יום חמישי, 29 במרץ 2012

שלום חנוך. שלמה ארצי. שירים



כשהיינו ילדים?
"לילה של כוכבים" הוא אוסף של שירים נורא יפים, חלקם ישמחו גם מאזינים מאד צעירים, אבל לקרוא לאוסף הזה "שירי ילדים מאת שלום חנוך" זהו עיוות המציאות. רוב השירים אמנם עוסקים בילדים, אך אינם שירי ילדים אלא, אם כבר, שירי הורים.
כל 13 השירים באוסף נוצרו בשנים 1968-1970, רובם בוצעו על ידי אריק איינשטיין. מתוך "מזל גדי", האלבום הראשון של אריק איינשטיין שהיה כולו לחנים (וחלקו גם מילים) של שלום חנוך, שר יהודה פוליקר את "מדוע הילד צחק בחלום" (מילים לאה גולדברג), יוני בלוך ומאיה בלזיצמן את "מכופף הבננות" (מאיר אריאל), אמילי קרפל את "האדון הרופא" (שלום חנוך), ברי סחרוף ומארש דונדורמה את "רוח רוח" (מרים ילן שטקליס) ומירי מסיקה את "לילה" (שלום חנוך). רוב הביצועים חביבים ומעודכני צליל לימינו, אבל להתחרות בעיבודים המושלמים של אלכס וייס זו משימה בלתי אפשרית. כשיצא "מזל גדי" ב1968 אריק איינשטיין היה בן 29 ואב לבת מאד צעירה, שירי, שלום חנוך היה בן 22 ועוד לא אב. נושא ההורות וזכרונות מימי הילדות והנעורים ממלאים את האלבום הפנטסטי הזה, ועם זאת הוא לא כוון לילדים. קצת יותר מכך השירים שנבחרו מתוך שיתופי הפעולה הבאים של אריק ושלום, האלבומים "שבלול" ו"פלסטלינה" משנת 1970. בשיא לידת הרוק הישראלי המשיכו חנוך ואיינשטיין להתייחס לדור החדש במשפחותיהם. "מאיה" ששר יוני רכטר, הוא באמת שיר לילדה שאך נולדה, לשלום חנוך ובת זוגו ליהי. כך גם "לילה של כוכבים" (אריק איינשטיין) ששר דני סנדרסון, "אמא שלי" ששר ליבי, ו"ברלה צא" ששרה שרונה נסטוביץ. זה האחרון היה קטע אינסטרומנטלי ב"שבלול" שהפך לשיר עם מילים (שכתב איינשטיין) ב1971 באלבום הילדים הראשון של איינשטיין, עם מוסיקאי "הצ'רצ'ילים" רוב הקסלי. לעומתם "אבשלום" ששרים גידי גוב ורוני אלטר הוא לא שיר ילדים. האגדה היפיפיה שנולדה כתרגיל בכתיבה יוצרת בהשתתפות "חבורת לול" (שלום חנוך, יונתן גפן, בועז דוידזון, אריק איינשטיין, צבי שיסל ואורי זוהר) נשאה את שם בנו של אורי זוהר, אבל אם כבר, יצא להם שיר כמיהה לשלום. בטח לא שיר ילדים. כך גם "נגה" ששלום הלחין ל"שובבי ציון" (חנן יובל, קובי רכט וקובי אשרת) ושרה נינט. קשה לקבל שהשיר האירוטי שכתב מאיר אריאל מתייחס לילדה קטנה. שיר נוסף של אריאל, "לישון לישון" ששר במקור אושיק לוי, הוא שיר על דיכאון ואי חשק לקום מהמיטה. הביצוע המשעשע של "בוגי בלאגן" לא הופך אותו מתאים לילדים. לעומת זאת "בלדה בין כוכבים" (יעקב רוטבליט), ששר במקור פופיק ארנון ועכשיו אורן לביא כן מתאים, ולא משנה שהשיר נוצר לכבוד תכנית טלוויזיה שהוקדשה, בשנת 1969, לנחיתה על הירח. "לילה של כוכבים" הוא, אם כן, לא אלבום לילדים דווקא, אלא מבחר יפה של גרסות לאחת התקופות הכי יצירתיות של שלום חנוך.



