‏הצגת רשומות עם תוויות עינב ג'קסון כהן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עינב ג'קסון כהן. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 19 במרץ 2011

עינב ג'קסון כהן. נעם נבו


עינב ג'קסון כהן בצילום סיון שחור

הלב הפתוח של עינב ג'קסון כהן

יש לי חולשה לאישה
בבקשה חלשה
בבקשה אישה שלא מרגישה
עדיף אדישה
אישה בלי חרדת נטישה

כבר כמה שנים שאחת הזמרות-מוזיקאיות הכי מדוברות בסצנה הצעירה בתל אביב היא עינב ג'קסון כהן. קודם כל אי אפשר להתעלם מהנוכחות הפיזית שלה, עם תספורת האפרו העצומה על הראש, היא לא יכולה להתגנב פנימה לחדר או להופעה בלי שישימו לב אליה... ואחר כך השם שלה, מה זה ה"ג'קסון" הזה באמצע? (התשובה היא שהיא מכונה כך בשל הערצתה למייקל ז"ל) והעיקר, מבחינת משיכת תשומת הלב, הוא המעורבות הבלתי נלאית שלה במגוון הפקות מוזיקליות, אם על הבמה כאורחת בהמון הופעות, ואם בקהל, מפרגנת לחבריה וחברותיה לבי"ס רימון ותוך כדי כך מסתירה למי שיושב מאחוריה (את האפרו כבר הזכרתי?). אז עכשיו, אחרי שנים של הבטחה, טיפטוף שירים לאינטרנט והופעות אינטימיות עם הפסנתר, לבדה או כחלק ממופעים של אחרים, ואחרי שני שירים מעוררי עניין שיצאו לרדיו "ניתוח לב פתוח" ו"שיר הרס", יוצא האלבום הראשון שלה, "עץ נופל ביער".
13 שירים שכהן כתבה והלחינה ועיבדה לפסנתר,  בהפקה מוסיקלית ועיבודים של ניר אוורבוך ובהפקת שירה וייעוץ אמנותי של יהודה עדר. הכי אינטימית שאפשר. בחלק מהשירים לגמרי לבדה עם הפסנתר, באחרים הליווי מאד מינימליסטי, פה ושם רביעיית מיתרים או קלידים, באחדים משתתף הרכב נגנים מלא, כולל בס ותופים וגיטרות, ובכל המקרים הפוקוס נשאר על קולה של כהן ועל הנגינה שלה. גם כשהיא מוקפת המון אנשים היא לגמרי לבד. חשופה, ישירה, יוצרת מנגינות מורכבות ואומרת את האמת שלה בלי להסתיר דבר. על הנשיות שלה, נטיותיה המיניות, הפחדים והכאב... הנה למשל השיר "27", הגיל שלה לפני כשנה:
הגוף שלי משתנה
ואין לזה עד
ואין קונה
אני רואה אותן
הן באות
שבע שנים רעות
חולמת על האישה
שיכולתי להיות
הגוף שלי מוותר
ואין לזה עד
ואין פותר...
הלוואי והן קרובות
שבע שנים טובות
חולמת על האשה
שיכולתי להיות
איתה
והנה דוגמא קטנה 
עינב ג'קסון כהן בהופעה אקוסטית קצרצרה ב"מוזיקה היום" בגל"צ 6.2.2011
עינב ג'קסון כהן בשירה, פסנתר גל"צ וקסיו, אבנר קלמר בכינור בשיר 2
ניתוח לב פתוח
קרבות ראווה
שיר הרס

 


נעם נבו בצילום מרכוס נהון

נעם נבו רוקנ'רול
בזמן האחרון אני שומע (ומשמיע ברדיו) המון את נעם נבו. זמרת ריתם-אנד-בלוז ורוק שמצליחה למצוא את האמירה האישית והמקורית שלה בתוך כל השפע של היצירה הנשית שמציף אותנו... בת 29, במקור ממושב "ניר בנים" שבדרום. מין נפש חופשייה שהתחתנה כבר בגיל 18, חייתה בכל מיני קומונות מפרדס חנה ועד הגליל, התגרשה, ובשנים האחרונות חיה בזוגיות נשית עם עדי חלפין (שגם ביימה קליפ לשיר הראשון לה "פירורים").
גדלה על מאיר אריאל ובוב דילן וחוה אלברשטיין ובשנים האחרונות על פולק מודרני... מאז שהחליטה שהמוזיקה היא העניין שלה בחיים היא גרה במרכז הארץ, למדה חצי שנה בבי"ס "רימון" אך פרשה בעידודו של יהודה עדר שאמר שאין לה מה לעשות שם ושהיא צריכה להשתפשף בחיים האמיתיים... זה מה שהיא עושה מאז, בשותפויות מוזיקליות שונות ומגוונות , בהמון הופעות בכל רחבי הארץ וגם בניסיונות לצאת לאור בכל מיני שירים שמופיעים באינטרנט בשנתיים-שלוש האחרונות.
היא השתתפה במופע המחווה לחוה אלברשטיין 'בנות חוה', במופע העצמה הנשית "סאונד סיסטר", בערבי 'לכלוך באוזן' האלטרנטיביים של לאון פלדמן ב"אוזן בר" ומצד שני זכתה בכבוד לפתוח את אלבום ההצדעה לשירי סשה ארגוב "מסע אספלט" בגרסה עדינה ל"החולמים אחר השמש". היא שיתפה פעולה עם עינב כהן ג'קסון, רוני אלטר, דפנה והעוגיות, יעל קראוס, אלון עדר, נעם רותם דודי לוי ועוד רבים אחרים. והיא, כבר כמה שנים, חורשת את הארץ בהמון הופעות קטנות בהן היא שרה ומנגנת בגיטרה אקוסטית ובמפוחית ובזמן האחרון איתה הרכב מהודק שכולל את יונתן לויטל בבס, גיל לואיס בגיטרה ושיקו סיני בתופים. על הבמה אי אפשר לעמוד מול קסמה, קטנה ורזה היא ממלאת את הבמה בנוכחות כובשת, יודעת להיות עדינה ומלטפת ומה שקצת פחות שגרתי במחוזותינו, יודעת גם לכסח באנרגיות רוק'נרול מתפרצות. עם חיוך מקסים והומור עצמי היא משחקת אותה אדישה אבל היא בוערת מבפנים. עומדת להתפוצץ.
תיכף יוצא אלבום הבכורה שלה "בחוץ העולם יפה" בהפקה מוזיקלית של ליאור טבת ועם הרכב נגנים מעולה שכלל את עמית יצחק בגיטרה (וכשותף בהפקה ובחלק מהעיבודים), פיטר רוט בבס, עדי רנרט בקלידים וניר מנצור בתופים. תריסר שירים שהיא כתבה והלחינה, חלקם כאלה שהיא סוחבת איתה כבר יותר מחמש שנים... וכבר יש לה שירים חדשים...עכשיו הזמן שלה.

צילום אור הרפז



יום ראשון, 21 בפברואר 2010

מיכל גבע

קרח לוהט
פעם הראשונה בה שמעתי על מיכל גבע הייתה לפני כשש שנים בתחרות "רוק רימון".
שלוש שנים אחרי שכיכבה שם קרן פלס, בשנה שבה השתתפו גם אריק ברמן ואיה כורם, לקחה גבע את המקום הראשון עם להקת BABIES שאותה הובילה בשירה וגיטרה אקוסטית ובה בלטה גם חברה שלה, עינב "ג'קסון" כהן שניגנה להפליא בפסנתר. קצת אחרי התחרות ההיא מיכל גבע עזבה את בי"ס "רימון" בתום שנת לימודים אחת בלבד כדי לעבוד על אלבום הבכורה שלה.

מיכל גבע היתה אז בת עשרים, ומוסיקאית כבר מגיל 15. היא אחותו הקטנה של ניר גבע שהיה פעם ב"צעירי תל אביב" ושיש לו להקה מצויינת בשם SQUID (דיונון). בהשפעתו היא התחילה לכתוב שירים ולמדה לנגן בגיטרה ובפסנתר. וממנו, לדבריה, למדה לאהוב את ג'ף באקלי ו"רדיוהד" ועוד אמנים לא פשוטים ולא קלים לעיכול. על פי ראיון איתה ב2007 היא גם אוהבת ומושפעת מרג`ינה ספקטור,בק, אביתר בנאי, פיונה אפל, "פו פייטרס", אלאניס מוריסט ו...אביב גפן, שאיתו, כילדת-אור-הירח בדימוס תמיד חלמה לעבוד...




