלק מהציבור, אחינועם הצליח להשלים את משימתה בHEADSTART, לאסוף מספיק תמיכה מהקהל, ולהפיק את האלבום החדש. שמחתי במיוחד שמדובר באלבום נורא יפה. כן, כמעט שכחנו, שמדובר כאן במוסיקה. ביצירה. במשהו מאד יפה בלי קשר לדעות אלה או אחרות. "LOVE MEDICINE" הוא אוסף באווירה מינורית של שירי אהבה וכמיהה לשלום, לשלוות נפש. כמו שאמר פעם ג'ון לנון: אתן כל מה שיש לי תמורת קצת PEACE OF MIND... השירים שנוצרו על ידי אחינועם לבדה או עם שותפה הוותיק גיל דור הם באנגלית, יש שיר אחד שאת מילותיו כתב ג'ואקים סאבינה הזמר הספרדי (שגם שר בדואט עם נועה)  שיר אחד הולחן על ידי הגיטריסט פט מת'יני (שגם מנגן בו) ושיר אחד בעברית "שלום" הוא תרגום לשיר של ג'ילברטו ג'יל הברזילאי. ויש גם קאבר אחד, יפה ומפתיע לETERNAL FLAME של "באנגלז". יש כמה רגעים יותר שמחים ומלאי אנרגיה, אבל מתחת לכל היופי הזה מסתתר עצב רב ודאגה גדולה. לאו דווקא בגלל המהמורות בקריירה שלה, כך נדמה לי, אלא בגלל מה שקורה לנו כחברה. "תרופת האהבה" היא לא רק עניין אישי. היא לא באמת היתה צריכה להתעסק בזה. היתה יכולה, כמו רובנו, לעשות את שלנו באופן פרטי בלי לקחת סיכונים. אבל ככה היא היתה תמיד, לא ויתרה על האמת שלה גם כשעוררה התנגדות.. 


בימים אלה מציינת ניני 23 שנה להוצאת אלבומה הראשון ("אחינועם ניני וגיל דור בהופעה חיה"). מאז הפכה לNOA היא גם אחת הזמרות הישראליות המצליחות בעולם. ב15 האלבומים שהוציאה היא לא מפסיקה, ביחד עם שותפה גיל דור, לחפש דרכי ביטוי חדשות, בעברית ואנגלית, בג'אז ורוק, מוזיקה אתנית ומוזיקה קלסית, שירים מקוריים ומזמורים נפוליטניים, חיבור את התימניות שבשורשיה ואל האמריקניות שבהתבגרותה. בכולם היא הצליחה למצוא את הקול המיוחד שלה, את אותו אילתור וחופש ביצועי מצד אחד ואת הדיוק המופלא בשירתה הצלולה מצד שני. והיא גם מעיזה לא ללכת בתלם. מגיעה לה שיקשיבו למוסיקה שלה, לא פחות מאשר לדעותיה.

אחינועם ניני וגיל דור עם אדם בן עזרא וגדי סרי בהופעה בגל"צ 
מוסיקה היום 19.6.14
אסף סיטון וטל וניג: סאונד
נעם ברדין גאיה עופר ודניאל ביינסין: הפקה
אחינועם ניני בשירה, גיל דור בגיטרה וקולות,
אדם בן עזרא בקונטרבס וקולות, גדי סרי בכלי הקשה
HAPPY SONG
ETERNAL FLAME
YOU
אם אין את
PAZ (שלום)
 

תגובה 1:

  1. לא. זה סינגור נחמד אבל אתה עושה איתה חסד שלא מגיע לה. היא מתלהמת לא פחות וקיצונית לא פחות - גם אם היא מתנסחת יפה יותר וב"אמריקאית". והיא זו שהכניסה לתוך ה'יצירה' כפי שאתה מפריד וכותב את הפוליטיקה והדעות, את ההפרדה והשחצנות. בל ניתמם, טקס אקו"ם הוא לא טקס פוליטי אלא מוזיקלי והאמירה שלה הבהירה לגמרי מאין היא באה.
    אז עד הסוף.
    אני לא מסוגלת לתמוך בה והערכתי אליה הולכת ופוחתת.
    לילי

    השבמחק