בדרך אל האושר
בדיוק כשיצא "שבלול" של אריק איינשטיין ושלום חנוך, האלבום החשוב של 1970, עשה שלמה ארצי, איש להקת "חיל הים" (שהוציאה את האלבום הכי מצליח של אותה שנה) את צעדיו הראשונים כסולן, כשהופיע ב"פסטיבל הזמר" בשיר "פתאום עכשיו פתאום היום" ("אהבתיה"). מאז, פחות או יותר, חלם ארצי לשתף פעולה עם שלום חנוך ובעיקר עם אריק איינשטיין. עם הראשון הוא הגשים לפני כשבע שנים בהופעות ואלבום משותף, עם איינשטיין, הוא עושה את זה פתאום עכשיו פתאום היום בשיר יפה אחד, "חוזרים הביתה" באלבומו החדש, "אושר אקספרס". האלבום הכי טוב של שלמה ארצי מזה זמן רב.
"אושר אקספרס" ארצי קורא לו, ואולי האושר חולף אקספרס כהרף עין, אבל מי כמוהו יודע עד כמה הדרך אל האושר אינה מהירה. שלמה הוא אחד המוסיקאים הישראלים הכי חרוצים, שעובדים הכי קשה, ומתלבטים, ומתייסרים ומשליכים לפח, וגונזים... בטרם הם שלמים עם יצירה חדשה שלהם. כך גם אחרי יותר מארבעים שנות קריירה שהפכו אותו לזמר-יוצר הישראלי המצליח מכולם, כך גם אחרי יותר משלושים אלבומים, מכירות של מאות אלפי עותקים והצלחות שוברות שיאים בהופעות חיות. וזה אינו דבר של מה בכך. כשלא הולך לך, איך לך ברירה אלא לנסות ולמצוא דרך חדשה. הרבה יותר קשה לעשות זאת כשכל יצירה שלך הופכת לזהב. שלמה ארצי הצליח. לא "להמציא את עצמו מחדש", אבל בהחלט להתחבר שוב למעיין היצירה שלו, להתמלא אנרגיה טריה ולרענן את הצליל שלו. "אושר אקספרס", חמש שנים אחרי אלבום האולפן הקודם, "שפויים", הוא אלבום מגוון, רענן, עמוס בשירים טובים וברעיונות מוסיקליים מפתיעים. בהפקה מוסיקלית משותפת עם פטריק סבג (מי שהיה בשנות התשעים סולן להקת "כשניקו תתחיל לדבר" והפך מאז למפיק רב פעלים שיוצר חיבור מרתק בין רוק ומוסיקה אתנית), ובעיבודים של בן ארצי, יצרו השלושה אלבום של שיתופי פעולה, עם המון קולות וטעמים וצבעים שלא היו באלבומיו עד כה, לפחות לא במינון כזה. לא רק עם אריק איינשטיין, ברבים מהשירים נשמעים  קולות זמרים וצלילי נגנים שלא היו שם בעבר, וכל אחד מהם מוסיף משהו משלו לגיוון התחושות ולעושר המוסיקלי. כל רגע שבו "זה לא נשמע כמו ארצי" הוא מבחינה זו רגע של הישג. לצד אלה שתמיד איתו, הרבה שותפים שלא היו שם בעבר, לצד כאלה שתמיד איתו. אריק איינשטיין, גיא בוקאטי, דודו טסה, ניר מימון, אברהם טל, אבי ווקנין, אמיר דדון, מאיה בלזיצמן, ארז לב ארי, עופרי אפשטיין, אבי סינגולדה, פטר רוט, אריאל אליאב, רועי דהן, שמעון יחיא ועוד המון נגנים בניצוחו ועיבודים המופלאים של בן ארצי...  ממש "הפרויקט של...". ומאחורי כולם מסתתר אושר גדול ושלמה ארצי אחד שהצליח שוב, בגיל 62, להיות נער צעיר שמחפש.


מבוגר אחראי
אותו שלום חנוך, שיצר משהו כמו מאה שירים בשלוש השנים הראשונות לפעילותו, ממשיך כל השנים לכתוב ולהלחין וליצור עוד ועוד קלסיקות ישראליות. גם בגיל 65, בקול חרוך שירד כמה אוקטבות, המבוגר האחראי על כל כך הרבה שירים נפלאים, ממשיך לרוץ, להתחדש, למצוא זוויות מקוריות לבטא את עצמו. לצד הופעות רוק כסאח בפסטיבלים שונים ומאוחר בלילה במועדון "בארבי", הוצאת אלבומים עמוסי אנרגיה עם שירים חדשים ("שלום חנוך") וחידושי שירים ישנים ("ארבע תחנות")  פועל שלום חנוך כל הזמן ביקום מקביל, מינורי, צנוע, אקוסטי. ביחד עם משה לוי בקלידים ועיבודים הוא חוזר אל הבסיס היצירתי של השירים שלו במופע "יציאה" שרץ כבר עשר שנים. מבחר שירים מהמופע יצא ב2004 באלבום כפול. עכשיו יוצא מבחר נוסף. עם שיר אחד חדש, "כמו בשירים"  ושירים מוכרים יותר או פחות: "שיר ללא שם", "הבלדה על יואל מוישה סלומון", "דז'ה וו", "דיאלוג", "בואי לרקוד", "פתוחים לאהבה", "כל פעם קצת יותר" ועוד. פה ושם מתארחים אבישי כהן בחצוצרה, גליה חי בויולה ואלונה טוראל בקלידים. ובעיקר זה שלום ומשה. מחזירים את השירים לתחושת ההתחלה. כמה טוב שבאתם הביתה.

אין תגובות:

פרסום תגובה