יום שישי, 9 ביולי 2010

אלקטרה

מעין הקדמה... יש רוקנרול באנגלית


לפני שבועות אחדים התקיים באוניברסיטת בר אילן הכנס השנתי של המוזיקה הישראלית "מי אני? שיר ישראלי" ובו בין השאר נערך רב שיח סוער בשאלה האם שירים באנגלית (או בשפות לעז אחרות) של יוצרים ומבצעים ישראליים ראויים בכלל להיקרא "מוזיקה ישראלית". המתנגדים (ובראשם מנחם בן) טענו שלא רק ששירים בשפות זרות אינם מוזיקה ישראלית אלא שיש בהם סכנה של ממש לתרבות העברית ובגידה בערכי המפעל הציוני (!!!). לא פחות. המצדדים (שאני הייתי אחד מהם) סברו שהשירים בשפות זרות דווקא מעשירים את היצירה המקומית, מהווים דרך ביטוי לגיטימית ליוצרים שחיים ופועלים פה ובוודאי אינם מסכנים את קיומה של השפה העברית או את החזון של הקמת מדינת ישראל. ובכל מקרה, הרעיון של "הכתבה מלמעלה", כלומר כפייה על יוצרים ומבצעים מה ואיך מותר להם לשיר ומה לא, נראה לי די מופרך בישראל 2010. נדמה לי שכבר הרבה שנים אנחנו די בטוחים בשפה ובתרבות שלנו, ולא חוששים לגורלן מול העולם האכזר שמסביבנו. ואולי בעצם לא... יש כאלה שחושבים שעלינו לחזור לשנות החמישים והששים, כשכל מה שזר היה מפחיד ומאיים.
תופעת הישראלים שעושים את באנגלית, יצויין, היא קטנה ושולית (עשרות בודדות של זמרות, זמרים והרכבים מתוך אלפים שפועלים כיום) והסיכון העיקרי שיש בה הוא ליוצרים ולמבצעים עצמם. הרי רוב הקהל הישראלי מעדיף לשמוע שירים בעברית, במיוחד כשמדובר באמנים מקומיים, והשוק המקומי, הקשה לפיצוח בכל מקרה, קשה עוד יותר למי שלא עושה את זה בדרכים המקובלות. כלומר בעברית. אני דווקא מצדיע לאלה שעושים את זה באנגלית (או בכל שפה אחרת) ומצליחים ליצור מוזיקה טובה, ברמה גבוהה. לא רק כדי "לכבוש את העולם" (שגם זו שאיפה לגיטימית) אלא בעיקר כי ככה הם רוצים לבטא את עצמם, כי זאת האמת שלהם... ובהזדמנות זו צובעים את היצירה המקומית בצבעים נוספים. למי שמחפש צלילים אחרים, שאין בפופ הישראלי העכשווי, המזרחי או הרוקי, יש אופציה למצוא אותם גם אצלנו ולא רק בלהקות ואמנים שבאים (או לא באים) לבקר אותנו.






ולעניין המרכזי: ELECTRA



זה רק רוק'נרול ואני אוהב את זה!


קחו למשל את "אלקטרה". להקה ישראלית שקיימת, פחות או יותר, כבר עשר שנים, אם אני לוקח בחשבון את הפעמים הראשונות שהבן שלי יונתן קוטנר סיפר לי על איזה להקה מדליקה של חבר שלו ניצן חורש...

עכשיו יוצא סוף סוף אלבום הבכורה המלא שלה "HEART BREAK IS FOR FOOLS". סביר להניח שגם אם הייתי מאזין לאלבום הזה מבלי לדעת על מי מדובר, הייתי נדלק על השירים המצויינים, על השירה והנגינה מלאי האנרגיה, על התחושה שיש באלבום הזה משהו מאד טרי ועכשווי ואם זאת הרבה חיבורים לתולדות הרוק משנות הששים, דרך הפנק והגל החדש של שנות השבעים והשמונים ועד ימינו... העובדה שכל זה מתרחש באלבום של להקה ישראלית ונשמע כל כך אותנטי וטבעי וממש לא רק- חקייני הוא מבחינתי ערך מוסף. לא חיסרון. אני גם נורא אוהב את זה שבתוך העולם הדיגיטלי וירטואלי של ימינו (הידעת, למשל, שבגל"צ-גלגלצ כמעט כל המוזיקה מושמעת ממחשב ואין יותר שימוש בדיסקים... גם אני הופתעתי לגלות...) "אלקטרה" נשמעים ומתנהלים כמו להקה שפועלת עכשיו (הם היו בין הראשונים שהציעו שיר להורדה חינם באינטרנט, כבר ב2006) ומצד שני אוהבי מוזיקה שלא שוכחים את הכיף של פעם. כולל הוצאת סינגלים פיזיים (ולא רק באתרי ההורדות) שבהם יש אפילו קטעי בונוס מדליקים שלא יופיעו באלבום.


ללהיט (כן, כן, היה להם להיט ענק, כולל בגלגלצ) "COMING TO GET YOU" צורף עיבוד מדליק ללהיט הרגאיי- סקא הוותיק "בני ישראל" (THE ISRAELITES) ולשיר "DAWN OF SUMMER" שנשמע כמו "דונה סאמר" צורף, הפלא ופלא, עיבוד מצויין ללהיט שנות ה70 של דונה סאמר "I FEEL LOVE".



