יום שני, 7 במאי 2012

אחד: אחד X שלוש = אושר




פתאום אושר
אותה יקיצה עגומה וקודרת
אל היום המצחין
אותו הקפה הראשון
אותו העיתון כל בוקר
אותו הדבר בדיוק
חדשות לבקרים
אותו המקום במיטה
אותו החלון אותה היונה
אותה מחשבה עמומה
אותה האישה
כל בוקר
וזורח זורח השמש
וממשיך לזרוח באותו הלגלוג
פתאום אושר.
כשקוראים ליצירה "אושר" יש בכך משהו שמעורר מיד תהיות על מה בעצם מדובר... מה זה האושר הזה שכולם כל הזמן כמהים אליו? האם זו תחושת התרוממות הרוח שבאה מאהבה, מהמשפחה, מהיצירה, מההצלחה, מהעושר, מההגשמה של חלומות? או סתם מכל מיני הפרשות כימיות במוח? או שאולי זו רק מטרה בלתי מושגת שעצם השאיפה אליה נותנת לך משמעות וכוח להמשיך את החיים הרגילים והאפורים?
הדיסק החדש של ההרכב "1:1" נקרא "אושר". המילה המפורשת "אושר" מופיעה המון פעמים בשירים, ובכל זאת זה אינו תקליט "שמח" אלא יצירה שיש בה הרבה כאב ולבטים וכעס ובעיקר שגרת יום יום... כמו בחיים הרגילים. ובכל זאת, זוהי יצירה מעוררת ומענגת, עם המוסיקה המטעינה את השירים באנרגיה חיובית כמו שמוסיקה יודעת לעשות, הדרך אל האושר נראית לא בלתי אפשרית.
...כשאני צועק אושר
בורחים כאילו צעקתי פצצה
כשאני אומר אהבה, צוחקים
(מתוך "גסות רוח")
לפחות בתחום אחד יש לחברי "1:1" סיבות טובות להיות מאושרים. הם מצליחים, עם כל הקשיים הפרטיים והכלליים של תעשיית המוסיקה, להמשיך וליצור, לבטא את עצמם, להוציא את השירים שלהם לאור. הם עושים את זה כבר בפעם השלישית, ועושים את זה נורא יפה. אז אולי אין פה פוטנציאל גדול לעושר, אבל סיבה טובה לאושר בהחלט כן.

האושר מחוץ לתמונה מצד שמאל
מי אלה החבר'ה האלה שמעיזים להוציא כבר אלבום שלישי, עמוסים בשירים מצויינים, אך ללא שמות של "כוכבים" אורחים, ללא התייחסות למה שקורה סביבם במוסיקה הישראלית. לגמרי עצמאיים.
"אחד חלקי אחד" הוא פרויקט של שיתוף פעולה בין המשורר והסופר ערן בר-גיל (יליד 1969), טייס קרבי לשעבר ומורה טיסה במקצועו, ומוסיקאים שבראשם  חברי להקת "דבק". ההתחלה שלהם הייתה ב2003, כשהזמר-קלידן גדי רונן הוציא אלבום ראשון, שמתוכו שיר אחד בשם "כל כך חם" היה להיט בערוץ "מוסיקה 24". בהמשך השנה הוא הקים את "דבק" עם תלמיד בי"ס רימון, בועז ריינשרייבר בגיטרה ושירה, עידו אופק בבס ונדב ברקן בתופים. ב2005 יצא אלבום הבכורה של הלהקה, "דבק", והחברים החלו עובדים גם יענקל'ה רוטבליט, עם מור שטייגל ועם אמנים נוספים בחברת התקליטים שהקימו, "אפעס". עד היום הם מפיקי אלבומיו של רוטבליט ושטייגל, לצד פעילויותיהם האחרות.
בשנת 2006, במקביל להוצאת אלבומה השני, "נגרים", הפיקה הלהקה את הדיסק והספר הראשון תחת הכותרת "1:1" עשם ספר שיריו של ערן בר גיל. אל חברי הלהקה הצטרפו מור שטייגל בהלחנה, שירה ופסנתר. אייל גנור בבס וקונטרבס, גיא יונה בתופים, ו"הרביעיה הישראלית העכשווית" בכלי מיתר.
עוד לפני הקלטת האלבום, כתב בר גיל מחזור שירים נוסף, "ברזל",  כשבשלב ההוא היה כבר ברור לו ולחברי הלהקה שמדובר בטרילוגיה של שלושה ספרים-אלבומים.
"ברזל" יצא ב2008 (עם שירים שהושמעו קצת ברדיו, "כדור ברזל" ו"מלי בן שושן") ועכשיו מגיע החלק השלישי. ערן בר גיל סיפר שיצירת האלבום החדש התחילה במפגש שלו עם בועז וגדי במישורי רחף שליד ערד, כשהשלושה התמקמו באוהל אליו הם באים כדי לעבוד. תוך חמישה ימים הלחינו בועז וגדי כעשרה שירים ואליהם נוספו בהמשך עוד שירים, ביניהם אחד שהלחינה ושרה מור שטייגל. בשלב ההקלטות הצטרפו להרכב נגן הבס שלומי מנצור והשחקן רמי הויברגר, שמשתתף באלבום ובהופעות הלהקה בקטעי הקראה.
...לא להתבזבז בתכניות
איך לחיות את החיים
אם לא היו לי השירים
אז לא היה לי בשביל מה
(מתוך "גסות רוח")
בניגוד לשני האלבומים הראשונים של הפרוייקט, שיצאו בחברת "התו השמיני", האלבום החדש הוא יצירה עצמאית לגמרי שהופק בכספי הופעות (עם תמיכה כספית קטנה מאקו"ם) ואפשר להשיג אותו, כמו את שני החלקים הראשונים בטרילוגיה, באתר הלהקה, www.epesmusic.co.il.
יש אושר כמו שיש מצב צבירה של חומר
יש אושר!
אם יש בסלע מים יש בנפש חומר
(מתוך "יש אושר")


מימין: בועז ריינשרייבר, מור שטייגל, גיא יונה, שלומי מנצור, גדי רונן, ערן בר גיל. צילום: טל הרצוג


עם הוצאת האלבום ולקראת הופעות
ב20.5 באברקסס תל אביב
ב1.6 בתאטרון תמונע תל אביב
ב12.6 באברם בר - ירושלים
ב5.7 בחמדת ימים
הופיעו החברים בתכניתי "מוזיקה היום" בגלי צה"ל 6.5.2012
סאונד: אסף סיטון ורפי קופפר
השירים בתכנית:

יש אושר
את אומרת
במקום בלי השראה
תתפקס
פתאום אושר
משפחה וחברים ועם

2 comments:

  1. אלבום מופת. כן ירבו במוסיקה הישראלית.

    השבמחק
  2. להקה מופלאה, טרילוגיה מופתית

    השבמחק