יום שני, 15 ביולי 2013

טוב שחזרת!

סופר לא סתם
אלברט סופר מוציא סוף סוף אלבום בכורה! לרוב מאזיני הרדיו או הקוראים הצעירים של ימינו אני מניח שההתרגשות מהידיעה הזו לגמרי לא מובנת ואין להם מושג על מי מדובר. אבל לנו, וותיקי דור "רוקסן" (בלי שום קשר לגיל) זוהי ממש בשורה משמחת, והעובדה שמדובר באלבום מצויין היא בונוס ענק. לא רק שהוא חוזר, אלא עושה את זה נהדר!
כשהם שואלים לאן נעלמת
הם לא מתכוונים שתספר
בעצם הם אומרים, מה פתאום הופעת
ולכמה זמן אתה חושב להשאר
(מתוך "כשהם שואלים")

צילום: מאיה תל אביבי דר
אז בואו נחזור לרגע לתקופה מאד שונה מהיום במוזיקה הישראלית. סוף שנות השמונים. הזמר והגיטריסט אלברט סופר הגיע מבאר שבע למרכז וחיפש שותף להקלטת שירים שיצר. הוא פגש את גיל סמטנה, טכנאי הקלטות בגל"צ ונגן בס (עם "הפליטים" של אהוד בנאי ועם פורטיס וסחרוף), והקים איתו להקה בשם "אלגנט", כשאל השניים מצטרפים שני חברים מלהקת "אפור גשום", אותה סמטנה הפיק מוזיקלית, הגיטריסט אורן קפלן והמתופף אורן רביב.
סופר צועק מאחור, קפלן מימין, סמטנה משמאל ורביב מלפנים
"אלגנט" באה מתוך אהבה לפסיכדליה של שנות ה60 וגל חדש של ה80 . הם הופיעו הרבה על כל במה שנתנה מקום ללהקות צעירות ומשכו תשומת לב רבה. ב1989 הוקלט שיר ראשון שלהם, בהפקה מוסיקלית של רמי פורטיס, "אחת יותר מדי", שכתב והלחין אלברט סופר. השיר הופיע בראשית 1990 באלבום "אוסף נענע", שיר נוסף, "מעל פני הים", שכתב והלחין גיל סמטנה,  יצא ב1991 באוסף "נענע 2". שני השירים לא שולבו באלבום הלהקה שהוקלט בספטמבר 1991, כמעט בהופעה חיה באולפן. באמצע 1992 יצא האלבום "אלגנט" בהפקה ועיבודים של חברי הלהקה. אלבום רוק חזק, אנרגטי ומלא נשמה של נגנים מעולים, שגם יודעים לכתוב שירים. סופר כתב והלחין את רוב שירי האלבום, ביניהם "מה אתה פוחד", "מנסים להגיע" ו"סמרגית" ועם כל הלהקה את "אם תבואי" ו"עכביש". היה להם גם  "שיר של יוסי" שהתבסס על מילים ולחן של יוסי אלפנט, המנטור של הלהקה. אחרי הוצאת האלבום המשיכה "אלגנט" להופיע מעט, בין השאר בפסטיבל ערד בערב "תרנגולי רוק" בו חידשה את "השמלה הסגולה" בביצוע גראנג'י מדליק, אך מכירות האלבום היו חלשות, והלהקה התפרקה. כל חברי "אלגנט" המשיכו להיות מעורבים במוזיקה מאז ועד היום, אך דווקא אלברט סופר, שמאד בלט ב"אלגנט", לקח את הפירוק קשה יותר מחבריו. בתחילת הדרך הוא עסק לפרנסתו בהסעת אמנים, ובמשך הרבה שנים הוא פועל על אש קטנה. הוא עבד עם איגי וקסמן וישראל ברייט, הקליט סקיצות לשיריו יחד עם אלעד כהן בונן ועודד שכטר, השתתף עם דנה ברגר ונקמת הטרקטור באופרת הרוק "סמרה" (של המחזאי הלל מיטלפונקט), מנגן עם דני אמיר וערן רייס בלהקת "הסמרטוטים ", יצר עם הגר רווה ויפעת נץ פרויקט משירי המשוררת חמוטל בר יוסף... ועוד.  ובכל השנים האלה הוא גם מכין את האלבום, תוך שהוא מתעסק בחיים עצמם. בשנים האחרונות הוא מדריך לנוער בסיכון והינו ממקימי איגוד חסות הנוער וממובילי המאבק למען זכויות העובדים שם. פעילותו החברתית וחברותו בארגון "כוח לעובדים" באה לידי ביטוי ביצירתו והשיר שכתב "בלוז המאבק" היה מהבולטים בזמן המחאה החברתית.
התרגלתי להיות עצמי
מה שאני עושה בינתיים
עד שאהיה אחר, עד אצא
עד שאשיל את קליפתי
(מתוך "התרגלתי להיות עצמי")


אז עכשיו, יותר מעשרים שנה אחרי אלגנט, זה קורה. "אלברט סופר" האלבום. סופר כתב והלחין את כל השירים, פרט לשניים שאת מלותיהם כתבה שבא סלהוב, ושיר אחד מתורגם: "הפעם הראשונה בה ראיתי את פניך". סופר הפיק מוזיקלית עם  עופר פריאון (שהיה בשנות התשעים בלהקת "היווניה הגדולה השמחה" ומאז הוא מוזיקאי ומפיק עצמאי) וניגן עם עם חברים צעירים, ביניהם חברי "הקולקטיב" רועי ריק ועידן רבינוביץ', חברי להקת Tree, שירלי קונס,  אלעד כהן בונן, דניאל ספיר ועוד. ביחד עם הקבוצה הזו הוא יצר אלבום מאד אישי, פרטי, גם כשהנושאים חברתיים כלליים. שילוב בין רוק גיטרות חזק לריתם אנד בלוז ועד כדי צלילי קאנטרי, המניחים מצע לקולו ולשירתו המאד קוליים.  טוב שחזר.

ביום שלישי הקרוב אלברט סופר משיק את אלבומו בהופעה ב"אוזן בר" בתל אביב.

אין תגובות:

פרסום תגובה