יום שישי, 22 באפריל 2011

הגר רוה בהופעה בגלי צה"ל


הגר רוה ב"מוזיקה היום" בגלי צה"ל 17.4.2011
סאונד: גראם ג'קסון ורפי קופפר
צילום: דני זודקביץ'


הגר רוה בשירה, עובד אפרת בגיטרה, יפעת נץ בבס וקולות, יובל קיינר בתופים
אוהב אנוכי להלך לבדי
יום שלישי
אלנבי שם זמני



הגר רוה


יפעת נץ

עובד אפרת
יובל קיינר

והנה קצת עליה... מתוך כתבה שלי ב"ישראל היום" 11.3.2011

הדבר הראשון שבולט בהאזנה לאלבום הבכורה של הגר רוה "חפצים אחדים והלכתי" הוא הדמיון בשירה לענבל פרלמוטר ז"ל, סולנית "המכשפות" שהלכה לעולמה באוקטובר 1997. משהו בטון הכאילו ילדותי, בחיתוך הדיבור, בחיוך המסויים גם כשהשירים קשים... מאד מזכיר את ענבל שהשפעתה על הזמרות של ימינו רק הולכת וגדלה עם השנים. תוסיפו לכך את נגינת הבס החזקה והקולות שמביאה יפעת נץ, חברת "המכשפות" שמשתתפת באלבום, ואת הגיטרות-תופים המהודקים ורבי העוצמה של עובד אפרת ויובל קיינר ואולי יישמע לכם כאילו מדובר על שיחזור הצליל של הלהקה ההיא... ולא היא. היצירה של הגר רוה היא לא חיקוי ולא שיחזור. היא כותבת ומלחינה מקורית שיש לה בהחלט מה לומר על החיים והיחסים והאהבה. על הפלטפורמה שבנו לה העיבודים וההפקה המוסיקלית של עובד אפרת והנגינה המצויינת של השלישיה, היא עושה את זה במלוא הכוח וההתכוונות, עדינה וחזקה גם יחד. המוסיקה יפה, אך נדמה שהגר, שהיא כותבת ועורכת ספרים עוד לפני שהיא מוסיקאית, באה לאלבום הזה לא כ"זמרת" אלא כאשה שמתעסקת במלים, שיש לה מה לומר, ואשר מצאה דרך מוסיקלית לבטא את עצמה. דווקא חוסר היומרנות, והפער בין ההגשה הצנועה והליווי המאד מיומן, הזו הופך את האלבום למקסים ונוגע ללב.




אין תגובות:

פרסום תגובה