וכך, מידי פעם ביצבץ שמה בכתבות שונות על "הדור הבא של רימון" ובעיקר במיני הופעות קטנות, ביניהם לבדה, או עם עינב כהן בפסנתר, גיל לואיס (שהוא גם בן הזוג הפרטי שלה) בגיטרות, נעמן טל באקורדיון גיטרות, עדי הר צבי או נועם ורדי בבס ואיתן רז בתופים. בכל מקום שהתייחסו אליה הייתה מעין הסכמה על כך שהיא טיפוס של גם וגם... גם רוקרית שיודעת לתת בראש ולקסח עם גיטרות רבות עוצמה וגם בלדיסטית מלודית שנוגעת בלב עם פסנתר שקט ועדין, גם נשמעת כמו ילדונת תמימה וגם יודעת לשחק אותה שואו נשי וסקסי, גם צנועה וחפה מפוזה וגם בומבסטית ומוחצנת סטייל דיווה, גם עושה מוסיקה שונה ומיוחדת וגם יודעת לכוון למיינסטרים-אמצע-הדרך... מצד אחד היא שרה גרסה מיוחדת ל"ערב של יום בהיר" אפרים שמיר ומצד שני היא שותפה לכתיבת שירים באנגלית ללהקה של אחיה, שהוא, אגב, אינו ניר גבע הגיטריסט שהיה עם "הדג נחש" ורמי קלינשטיין והוציא לא מכבר אלבום (מאד יפה) בעברית בשם "תיקון".

בשנת 2008, כשמיכל עדיין בדרך לאלבום, הוציאה SQUID סוף כל סוף את אלבומה הראשון שההקלטות לו התחילו ב2005. הרכב הלהקה בשלב זה כלל את ניר גבע בשירה, טל לוי בבס, יונתן פריג' בגיטרות ובועז וולף בתופים וקלידים. עם זה האחרון יצרה מיכל קשר מיוחד, והוא הפך להיות המפיק המוסיקלי של אלבום הבכורה שלה.
השיר הראשון שיצא מתוך האלבום, "פה השמש", לא עורר תשומת לב מיוחדת בתחנות הרדיו, אבל אז יצא "קרח" והבהיר שגבע אינה עושה חשבון לשום פלייליסט... שתיים ורבע דקות של רוק גיטרות מכוסח שבו היא פורקת את העצבים לה על מישהו שעיצבן אותה:
"...כבר בהתחלה
אני הייתי צריכה
לראות שאתה מאד עייף
הגעת אלי לנפוש
נתתי לך בראש
עכשיו תעוף לפני שאתפזר
אין לך טיפת בושה בפנים
אין לך טיפת פנים בבושה
אני לוקחת
או או...
אני לוקחת
את כל הקרח שיש לי במקרר
ואאכיל אותך
קור קור קור
עד שייגמר..."

איזה כיף לשמוע מישהי צעירה שנשמעת כמו מישהי צעירה, שעוד לא יודעת הכל, שלא מתחשבנת יותר מדי עם מה יגידו עליה. איזה כיף להשמיע שיר כזה ברדיו ולדעת שהוא מרגיז את המיינסטרים, קצת בועט בתחת לנחמדות הכללית ששולטת בשידורים...
מיכל גבע היא קול חדש ומרענן ולא רק בגלל ה"קרח" הנ"ל. יש לה עוד כל מיני צבעים ורגשות, דואט עם עברי לידר בשיר מתוק-חמוץ "רומנטי", בלדת געגועים קורעת "הלוואי עלי", עוד רוק-יחסים-כסח בשם "220" ועוד בלדה יחסים-סקס מרגשת בשם "בוא עכשיו" ושיר מצויין על תאונת דרכים שמתחיל עדין ונגמר בפיצוץ, "זעם". היא יודעת להיות עדינה ויודעת לכעוס, ויש לה חברים שעוטפים אותה בעיבודי מיתרים נהדרים ובנגינה מצויינת... ובואו לא נשכח שהיא בסך הכל נורא צעירה, למרות השנים הרבות שהיא בדרך...
היא נורא מוכשרת ומדליקה ומה שנחמד שהיא עושה את זה, לפחות ככה נדמה, באיזי, בלי להתאמץ מדי. ויש לה גם הומור עצמי. בפוסטר להופעה אקוסטית שלה עם עינב ג'קסון ונעם נבו, ממש לפני שבועיים, רואים דווקא את "המלאכיות של צ'ארלי" (בגרסה המקורית, עם פארה פוסט).


מיכל גבע בהופעה בתכנית "האיש הקטן מהרדיו" ברדיו תל אביב 25.2.2010
מיכל גבע בשירה וגיטרה, גיל לואיס בגיטרה וקולות, עינב ג'קסון כהן בקלידים,
נועם ורדי בבס, איתן רז בתופים.
השירים בתכנית:
רומנטי
הלוואי עלי
קרח
פה השמש
זעם