יום שבת, 1 בינואר 2011

זאב טנא: זה שר! זה טוב!


זה שר על עצמו, זה שר על אימו
זה שר על כל מה שעבר
זה שר על אביו, זה שר על אחיו
זה שר על חלום שנשבר
זה שר כמה חם, זה שר ככה סתם
זה שר על כל מה שנותר
זה שר וזה שר ואני כבר לא שר ככה

"זה שר", השיר שנושא את שם אלבומו החדש של זאב טנא, הוא, בין השאר, מעין תגובה לכאלה שעדיין שואלים בהפתעה ואולי בביקורתיות כשהם שומעים אותו: "מה זה???!@!". וזאת התשובה: "זה שר!". כי גם עכשיו, גם אחרי 20 שנות פעילות ועשרה אלבומים, השירה של זאב טנא נשמעת כל כך שונה מהמקובל אצלנו... כן הוא עדיין "לא זמר", למרות שבמשך השנים למד והשתפר מאד בתחום זה, ואינו "נחמד" או "נעים"... אבל הוא אמיתי וחזק ויש לו מה להגיד... וזה טוב. וזה מיוחד וזה בעיקר מרגש באי הרצון שלו להיות חלק מהמיינסטרים. הוא בשלו, והוא עושה את זה באלבום החדש הרבה בזכות צוות הנגנים המצויינים שאיתו: אמיר זוסקוביץ בגיטרות וקולות, ישראל נחום בתופים ושמיל פרנקל בבס. הם לא "סתם נגנים", אלא חברים שעובדים איתו כבר הרבה מאד שנים, ישראל נחום מהאלבום הראשון שיצא ב1987, אמיר זוסקוביץ ששותף בהלחנת רוב השירים ואחראי על העיבודים מנגן עם טנא יותר מעשור, וגם שמיל פרנקל כבר שלוש שנים. לצידם מתארחים בחלק מהקטעים גם שמות "חדשים": אדם גורליצקי בפסנתר, שי צברי בשירה, אורי קאליאן בסינטי. אבל העיקר הוא החבורה הבסיסית שנשמעת כמו להקה של חבר'ה שנהנים לעשות את זה ביחד. "להקות צעירות" חייבות להאזין לאלבום הזה ולו רק כדי ללמוד שחברות בין שותפים היא רבת השפעה על איך שהמוסיקה נשמעת. בימים ספורים של הקלטה באולפן "ברדו" (על ידי הטכנאי יניב פז) ועוד קצת השלמות ומיקס באולפו "סוויטסאונד" (אורי קאליאן) הביאו את המוסיקה של טנא להשמע חיה ואנרגטית במיוחד. חלק מהשירים לא פשוט מבחינת האמירה, אבל הנגינה המצויינת של כל השותפים, והאנרגיה המשוחררת וסוחפת הופכת את כל העניין לחוויה כיפית ומרעננת. לצד שירים שכתב והלחין, לבדו או עם זוסקוביץ', מעיז טנא הפעם להתמודד גם עם קלסיקה ישראלית: "ביום מסה" של משה טבנקין, שמתי כספי הלחין ושר באלבומו הראשון ב1974. ברור שטנא אינו כספי, לא כמלחין ולא כמבצע, אבל הוא עושה את זה לגמרי בדרכו, שלם עם עצמו ואינו מנסה להעמיד פנים שהוא משהו אחר, וזה נשמע אמיתי ומרגש.
בספר השירים שלו, "זיכרון קצר", שיצא לפני שנה, כתב טנא על השירה שלו:

הרעיון שאקליט שיר באולפן היה של יהודה, חברי המוסיקאי,
בתוך תא הזכוכית, לבד מול המקרופון,
כשברקע מתנגנת שוב ושוב נגינת הלהקה,
עלתה שירתי על שירטון. 
יעקב הטכנאי עזב את תאו והגה באוזני עצת חירום,                                                                                        "אולי תנסה לדבר את השיר", 
ז'אן פול שתופף היה חסר סבלנות אפילו יותר                                                                                       "ניסית לצייר?"   
הוא שאל


