יום שישי, 5 ביולי 2013

דני ליטני ממשיך

דני ליטני בן 70
ב1978, כשהיה בן 35, הוציא דני ליטני את אלבום הסולו הראשון שלו "יחס חם". הוא עשה את זה אחרי יותר מ15 שנות קריירה, אחרי שהיה שותף להקלטת לא פחות מארבעה אלבומים, וליצירת עשרות שירים מצליחים. אז למה אלבום בכורה רק אז? כי ככה. כי לדני ליטני יש קצב משלו, והתנהלות אמנותית משלו ודרך שאינה מתחשבת בשום אופן במילים "מה שמקובל". הוא מיוחד ועצמאי. וזהו זה. וכך כשהוא בן 70, שחקן ויוצר ואחד הזמרים הכי גדולים במוזיקה הישראלית, מחזיק בארון (המטאפורי) רק תשעה אלבומים ועוד אלבום אוסף כפול אחד. הייבול הדל הזה מעציב במיוחד מפני שאין אצלנוו הרבה בלוז, לא רק מבחינת המבנה המוזיקלי אלא גם בהרגשה המחוספסת, המרירה מתוקה, והשירה מלאת הנשמה. דני ליטני הוא אחד היחידים שעושים בלוז בעברית, גם בתקליטים שהוקדשו במיוחד לחידושי בלוז לשירים עבריים וגם בשיריו המקוריים.


הוא התחיל את דרכו כמלחין דווקא, ויצר לא מעט שירים מורכבים בסוף שנות הששים – תחילת השבעים. את קולו ואהבתו לשיר הוא גילה רק אחר כך, ומאז הוא עושה את זה בהתמדה. פרט להפסקה בשנות השמונים, ליטני כל הזמן כותב, מקליט ומופיע. ממש כמו אלילו בוב דילן. אפילו בשנים האחרונות, כשהוא הולך ומתחרש בשל מחלה באוזנו התיכונה, הוא לא מפסיק לשיר ולהופיע, וגם קצת להקליט. בכל פעם שאני פוגש אותו, על במה או בתקשורת או פנים אל פנים, אני נזכר עד כמה הוא שונה ומיוחד. מצד אחד זמר ענק. אחד הטובים ביותר ששרו בארץ. ומצד שני, איש צנוע, ביישן וחף מכל אגוטריפ. הוא בן 70, קשה להאמין. מבוגר בגופו, ולמוד לא מעט סבל ומחלות (כולל סרטן והתקף לב ובשנים האחרונות גם ירידה חדה בשמיעה), אך בנפשו האמנותית, הוא נשאר צעיר.

לפני חודשים אחדים הקליט דני ליטני שיר חדש בשם "הפרעת קשב" שכתב והלחין לו קובי לוריא, ובו הגיב, לראשונה בהקלטה, להתדרדרות ביכולת השמיעה שלו.
כבר לא שומע חדשות, לא הכפשות, לא הכחשות,
אין לי מושג ירוק מה מתרחש,
לא איך פוליטיקאי מיקרובּ, מוכר הכל - רק תן לו ג'ובּ,
תודה לאל, אני חירש.
גם יש לי פטור מלהקשיב, לזבלנים שמסביב
בזמן שאנשים טובים עולים באש.
אני פטור מאטימות, אני לא פה, אני על mute,
תודה לאל, אני חירש...

הוא הולך ומתחרש ובכל זאת הוא ממשיך בדרכו המוזיקלית. לפני שלושה חודשים הגיע לאולפן גל"צ לקראת הופעה בפסטיבל בלוז עם להקתו של רוני פיטרסון. לפני שהוא מתחיל לנגן ולשיר אני שואל אותו איך הוא מסתדר מבחינה חברתית בלי לשמוע...
דני: "פיתחתי מזמן שיטה... כשאני בחבורה של אנשים אני מסתכל וקולט את הבנאדם שנראה לי הכי חכם, עומד לידו ועושה מה שהוא עושה. כשהוא צוחק אני צוחק וכד'. בדרך כלל זה עובד"
ואז הוא שר, שני שירים ("אופליה" ו"עד סוף הקיץ") ליווה את עצמו בגיטרה ובמפוחית והיה... ממש נהדר. לא בגלל הנחת נכה, אלא באמת. הוא נשמע ממש טוב.
יואב: איך אתה עושה את זה? איך אפשר לשיר בלי לשמוע את עצמך, ובכל זאת לא לזייף.
דני: אני לא יודע. בהתחלה הייתה לי בעייה מאד קשה. הייתי מזייף והייתי פוחד. עכשיו אני זורק את עצמי לתוך ההופעות. לתוך השירים. אני לא חושב על זה... וגדי בן אלישע, הגיטריסט שמלווה אותי הרבה שנים, אומר לי שזה נשמע כמו בימים ההם. מסתבר שהגוף מפתח מעין מעקפים... למשל לחץ בגרון זה מעקף. אני מרגיש ששנים אני שר שיר מסויים עם לחץ מסויים, ופתאום כשהלחץ משתנה אני יודע שאני לא בטון הנכון... אני כבר לא מזייף והבעייה היחידה היא שאני לא נהנה מהשירה יותר. אני רק נהנה מהקהל, מהתגובות של הקהל..."
וזה עצוב מאד, שזמר ויוצר כל כך מוכשר שלא נהנה מהדבר שהוא עושה כל כך טוב...  ומצד שני יש בגישה של ליטני משהו מאד אופטימי. הוא לא מוותר, והגוף שלו מלמד את עצמו לעקוף את החרשות, ואני מאמין שהוא עוד יחזור להנות גם מהמוזיקה שלו. מגיע לו.

הנה כמה נקודות ציון ב70 השנים הראשונות...
להקת "הרווקים"..."תיאטרון חיפה"..."ירושלים של ברזל"... "הנמר הנוראי"..."תאטרון בימות"... "איש חסיד היה"... לחנים ל "דלילה", "ציף ציף מעל הרציף", "טרזן על העצים", "אל תשיר לאף אחרת", "כל שהיה בינינו", "ולא היה בינינו אלא זוהר", "מעין אחרית הימים", "לתמונת אמא", "נחל שלי", "לפתח הר הגעש". שירים ומופעים "נים לא נים", "דלילה"," ערב פתאומי" ("אדם זקן"), "זה הכל בינתיים, בינתיים זה הכל" ן"מכתבים למערכת" עם יהונתן גפן, להקת "שמיים", "בראש אחד" עם יהודית רביץ, "הבזאר הגדול" משירי מישל פוגן, האלבום "יחס חם", קפה-מסעדה "הבקתה" בתל אביב, דיבוב בסרטים ובסדרות טלויזיה, "קשר אייר" שכתב יהונתן גפן, "הללויה הוליווד" ו"הללויה ברודווי", הופעות קמבק עם יהונתן גפן, "זה הכל בין שניים", אלבום שני "תקופת החיץ", שחקן-זמר בסרטו של אסי דיין "החיים על פי אגפא", האלבום "מין OUT", שני אלבומי בלוז בעיבוד והפקת קן ברג'ס, "ארבע על ארבע" עם דני רובס, יואל לרנר ואורי הרפז, מופע גוספל עם איריס ועופר פורטוגלי,מופע משותף עם גיטריסט הבלוז רוני פיטרסון, אלבום האוסף הכפול "סיכום ביניים", הופעות עם אריק סיני... וכל הזמן הזה אחד מהכי טובים בארץ בבאולינג.

אין תגובות:

פרסום תגובה