יום שני, 25 בפברואר 2013

קובי אשרת מפיק את קובי רכט


בחזרה לעתיד
הפעם האחרונה שהשמות קובי רכט וקובי אשרת חוברו יחדיו להקלטת שירים חדשים היתה לפני ארבעים שנה... בראשית שנות השבעים הם היו ביחד עם חנן יובל ב"שובבי ציון" ופעלו גם כצמד כותבים ומלחינים, וגם קצת מבצעים, עם שירים כמו "למה עכשיו" שהם שרו בעצמם  ו"לך איתה" ששרה אילנה רובינא. מאז הלכו השניים בדרכים נפרדות, אשרת הפך לאחד המלחינים הפוריים והמצליחים בארץ, רכט היה תמיד קצת יותר אלטרנטיבי, והם נפגשו לעתים למופעי נוסטלגיה חד פעמיים, אבל לא ממש עבדו יחד. והנה זה קורה עכשיו באלבום חדש של קובי רכט, שחוזר אל השירים שאהב בשנות הששים האבודות  (ואל כמה שירים יותר חדשים) בגרסות עבריות וגם בשפת המקור.


האלבום "דברים השתנו" (כשם שיר חדש יחסית של בוב דילן) כולל תרגום לעברית שכתב קובי רכט, בהפקה מוסיקלית ועיבודים  של קובי אשרת. ביניהם כבר יצא לרדיו I GO TO SLEEP  של "הקינקס" (ושל "פריטנדרס") ובאלבום המלא, הכפול, יהיו גם "הללויה" של לאונרד כהן, "I Get A Kick Out Of you" של פרנק סינטרה, "Ain't No Sunshine"  של ביל וית'רס ועוד המון קלסיקות.
ב10.3.13 יתקיים מופע השקה חגיגי של האלבום במועדון "זאפה" הרצליה.
הפרוייקט החדש הוא אמנם משותף, אבל זו הזדמנות להפנות תשומת לב בעיקר לזמר וליוזם שלו, קובי רכט. יוצר מאד ייחודי שאיכשהו, ובניגוד לשותפו המאד מצליח, לא זכה כבר הרבה מאד שנים לתשומת הלב הראוייה.
צילומים: עידו איז'ק

לפני כחמש שנים התקיים מופע מחווה לכבודו של רכט, בהשתתפות אהוד בנאי, רמי קלינשטיין, להקת "אתניקס", עדנה גורן, משה לוי, מרינה מקסימיליאן בלומין, דורי בן זאב, חנן יובל וקובי אשרת. ואני זוכר את ההפתעה מרשימת המשתתפים המאד מכובדת מצד קהל צעיר שבקושי ידע מי הוא. וזה חבל, מכיוון שקובי רכט פעיל במוזיקה הישראלית כבר ארבעים וחמש שנים, בקריירה שידעה לא מעט תהפוכות, מהימים שהיה נער בעל הקול הכי דומה לאריק איינשטיין ששר משירי סשה ארגוב דרך ניסיונותיו ליצור פופ ורוק אישי וההפקות שלו בחו"ל ועד ימינו... גם עכשיו בעשור השביעי לחייו הוא לא מוותר, והולך אחורה אל השיריםם הישנים, כדי להמשיך קדימה..
ההיסטוריה המוסיקלית של קובי רכט, יליד תל אביב 1947, החלה כשהיה ילד שהעריץ את אלביס פרסלי אך ראה את עתידו בתיאטרון ואף הצטיין כשחקן בהצגות ב"תיאטרון לילדים" של מנחם גולן. בגיל 14 ניגן בגיטרה והקים את אחת מלהקות הקצב הראשונות בישראל, "כוכבי הלכת". בשנת 1967 הוא היה כוכב "להקת פיקוד מרכז" עם הלהיט  "גבעת התחמושת", ועוד לפני שחרורו שיחק עם בת זוגו עם איריס יוטבת בסרט "הוא הלך בשדות" והקליט עם עדנה גורן תקליט "משירי סשה ארגוב" עם קלסיקות כ"אהובתי שלי לבנת צוואר", "זמר מפוחית", "לילה בדרום" ועוד.
מיד עם שחרורו מהצבא הוחתם רכט ל"הד ארצי" כאחד מכוכבי הפופ המבטיחים של התקופה, והמשיך גם בתיאטרון, בהצגות "קטשופ", "לא ביום ולא בלילה" ובמחזמר  "קרחת".בתחילת שנות השבעים החל מתרכז במוסיקה. לבדו וביחד עם חברו קובי אשרת ובשלישית "שובבי ציון" הוא הלחין שירים בעלי צליל מרענן וחדש במוסיקה הישראלית של התקופה. מין גרסה מקומית לפופ-רוק-פסיכדלי.
מ1972 החל רכט פועל כמוסיקאי גם בחו"ל, תחת השמות קובי רקס וג'ים מסדה הוא  הקליט בהולנד,צרפת, בריטניה ושווייץ והיה בעצם המוסיקאי הישראלי המצליח ביותר בחו"ל באותו עשור. הוא גם המשיך בתחום המשחק, למשל בסרט "הלהקה" ובמחזמר רוק בשם "התפוח". מנחם גולן החליט להפוך המחזמר לסרט בומבסטי שצולם בברלין עם פסקול שהפיק רכט בארה"ב, והוציא אותו לשנים אחדות של חיים כפולים, בארה"ב  ובישראל.
ב1983 יצא אלבום הבכורה שלו "מסתובבת שמועה" ובו רוק אישי, קודר ומחוספס, קר ומנוכר.הוא גם עבד עם מוסיקאים אחרים, בין השאר עיבד את "ברווזים ברווזים" לזמר עובד והפיק את "היחידה לטיפול נמרץ". בהמשך שנות השמונים המשיך רכט להקליט ולהופיע בישראל, בין השאר בלהיטי רוקנ'רול בסגנון שנות ה50, אך עיקר פעילותו היתה בחו"ל, כלחין סרטיו של מנחם גולן "כוח הדלתה" ו"מסכת המוות האדום" והפקות נוספות.
ב1992 חזר רכט לישראל והקים עם יושי שדה את צמד "ההוא", הוציא אלבום יפהפה בשם "נגד הלב", הופיע מעט אך לא שכה בהצלחה. שלוש שנים לאחר מכן יצא אלבומו השני כסולן "קובי רכט" וב1998 יצא אלבום אוסף ובו 18 ממיטב להיטיו של רכט בכל הזמנים ושיר אחד חדש, "כל נדרי" שכתב יואב גינאי ללחן האחרון של סשה ארגוב ז"ל (שנפטר ב1995). הפעם הבאה היתה ב2003 כשרכט עידכן את הצליל שלו והוציא את האלבום "הרגע הנכון" בעיבוד והפקה מוסיקלית שלו עם טל שגב ופיטר רוט (ועם רמי פורטיס כאורח בשירה בשיר הנושא). הוא גם חזר אל שותפתו הוותיקה עדנה גורן ואל מופע משירי האלבום הקלאסי "שירי סשה ארגוב". שקיבל, ארבעים שנה אחרי הוצאתו, "אלבום זהב". הוא כבר לא ילד, אבל כששומעים אותו חוזר אל השירים הישנים ההם, מבינים איך המוסיקה שומרת אותך צעיר.

אין תגובות:

פרסום תגובה