וככה, עם הרבה הומור עצמי, טנא עושה את זה כבר 20 שנה. לא כזמר גדול, אבל כיוצר ופרפורמר מלא עוצמה שהולך עד הסוף בקטע שלו, ללא פשרות ובלי לעשות חשבון. וגם אחרי כל השנים האלה, כשהוא בן 63 פלוס, זאב טנא הוא עדיין אחד הדברים היותר מרעננים ומפתיעים במוסיקה הישראלית.
הגישה שלו לאיך צריך להיות על הבמה, האכפתיות לתוכן וחוסר האכפתיות למה שמסביב, המחויבות לאמירה האינדיבידואלית ובקיצור, הנאמנות לאש הפנימית... הוא יכול ללמד לא מעט מהצעירים שרק התחילו לדבר כשהוא כבר קיפץ על הבמה ושר-חירחר-נהם את שיריו כמו איזה טום ווייטס מקומי.
למרות שאף פעם לא זכה בהצלחה מסחרית גדולה הוא ממשיך, לא מתעייף ולא נשבר. את הפרנסה הוא עושה כמהנדס מזון מאד מצליח שממציא מוצרים פופולריים, כמסעדן (בעבר) וכבעל רשת למכירת נקניקיות עם כבוד (בהווה) ואת הנפש הוא ממלא באמנות...שלושים וחמש שנות כתיבה, יותר מעשרים שנות זמרה, עשרה אלבומים ועשרות הופעות, אי אפשר לעשות את זה אם לא מתוך אהבה אמיתית לעניין עצמו. לא כדי להצליח או להיות מפורסם אלא בשביל הנשמה: כי זה מה שהוא אוהב לעשות, כי הוא החליט שהוא רוצה והוכיח שהוא יכול.

בשעות בהן רוב בני דורו מוצאים את עצמם מנומנמים מול הטלוויזיה, טנא לא עוצר לרגע. בשנה האחרונה הוא הופיע כשחקן בגרסה מטורפת של "מקס ומוריץ" ובעיקר בכל מיני הופעות מוזיקה, עם רפי פרסקי, בהצדעה לטום ווייטס בעברית ובכל מיני ערבי אילתור.

זיגמונד טננבאום (יליד פולין, 1947) התפרסם לראשונה כזאב טנא ב1975, כשכתב את "איפה טעינו" שהלחין נפתלי אלטר ושר אושיק לוי. ב1981 הקליט טנא כזמר שיר ראשון שכתב והלחין, "לא לגעת", אך רק ב1987, בגיל 40, הוציא אלבום בכורה, "טנא והזאב". אחריו באו האלבומים "חתול שחור", "חצי צוחק", "חתול שחור מארח",  "הכל במקום", "זיכרון קצר", "אוסף", "הרוב חי" ו"חדר". אין לטנא הרבה להיטים (אולי "מחומצנת", "גרמנים", "הכל במקום") אבל יש לו המון מה להגיד.הוא לא מוותר על פוליטיקה ומחאה, על כאב הדור השני לשואה, על הומור עצמי ואמירות נוקבות על החיים שלנו כאן ועכשיו. תמיד בעטיפה מוזיקלית משובחת ומשוחררת ממוסכמות, אלתורי בלוז-רוק. עם השנים הוא נשמע אמנם פחות פראי ויותר "מוסיקלי" אך שוב דבר לא התרכך ולא נחלש בטירוף הנפלא שלו ובמחויבות הבלתי נגמרת שלו להיות רק הוא עצמו.

זה שר ברדיו 




עם הוצאת אלבומו העשירי "זה שר" התארח זאב טנא עם להקתו להופעה באולפן "מוזיקה היום"
בגלי צה"ל, 26.12.2010



זאב טנא בשירה, אמיר זוסקוביץ' בגיטרה וקולות, שמיל פרנקל בבס וקולות,
ישראל נחום בכחון
לוקח את עצמי ברצינות
אם כבר
גרמנים
בשבילך
איפה טעינו
יד ימין / יד שמאל
הכל במקום

סאונד: גראם ג'קסון ומני ציפל
צילומים: דני זודקביץ'



שמיל פרנקל
אמיר זוסקוביץ'



ישראל נחום

זאב טנא

אין תגובות:

פרסום תגובה