יום רביעי, 3 באפריל 2013

חנוך לוין חי. בשירים



מי מפחד ממר לוין

לקראת יום השנה ה70 להולדתו של המחזאי, משורר וסופר חנוך לוין (שנולד ב18 בדצמבר 1943) יוצא עכשיו במסגרת "עבודה עברית" אלבום חדש ומקסים משיריו, תחת הכותרת "היספיקו החיים". בניהולו האמנותי וההפקה המוסיקלית של אסף תלמודי נאספו 14 משיריו של לוין, ונעטפו בלחנים חדשים של יוני רכטר, איתמר רוטשילד, שלומי שבן ואסף תלמודי. מבצעי השירים הם המלחינים ואיתם גם קרולינה, נועם ענבר, אלי מגן, ערן וייץ, יעל נחשון, גרשון וייספירר, אסף רוט, רוני עברין וגרשון לייזרסון. השירים, גם היותר קשים ועצובים שבהם, מתמלאים שמחת חיים ואופטימיות בזכות המוסיקה הנפלאה, וההפקה המושלמת, כולל האריזה היפה ובה מילות השירים ומאמרים שונים, הופכת את "היספיקו החיים" ליצירה שלמה שמאד נעים ומרגש לחוות אותה. הקושי בחלק משיריו של לוין, המרירות והכאב, נמסים מול כוחה של המוסיקה. וכך, המוצר היפה והמאד-ראוי הזה, הוא דרך מושלמת  לציין יומולדת לאחד מגדולי התרבות העברית החדשה. 

השם "היספיקו החיים" גם מתאים לשינוי מעמדו של לוין בזמר העברי, מאז החל דרכו לפני 45 שנה . שהרי לא בתיאטרון עסקינן כאן, אלא בשירי הפופולריים. כבר די הרבה זמן, ששיריו המוכרים של לוין, גם הקשים בהם, הם קונסנזוס. עד כדי כך שקל לשכוח שלא תמיד הוא היה כזה. בשנים הראשונות שלו ככותב פזמונים הוא היה פרובוקטיבי, מעורר מחלוקת, מפתיע בבוטותו, לא מנסה למצוא חן. וכך גם התגובות ליצירתו היו לא פשוטות.
אמנם אחדים משיריו הראשונים היו קלילים וחביבים, כמו למשל "בלדה לעליזה מזרחי" ששר אריק לביא בסרט "999 עליזה מזרחי" או "מכתב מהקייטנה" ששרה תיקי דיין ב"להקת גייסות השריון", אבל את עיקר תשומת הלב תפסו שיריו הפציפיסטים. וקודם כל "חייל שוקולד" שהלחין שמוליק קראוס לשלישית "החלונות הגבוהים":
בוא חייל של שוקולד
בוא אלי אל המשלט
שב תנוח אל תירא
ותשוב לעפרך.
הטבח מגיש בשר לרב הטבחים
רב הטבחים מגיש בשר לתותחים
כל האנשים אחים מתחת לפרחים
רועמים התותחים הילדים בוכים.
בוא חייל של שוקולד...
אחי איש אמיץ היה על משמרתו נפל
חדרי ליבו פתוחים עכשיו לעשב ולטל
היה לו לאחי דם אבל הדם אזל
לא ישיבנו עוד אפילו צו הגנרל.
שמאל ימין ימין ושמאל הגדוד הולך ושר
החיים מסורבלים המות הוא קצר
כל הגדוד הולך אחר עורפו של הרס"ר
הרס"ר גם הוא הולך בדרך כל בשר.
מפתיע לדעת ששיר כזה יצא לאור בתקליט באפריל 1967, כלומר כחודשיים לפני מלחמת ששת הימים. ולא במסגרת קברט סאטירי, אלא באלבומה היחיד של השלישיה המצליחה ביותר בישראל של אותם ימים, בכיכובם של ג'וזי כץ, שמוליק קראוס ואריק איינשטיין. באווירה המתוחה של תקופת ההמתנה, נראה טכסט על חוסר התוחלת שבמלחמה מאד פרובוקטיבי, ולא מפתיע שהשיר היה אסור לשידור עוד שנים רבות.

