הילדים של ימינו
מאז "הכבש
ה16" (שירי יונתן גפן בלחנים של יוני רכטר ואחרים) ו"הילד הזה הוא אני" (שירי יהודה אטלס בלחני אבנר קנר) ותקליטי
המופת לילדים של אריק איינשטיין וחווה אלברשטיין, רווחת הטענה המוכרת שבימינו לא
נכתבים שירי ילדים "כמו פעם", כלומר כאלה שאינם מתחברים לטכנולוגיות
העכשוויות של העידן הדיגיטלי אלא דווקא לעולם התמים "הישן" של הילדים.
ואכן, במבט שטחי על עולם התוכן המוצע לילדים בימינו נראה כאילו הגישה השולטת היא שאם זה לא ישמע
ויראה עדכני, זה לא יוכל לזכות בהצלחה. אם העיסוק לא יהיה בדמויות מוכרות
מהטלוויזיה והקולנוע והמחשב אז ילדים לא ירצו בכלל לשמוע/לראות את זה. מבחינה
מסחרית כנראה שהגישה הזו מוכיחה את עצמה, אך מתברר שבמקביל ובאותו זמן ישנו גם
געגוע חזק לשירי ילדים חדשים בסגנון של פעם. כאלה שלא פוגעים באינטליגנציה של
הילדים וגם של ההורים.
אז הנה שניים כאלה,
ממש מהשבוע האחרון.
 |
| איור: שרית פלוט |
עלמה זהר, אחרי שלושה
אלבומים "רגילים", הפכה להית אמא והחליטה להפוך את השירים המאולתרים,
בעיקר שירי ערש, שהיא שרה לבנה הקטן לאלבום שלם. "פלא". ביחד עם השותף
המוסיקלי הקבוע שלה, אסי איילון, הקליטה עלמה תשעה שירים "קטנים", נורא
יפים ומתוקים גם כשיש בהם דוק של עצבות. לצד "איך אוכל להמשיך לישון" של
שי בן צור ו"אי שם בלב" (ג'ורג' ברסנס ואהוד מנור לשיר ששרה קורין אלאל)
היא כתבה והלחינה את כל השירים, כשהיא מכוונת למאזין צעיר מאד. היא שרה על חלומות,
טיולים, שלג, לילה, אינדיאנים בקאנו, צב וקיפוד ונושאים דומים שחדלים, למרבה הצער,
להיות מעניינים לילדים מגיל מסויים והלאה. השירה של עלמה פשוטה ומלטפת,
והעיבודים של איילון (שגם השתתף בהלחנת
שני שירים) עוטפת את המנגינות בשמיכה נעימה, עם תוספות קטנות ומדליקות: כאן
חצוצרה, כאן קלרינט תורכי ושם לאפ סטיל גיטר, כינור או פסנתר. ויש פה חברים גדולים
וקטנים ששרים (הילדה רומי ששון למשל) שמוסיפים לתחושה המשפחתית, ביתית. ימי
התום.
 |
| איור: יניב שמעוני |
"ילדי בית
העץ"
הנה רן ויאיא כהן אהרונוב מציגים את האלבום בתכנית גל"ציאיא כהן אהרון, איש "הדג נחש" וזמר סולן (בשני אלבומי סולו) וכותב שירים לאחרים ("ילד של אבא") הוא כבר אב לשניים. ובהתאם הוא מכוון לילדים קצת יותר מבוגרים... למילים שכתב אחיו הסופר רן כהן אהרונוב, הלחין יאיא אלבום כיפי וקסום שהמוסיקה בו חסרת גיל... כלומר בהחלט לא רק לילדים קטנים. שותפים לשירה הם אברהם טל, איילה אינגדשט, "הדג נחש", מורי, קרולינה ורעות יהודאי. אודיה קורן בתפקיד אמא ונתן דטנר בתפקיד אבא משתתפים גם הם, וגם חבורה של ילדים חמודים ודעתנים שיש להם הרבה מה לומר. נושאי השירים כבר מטפלים בעולם של הקצת יותר גדולים, ואולי גם של ההורים.. בית (על עץ), פחדים (וההתמודדות איתם), כלבה (וחברות בכלל), ילד לא רגיל (והתייחסות לאחר), חלומות על פרסום, שאלות קיומיות, סודות, פיית השיניים, ועוד ועוד. במוסיקה, כמו בכל התקליטים הטובים שהוזכרו לעיל, האלבום הזה לגמרי לא מתיילד, לא עושה הנחות. הוא מעין הכנה לילדים המאזינים לקראת המוסיקה שיכירו בעתיד, כשיהיו גדולים. ועם זאת, יש משהו תמים ומערסל בשירים האלה, הרחוקים כל כך מהעולם האמיתי והאכזרי שאנחנו רואים בחדשות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה