יום שלישי, 23 ביוני 2015

בדרך אל האושר

אנושית
לאלבום הקודם שלה קראה יעל דקלבאום  "שמחה ועצב" וזו כותרת שמגדירה אותה כל כך טוב: בעטיפה מתוקה ומוארת ומלאה שמחת חיים, כאילו קלילה, מסתתרים גם עצבות וכאב ובעיקר הרבה חיפוש של משמעות לחיים ולמוות. כששאלתי אותה כשיצא האלבום ההוא מה היא יותר בחיים שלה, שמחה או עצב, השיבה שהיא שילוב של שניהם תחת ההגדרה שלה ל"אושר".


האלבום החדש שלה "אנוש" שאת השקתו  היא חוגגת השבוע ביום רביעי במועדון "בארבי", הוא, כהמשך ישיר לשני אלבומיה הקודמים, אלבום מאד פילוסופי ומביט פנימה בטכסטים שבו, הפעם בעיקר באנגלית, ומאד נעים ומעורר ומלא אופטימיות במנגינות. המוסיקה כמרפא לנשמה. "אנוש" היא קוראת לאלבום החדש, מתוך ידיעה שהנושאים שבהם היא עוסקת, שמניעים אותה ליצור, משותפים לכל בני האדם. גם אם אנחנו מודעים לכך וגם אם, כך כנראה רובנו, חיים בשינה עמוקה.

אני קול ברוח
נעה, נמה באינסוף
בתוך גוף בר חלוף
עצב מחלחל עמוק
(מתוך "אנוש")

קצת רקע:  כמו פורטיס וסחרוף, רינגו סטאר וריקי גל (וגם בתי טליה) היא נולדה ב7.7. במקרה שלה בשנת 1979. ילידת ירושלים שגדלה גם בקנדה, במשפחה מוסיקלית מאד. אביה דיוויד ז"ל ניגן בלהקת הפולק-בלוז-בלוגראס "הפונדקאים" שהופיעה מידי שנה בפסטיבל "סולם יעקב" וכך מגיל צעיר נחשפה יעל למוסיקה אנגלית ואמריקנית ושלטה בשפה... מגיל צעיר היא  מופיעה על במות, עם להקות משלה (ביניהם "הדקלים" שאף הקליטה אלבום באנגלית), כמלווה של אמנים שונים (לדוגמא עם שלמה ארצי בדואט "לא יודעת מה עובר לך בראש") ואחרי השירות הצבאי בשלישית "הבנות נחמה" עם דנה עדיני קרולינה. באלבום הלהקה שיצא ב2007 וזכה בהצלחה מפתיעה הייתה דקלבאום שותפה ליצירת חצי מהשירים, ובהופעות הלהקה הפכה, כמו חברותיה, לכוכבת גדולה.


למרות זאת, כסולנית גילתה דקלבאום שבכל אלבום חדש היא צריכה בעצם להתחיל מההתחלה . אלבום הבכורה שלה GROUND ZERO יצא ב2009, כלל להיט אחד גדול בשם "ALICE" (שיעל כתבה בגיל 17 בהשראת "עליסה בארץ הפלאות") , קיבל ביקורות מצויינות (היו שהישוו לג'וני מיצ'ל הצעירה... לא פחות ולא יותר!) אך עדיין לא זכה בתשומת לב רבה של המיינסטרים הישראלי. אולי מכיוון שהיה כולו באנגלית. בדרך לאלבום השני נפרדה יעל מאביה האהוב, ושירי האלבום הושפעו מכך מאד. האלבום "שמחה ועצב" (על עטיפתו יעל הקטנה על כתפי אביה) היה כולו בעברית, וכלל שירים אישיים נפלאים שגם זכו בתשומת לב רדיופונית נאה: "שמחה ועצב", "אדם חופשי", "לבדי", "האגם הנעלם" ועוד. יעל הופיעה הרבה ושיתפה פעולה עם מגוון אמנים, מלהקת "משינה" בהופעות האקוסטיות, רונה קינן ותמר אייזנמן בפסטיבל האי לסבוס, עם קורים אלאל בשיר "הלב הפועם" ש אהובה עזרי, עם מירי מסיקה לה הלחינה את מילותיה של צרויה להב ל"וינסנט" וגם ב"שרות חוה אלברשטיין" בו שרה את "שיר מגרש חושך"... בקיצור... לגמרי ישראלית ובעברית...



מה שמבא אותנו לאלבום החדש, שהוא מעין סיכום ועדכון חייה עד הלום... האלבום שנוצר בתמיכת המונים ב"הד סטראט" מציג אותה כיוצרת מגובשת, כותבת ושרה בעברית ובאנגלית שירים מאד אישים, עמוקים וחושפניים, מחשבות על העבר והעתיד מתוך גישה כמעט בודהיסטית של ניסיון לראות את המציאות כפי שהיא. הטכסטים מוגשים כמו שהיא רגילה במוסיקליות זורמת נפלאה, הפעם בהפקתו  המאד מעודנת ומדוייקת של יוסי פיין. אלבום נהדר, שצריך להפוך את יעל דקלבאום לשם מוכר. הזמן שלה מגיע עכשיו.
אדם סוחב לאורך זמן מסע העבר על כתפיו
כל יום נוסף מעט משקל ללב הפצוע
אדם נושא זיכרון ישן, כאב שידע בעבר
כל יום יפגוש בו מחדש כעין תעתוע
ופרח האש בו מלחש
חזר אליי חזור חזור
שב אל אור
("שוב אל האור" מתוך "אנוש")

הנה!!! כאן!!! יעל דקלבאום וחברים בהופעה!!!


אין תגובות:

פרסום תגובה