תכנית שלי בגל"צ על שירי חנוך לוין. 
שעה ראשונה
שעה שניה... בעיקר עם יוצרי האלבום החדש
אסף תלמודי בצילום גדי דגון
בשנים הבאות המשיך חנוך לוין לעסוק בנושא המלחמה והחיים בצילה בארץ, אך בתוך מחזותיו ולא כשירים עצמאיים. עם זאת, רבים מהשירים שכתב לבמה, הוקלטו והפכו מוכרים גם מחוץ לתיאטרון. למשל בקברט הסאטירי הראשון שלו "את ואני והמלחמה הבאה" ב1968, נכלל לחנו של אלכס כגן לשיר "שחמט" שהקליטה חוה אלברשטיין שנה לאחר מכן ובלחנים שונים, גם אבי טולדנו וגלית פלורנץ. כמותם, רבים משירי המחזות שכתב לוין התפרסמו בלחנים חדשים הרבה שנים אחרי יצירתם. למשל שיר הנושא של "את ואני והמלחמה הבאה" שהקליטו שלמה גרוניך ואפרת בן צור ב2003, ו"בצער לא רב ביגון לא קודר" (מתוך "קטשופ" 1969) שהקליטה ריקי גל ב1988.
המתופף והמוסיקאי זהר לוי היה אחראי יותר מכל אחד אחר על שילובו של חנוך לוין ברוק הישראלי המתהווה בתחילת שנות השבעים. לוי הלחין את שירי המחזה "מלכת אמבטיה" שעורר, בעצומה של מלחמת ההתשה,  סערה ציבורית רבה, ירד במהירות מהבמה ושיריו נאסרו לשידור עשרות שנים אחרי שהתקליט יצא במהדורה מאד מצומצמת באמצע 1970. רק מעטים מאד משירי המחזה הוקלטו במשך השנים בגרסאות חדשות והאלבום יצא כCD 35 שנים אחרי שהוקלט.
אך זהר לוי לא הסתפק בהלחנה לתיאטרון אלא מצא בשיריו של לוין חומר טוב ליצירת פופ-רוק ישראלי משובח שלא נשמע כמוהו ב1970. עם להקת "זהר השביעי" הוא הקליט את "מצילתיים", עם רן אלירן את "התעמלות הבוקר", "כן כן כן אני אמתין", ו"חייו ומותו של גוסקינד ה13" ועם "כיף התקווה" את "אני בדרכי למוסד הסגור". ב1972, בלהקת "אחרית הימים", חזר לוי ללחניו ל"התעמלות הבוקר", "חייו ומותו של מר גוסקין", "אין מקום לשניים על עמוד החשמל" ומה שהפך ללהיט הפופ הגדול ביותר של חנוך לוין: "העץ הוא גבוה" (או בשמו המקורי "מה אכפת לציפור").
מאז "מלכת אמבטיה" כתב חנוך לוין כ60 מחזות, ובהם עשרות שירים שהולחנו במיוחד לתיאטרון. במקביל, הפכו רבים מהטכסטים שלו למאד מקובלים במוסיקה הישראלית הפופולרית, בלחנים חדשים ולעתים קרובות ללא קשר ביניהם ובין המחזה מהם הם לקוחים. מלחינים רבים התייחסו אליהם פשוט כטכסטים טובים וחכמים. הנה כמה דוגמאות:
חוה אלברשטיין הקליטה את "כשהייתי בת 16" (במקור "סיפור חייה של זונה"), את "לונדון" וגם את "לא הצלחתי בחוץ לארץ".
תיקי דיין שרה ב1977 את "אני חיה לי מיום ליום" שהלחין רפי קדישזון לסרט "פנטסיה על נושא רומנטי", וריטה חידשה את השיר עשר שנים לאחר מכן בלחנו של רמי קלינשטיין.
יהודית רביץ הלחינה ושרה את "בלדה על אדון כמעט והגברת כבר" ואת "הרגע שלפני" שזכה גם ללחן אחר של חמי רודנר.
ריקי גל שרה "בצער לא רב" שהלחין מתי כספי, את "חפש בי (פקח צעיר)" שהלחין יהודה פוליקר ואת " צופיה" שהלחין שם טוב לוי. לוי שר בעצמו "פעם במאי חיבקתי נערה".
גידי גוב ותיקי דיין שרו את "צופיה", בלחן אחר, של מיקי גבריאלוב, שהוא כשלעצמו שר את "טורקי טורקי".
יואב צפיר ולהקת הנח"ל שרו "דג מלוח ותה" שהלחינה קורין אלאל את "הנערה עם הרבה הימים" שהלחינה נורית הירש.
שלמה יידוב שר את "ואני אותך אוהב", עופר שריקי שר את "חיי", דורון שפר שר את "הבטחה" ואת "ואני אותך אוהב", מאור כהן את "רן קברן" ו"העט של בנצי" ואלי גורנשטיין את לחנו של אלון אולארצ'יק ל"כי גם במלחמה צודקת".
והיו גם כאלה שהקדישו אלבומים / מופעים שלמים לשירי חנוך לוין.
אבי טולדנו הוציא ב1990 אלבום מלחניו לשירי לוין, בעיבוד והפקה עם אילן וירצברג. בין השירים: "אבל המלכות היא שלמה", "כשאהיה גדול אהיה קטן", "התעמלות הבוקר", "שיר ההורים המחכים", "שיר שתי המשאיות", "שחמט" ו"החיים מתחילים בגיל 62".
דודי לוי יצא ב1999 את "פרוייקט חנוך לוין" עם לחנים חדשים ועיבודים ללחנים ישנים. ביניהם "הנה הארץ השלמה", "אני בדרכי למוסד הסגור", "לונדון", "הבטחה", "מה קטנות עינייך", "אין מקום לשניים על עמוד החשמל" ועוד.
המלחין - פסנתרן עמית פוזננסקי הוציא דיסק בשם "חיי המתים" הכולל 10 שירים שאת מילותיהם חיבר לוין. ביניהם "זו שעה נפלאה" ששרה קרן הדר. וגם רוני פורת ואריה זונשיין יצרו מופע משירי חנוך לוין עם צוות המופע "חיותה"..
"לחיות זה דבר נורא" אומר לוין ב"אני חיה מיום ליום", ובכל זאת "היספיקו החיים?" הוא שואל ב"ימי הקיץ" שמתוכו לקוחה כותרת האוסף החדש. עם השירים שלו העטופים במוזיקה, החיים נראים קצת פחות נוראים. הוא הספיק הרבה כאלה.
חנוך לוין בצילום גדי דגון

אין תגובות:

פרסום תגובה