מימין לשמאל: ניצן חורש, דורון פרחי, בועז וולף. צילום דפנה טלמון


הם נורא אוהבים רוק'נרול, רעבים לנגן, שמחים על כל הזדמנות להופיע... אם בערב הצדעה לאלכס צילטון, ואם במופעי-מסיבה של רוקבילי תחת שם הלהקה הארוך ביותר שאפשר לשמוע בארץ "THE COME ON BABY DON’T SAY MAYBES" עם רם אוריון וחברים נוספים. אהבת המוזיקה שלהם סוחפת ומדבקת ומרגישים את זה בכל שנייה באלבום שהפיק מוסיקלית ברוך בן יצחק (גיטריסט וזמר "רוקפור"). מקבץ של רוקנרול ונשמה, פאנק וניו ווייב, עם הרבה חומרים חדשים וגם קצת חידושים לשירים שהמעריצים הוותיקים מכירים כבר מזמן (""RADIO ON, "BETTER SOUND")... שכן, למרות שזהו אלבום הבכורה שלה, "אלקטרה" נמצאת בשטח כבר הרבה זמן.
ניצן חורש, שהיה חבר בלהקת "קנאק/פופ" (עם רועי ארד ושי נובלמן) הקים את "אלקטרה" בשנת 2001 עם הגיטריסט אורי כינרות (לימים בלהקת "בום פם"), הבסיסט ינאי ניר ("הזוהרים") והמתופף יוני טננבאום (אחיו של מתופף "רוקפור" איסר טננבאום).


צילום גוני ריסקין

ב2003 הפכה הלהקה לשלישיה, עם חורש, טננבאום והבסיסט דורון פרחי. אחרי כשנה של הופעות הוציאה מיני-אלבום בכורה בשם COME INSIDE בהפקה מוזיקלית של ניצן חורש ושרון קנטור. בין הבולטים בשירי המיני-אלבום (7 שירים בסך הכל) בלטו שיר הנושא המזמין ו"TO THE OTHER SIDE" שהקליפ שלו, בבימויו של אסף בילט, היה להיט בערוץ המוסיקה בתחילת שידוריו. בהמשך אותה שנה הוחתמה "אלקטרה" בחברת מו"לות בינלאומית, EMI, והוציאה EP של רמיקסים שיצרו נדב רביד, גיא גרבר ועדי גלברט.


ב2006 הקליטה הלהקה ששה שירים בהפקת ברוך בן יצחק, ביניהם Better Sound שגם קליפו הפך להיט בערוץ המוסיקה וRADIO ON שהתגלגל לאלבום החדש. הלהקה יצאה להופעות בגרמיה ובריטניה, וגם חיפשה זמן מה את דרכה בהשתקעות בלונדון. בחזרה לפעילות בארץ באמצע 2008, אל חורש ופרחי הצטרף מתופף חדש, בועז וולף. עכשיו מוציא ההרכב הזה את האלבום הראשון שלו בחברת התקליטים האלטרנטיבית "ANOVA". את רוב שירי האלבום כתב והלחין ניצן חורש, חלקם למילים של ישיב כהן, שרון קנטור, מרק לזר ובועז וולף. על ההפקה אחראי שוב ברוך בן יצחק (שדווקא חזר עם להקתו "רוקפור" לעברית, לידיעת כל המודאגים) ועל הבישול עוד אחד ממובילי המוזיקה הישראלית באנגלית, רן שם טוב מ"איזבו". בני 30 וקצת, הגיע הזמן שלהם לכבוש את העולם. או לפחות את ישראל.


צילום: גפנה טלמון








"אלקטרה" בהופעה בתכנית "האיש הקטן מהרדיו" ממועדון שבלול ג'אז 27.5.2010
ניצן חורש בגיטרה ושירה, דורון פרחי בבס, בועז וולף בתופים.
השירים בתכנית:
ISRAELITES
COMING TO GET YOU
DAWN OF SUMMER
COME INSIDE






אלקטרה בהופעת הפתעה בתכנית האחרונה של "האיש הקטן מהרדיו"
בשידור חי ממועדון שבלול ג'אז 24.6.2010
האיש הקטן מהרדיו – עם יואב קוטנר
RADIO ON






והנה הם על הבמה בשבלול עם יורז טרולי. דני זודקביץ צילם

2 comments:

  1. תהא הסיבה אשר תהא, יהיו הדיעות אשר יהיו, היצירה המקומית היא זניחה, לא משפיעה, לא צובעת, והיא רק תקופת מעבר אצל היוצר.

    הבעיה בשנים האחרונות, שיש רצף של יוצרים שחווים את תופעת המעבר על עצמם, אבל התופעה עצמה ממשיכה להתקיים.

    וכאן הבעיה הכפולה:

    מצד אחד היוצרים מתבזבזים תקופה על המשחק הזה (יצירה לא בשפת הדיבור שלך היא בדיחה גרועה במיוחד)
    ומצד שני אנו המאזינים מקבלים תחושה של רצף.

    השבמחק
  2. האלבום החדש של אלקטרה בהחלט מרענן את הקיץ, למרות שלא הייתי אומר שהוא כזה מקורי מבחינה מוזיקלית. מה שכן, קצת מטריד שיש עדיין דיונים האם יוצרים באנגלית נחשבים ליוצרים ישראלים או לא, חשבתי שהנושא הארכאי הזה כבר לא עומד על הפרק.

    יהלי סובול כתב בזמנו משהו מעניין על היצירה בעברית, שזה דווקא סוג של חיסרון בימינו למוזיקאי שרוצה להצליח:
    http://www.yalisobol.co.il/2010/01/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%97/

    השבמחק