יום רביעי, 8 באפריל 2015

שלום חנוך לא עוצר



הולך נגד הרוח
לא פשוט, אני מתאר לעצמי, להיות שלום עכשיו. אחרי כל כך הרבה שנים של יצירה מופלאה (יותר מחמישים שנה, אם סופרים ממש מהשירים הראשונים שכתב והלחין) כמעט אין לו סיכוי להוציא אלבום חדש מבלי שישוו את שיריו חדשים לכל ההיסטוריה המפוארת שלו. למה שכולם מכירים ואוהבים. איזה סיכוי יש לאמן כמעט בן 69 לשחזר את יצירתו מגיל עשרים- שלושים? ובמיוחד אם הוא ממש לא מעוניין לחזור על עצמו אלא להתחדש ולהשתנות ולהתבגר בדרך שלא תבייש את נעוריו. יש בכך סיכון מסחרי, סיכוי שלא יקבלו אותו כפי שהוא רוצה להיות. שלום חנוך ידע את זה כבר מזמן, בטח כשעשה שינוי משמעותי בקולו ובאווירת שיריו במשך העשור הראשון לפעילותו, מאז "שבלול" עם אריק איינשטיין, דרך אלבום הבכורה באנגלית, ולהקת "תמוז", ו"אדם בתוך עצמו", וההופעה המשותפת עם איינשטיין ובמיוחד ב"חתונה לבנה" ב1981. את התגובות הלא פשוטות על המהפך בדרכו תעד חנוך ב"זה לא נוח" (השיר פותח את האלבום "מחכים למשיח" שהשבוע מלאו בדיוק 30 שנה להוצאתו):
אז איך השתנה לנו זה
שבר תחלום בכוח
זה לא מי שבחרנו
זה לא נוח... זה לא הוא


שלושים שנה אחרי ושלום חנוך ממשיך באותה רוח, או לעתים אפילו הולך נגד הרוח. יותר חשוב לו להיות ישר עם עצמו מאשר "להיות נחמד". הוא ממשיך כל השנים לכתוב ולהלחין וליצור עוד ועוד שירים חדשים, שחלקם הגדול הופך לקלסיקות ישראליות. גם בגיל 69, בקול חרוך שירד כמה אוקטבות מאז הנער שהלחין את "אגדת דשא", המבוגר האחראי על כל כך הרבה שירים נפלאים, ממשיך לרוץ, להתחדש, למצוא זוויות מקוריות לבטא את עצמו. מצד אחד הוא בהופעות רוק כסאח בפסטיבלים שונים ומאד מאוחר בלילה עם "חיות לילה" במועדון "בארבי", הוא לא מפסיק להוציא אלבומים עמוסי אנרגיה עם שירים חדשים (האחרון בהם היה "שלום חנוך" ב2009) וחידושי שירים ישנים בהופעות (במופע משותף עם שלמה ארצי ובארבעת אלבומי "ארבע תחנות")  ומצד שני פועל כל הזמן בציר מקביל, מינורי, צנוע, אקוסטי. ביחד עם משה לוי בקלידים ועיבודים הוא חוזר אל הבסיס היצירתי של השירים שלו במופע "יציאה" שרץ כבר חמש עשר שנים. דווקא המופע הזה, שהונצח כבר בשני אלבומים, מוכיח שלו שלום היה רוצה הוא היה יכול בקלות להמשיך להיות הזמר המאד נעים של הלחנים הכל כך קסומים שלו. כך גם בשירים-חדשים-בסגנון-ישן שהוא כותב מידי פעם בשנים האחרונות: "אהבת נעורי", "כמו בשירים" ועכשיו "תמיד זה עכשיו". נדמה לי שאם היה חפץ בכך היה מקליט עוד עשרה שירים כאלה, וזוכה בלהיטי השמעות גדולים. אבל שלום לא רוצה לוותר על חיפוש האמירה החדשה או להתפשר עם הציפיות ממנו.

"המקרה והטעות", האלבום ה21 שלו, כולל תריסר שירים במגוון סגנונות ומצבי רוח שהמשותף להם הוא עמדתו של הזמר-יוצר. שלום עכשיו הוא איש מבוגר שמביט אחורה בגעגוע אל העבר אך לא תקוע בו. הוא מעדיף להתעסק בהווה, בהיבט הפרטי וגם במבט על הסביבה, ויודע שיש לו יותר עבר מאשר עתיד. הוא עושה את זה ללא פחד או מירמור, במין השלמה והבנה שזו דרך הטבע.  נותן הרבה מקום ביצירה ללא מתוכנן ולבלתי צפוי, ובלבד שלא יחזור על עצמו, שלא ישתעמם, שלא יהיה ברור מראש. 

ב"הנשים בחיי", אחד משני השירים שהלחין למילים של חברו מאיר אריאל ז"ל הוא שר:
אני זוכר איך רגע לפני מותי
היה לי טוב
ישבתי לבדי בבית
אבל אז התחלתי לחשוב
הרי בעצם כבר מזמן לא פגשתי שיר
לא חזרתי לכתוב
אז שלום חנוך בהחלט לא מת. הוא ממשיך במלוא התנופה להיות חי ובועט וצעיר ביצירה שלו. גם כשהקול שלו מחוספס ופחות "יפה" הוא לא מפסיק לפגוש שירים ולעטוף אותם במנגינות נפלאות ובניסיונות מרעננים בצליל ובנגינה... ולפעמים משלב בין הכי ישן להכי חדש: את הלחן שלו לשיר "ליל קיץ" של נתן אלתרמן הוא התחיל בגיל 15 וסיים עכשיו... איך אני יודע? שלום התארח בתכנית מיוחדת בגלצ שתשודר ביום ששי בין 12:00 ל14:00 וסיפר הרבה פרטים מעניינים על השירים ועל החיים...דיברנו גם על סדר השירים באלבום (בהפקת לואי להב ומשה לוי) שלדעתי לא מקלה על המאזין להתאהב בו בשמיעה ראשונה. האם זה מקרה? האם זו טעות? מה שברור הוא שהמאמץ המסויים כדאי. זה שוב שלום חנוך במיטבו.
צילום אורית פניני


28 במאי, בריכת הסולטן, ירושלים. שלום חנוך משיק את האלבום החדש בפסטיבל ישראל במופע חד פעמי ומיוחד בו יארח את יוסי פיין, ברי סחרוף, דני סנדרסון ויהודה פוליקר

אין תגובות:

פרסום תגובה