יום שישי, 10 באוקטובר 2014

טיים אאוט ביקשו ממני לספר על גיבור נעורי...

מי זה ב1970?


גיבור הנעורים שלי
כנער, ובמקרה הספציפי שלי אני מתכוון לזמן שבו גיליתי את העולם, בין גיל 18 לעשרים, היו לי המון אנשים שהערצתי, ואני לא מתכוון כרגע למשפחה הקרובה שלי שלימדה אותי הכל וגם לא לרופאים, חברים ומטפלים שונים שהקיפו אותי ותמכו בי ככל שיכלו, אלא למעגלים יותר רחבים של השפעה, בעיקר בתחום האמנות ובעיקר בעיקר בתחום המוסיקה והשירים... בעולם ובארץ, חיים ומתים, זקנים וצעירים, גברים ונשים... כשנשאלתי "מיהו גיבור ילדותי" מיד חשבתי על הביטלס, רחל המשוררת, לאה גולדברג, יהודה עמיחי, קורט וונוגוט, אריק איינשטיין, קינג קרימזון, ג'ון לנון, ג'ורג' הריסון, דורי בן זאב, חברי "כוורת", מודליאני, שוברט, חנה סנש, גורדייף, בוב דילן, סיימון וגרפונקל, קרידנס קלירווטר ריווייוול...
אבל האם הם היו "גיבורים" בעיני? האם רציתי להיות כמותם? לא כל כך. הערצתי אותם, אהבתי אותם, למדתי מהם, אבל הם בטח לא היו בשבילי מודל חיקוי. הם היו רחוקים ובלתי מושגים מדי. 

1969. אי האלמוגים.

הדמות שהכי רציתי להיות כמוה היתה דווקא של בן אדם לא מוכר לציבור הרחב, בחור צעיר שעוד לא הספיק לעשות משהו בחייו, שלא ממש הכרתי, ובכל זאת הייתה זו  בשבילי משאת נפש להיות כמוהו. 

אני כבר יכול לעשות ספוילר ולגלות שויתרתי מזמן על החלום ההוא, אבל בשנים 1972-1976 הוא היה הגיבור שלי. נער ירושלמי שאחרי מלחמת ששת הימים רצה להיות חייל לוחם, שהתגייס בגיל 14 לפנימיה הצבאית ואפילו הצטיין בה, כמו כולם עשה קורס צניחה עוד בתיכון ורץ במסעות אלונקה בזמן שבני גילו הקימו להקות קצב... הוא היה מאד פעיל חברתית, מתופף בתזמורת הפנימיה, היה אחראי על המוסיקה במסיבות (באחת מהן הופיעו אריק איינשטיין ו"הצ'רצ'ילים"), והשמיע לחבריו את התקליטים הכי חדשים בפטיפון שהונח במסדרון וכונה בשם "גלי גליל". הוא היה אחראי על העיתון שיצרו תלמידי הפנימיה, הוא אהב כדורגל והיה בעל כושר גופני מעולה, היה תלמיד לא רע במגמה מתמטית-פיזיקלית-אלקטרונית בגימנסיה הרצליה, ואפילו היתה לו חברה רצינית בשם נורית, בשלוש שנות התיכון האחרונות. 
נורא רציתי להיות כמוהו, אבל זה לא הצליח. קראו לו יואב קוטנר.
הוא נעלם מחיי כשהייתי בן 18 ומאז אני מסתובב לבוש באותו גוף ופרצוף, ועם אותו שם. אבל אני לא הוא. אני חלק ב.

צילום מחזור. 1972

5 תגובות:

  1. לא יודע איך היה חלק א, אבל חלק ב מאד מעשיר את עולמינו
    מאחל לך בריאות ואושר
    מאחל לנו, שתמשיך להעשיר את עולמינו :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. אני חושבת בדיוק כמו אבנר.
      מאחלת לך המשך עשיה פוריה והצלחה בכל!!
      אילנה.פ.

      מחק
  2. מרגש. עדיין מרגישים את יואב חלק א'. תמשיך לכתוב.

    השבמחק
  3. .Yoav Kutner Part B is one of the heros of my youth

    השבמחק
  4. היי,

    אהבתי את הסיפור שסיפרת שכשעבדת פעם בחנות התקליטים בירושלים היית שם על המקול, (איזה מילה... הא?), את אחד השירים האחד התקליטים של ה- Pink Floyd, (אולי Dark Side Of The Moon - great gig in the sky?), והיית שם ווליום, (כי מרבית השיר שקט הוא), הולך לשירותים ו..........................

    יואב,
    אתה לא רב-אלוף, אתה רמות מעל זה.

    אוהב אותך.

    השבמחק