יום חמישי, 18 באפריל 2013

ג'יימס בלייק השני


הולך ומתבהר

את ג'יימס בלייק, המוזיקאי הבריטי הצעיר האחראי לאלבום השנה שלי ב2011, גיליתי ממש במקרה, לא בחיפוש יזום ברשת אלא בדרך הישנה והטובה לגילוי מוזיקה חדשה, ברדיו באוטו. הפעם הראשונה היתה הפתעה גדולה שאני זוכר היטב. במהלך נסיעת ערב עם גלגלצ באוטו, ופתאום נכנס לחלל שלי שיר מוזר, מין קינה נורא עצובה ויפה, "יש גבול לאהבה שלך" שר הזמר שלא הכרתי, בליווי מינימיליסטי שכמעט לא נשמע, וכל כמה שניות המוסיקה נקטעה, בהתחלה עוד לא היה ברור שההפסקות האלה הן חלק מהשיר, וכשהגברתי את הווליום כדי להבין מה קורה, חטפתי מכת בסים בלתי צפוייה. מין תדר נמוך שמרעיד את הרמקולים ומארגן מחדש את האיברים הפנימיים. ג'יימס בלייק בלהיט שלו  "LIMIT TO YOUR LOVE" אמר הקריין, וההפתעה התעצמה מזה שהשיר הנורא לא שגרתי הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר ברשימות ההשמעה של ימינו נחשב, ולו לרגע קט, ללהיט שראוי להשמיע בשעות הפריים. איזה יופי. שמעתי, התפעלתי, והמשכתי הלאה.
הפעם השנייה ששמעתי את שמו של בלייק הייתה בעת צילום ראיון עם אביתר בנאי לסדרה "האלבומים". דיברנו על מה שהוא שומע היום ומה מרגש אותו. ושוב עלה שמו של ג'יימס בלייק כאחד היוצרים הצעירים המעניינים. ההפתעה היתה שכשכבר השגתי את האלבום הנפלא הזה, גיליתי פתאום את הדימיון בעטיפה בין אלבום הבכורה של אביתר בנאי (1997) ובין זה של ג'יימס בלייק (2011). תאמרו, סתם מקריות, ואני טוען שיש בכך משהו מיסטי. ואם יש קשר בין אביתר בנאי, שאני מאד אוהב את טעמו המוסיקלי,  ליוצר אחר אז בטח יש בזה משהו.


ג'יימס בלייק היה אז בסך הכל בן 22 ונחשב לאחד הכוחות הרעננים ומעניינים בדאבסטאפ, ביוטיוב תמצאו קטעים שלו עוד מ2009, כל מיני שטיחים של סאונד קודר ואפל. ב2010 היה לו להיט בתחום, אי-פי בשם  CMYK שבו סימפל את הזמרות השחורות אליה וקליס ואת המפיק טימברלנד.
כל אלה היו בעיני רק חימום לאלבום הראשון שלו שבו הוא מוסיף על הקטעים האינסטרומנטליים הדי מופשטים, מילים ומנגינות, כלומר שירים, נורא יפים ומלאי רגש. בעיני הטהרנים הוא אולי בוגד במורשת הדאבסטאפ "האמיתי", אבל בעיני הוא עושה משהו חדש ונהדר, יוצר שירים חמים ועמוקים, שהיו יכולים להשמע נהדר בליווי פסנתר בלבד (ואכן יש כל מיני גרסות אקוסטיות שלו ברשת), והוא שר מדהים, בקול גבוה, מאד עדין, מין קינה מודרנית, גוספל פרטי.
התוספות האלקטרוניות והסאונדים המפתיעים הם רק מעטפת לדבר האמיתי, מוסיפים עניין ותחושה של משהו חדש וזה לא היה שווה אם מתחת לאפקטים ולמניפולציות שהוא עושה על כלי הנגינה ועל הקול שלו לא היו שירים כמו UNLUCK, THE WILHELM SCREAM, TO CARE וכמובן שהשיר שפרץ לו את הדרך,  "LIMIT TO YOUR LOVE"  
שהוא בעצם קאבר, לשיר של היוצרת הקנדית FEIST, .
שנה אחרי האלבום, שזכה בהצלחה מפתיעה, הוציא בלייק אי.פי חדש בשם  ENOUGH THUNDER ובו דואט מצמרר עם הזמר והיוצר האמריקני בו איבר, ארבעה שירים מקוריים ועוד קאבר נפלא, הפעם לשיר של ג'וני מיצ'ל, "A CASE OF YOU" ("הייתי יכולה לשתות ארגז שלם מלא בך ועדיין לעמוד על רגלי"). גרסה צנועה, מינימליסטית, קורעת לב, לזמרת שהשפיעה עליו, כך מתברר, יותר מכל.

האלבום החדש

"הכל התחיל עם ג'וני מיצ'ל" הוא עומד ביח"צ האלבום החדש שלו: "היא באה להופעה שלי לפני שנתיים, ואחרי ההופעה נשארה לשוחח, כשהנושא העיקר היה איך להשאר אמן נאמן לעצמך בעולם המוזיקה של ימינו". בדרך חזרה לבריטניה, במטוס, בלייק כתב את שיר הנושא של האלבום החדש OVERGROWN:  
אני לא רוצה להיות כוכב אלא אבן על החוף, מסגרת דלת בודדה במלחמה" 
התרגום המילוני לשם האלבום הוא "מגודל יתר על המידה" כשהכוונה בעיקר לצמחים. נדמה, בלי להכיר אותו אישית, שבלייק התכוון לעצמו ולקריירה שלו. מאומן שוליים הוא הפך תוך שנה למוזיקאי מוכר שמוכר מאות אלפי אלבומים למרות שאינו "מסחרי", לאמן מופיע בהצלחה בכל רחבי העולם, ולשותף בהפקות של
שמות חמים במוזיקה העכשווית, מהשחורה, כמו קנייה ווסט, ג'יי זי וריזה ועד האבנגרדית, במפש שלו עם בראין אינו.
בשמיעה ראשונה עשוי האלבום החדש להשמע כשיכפול של הקודם. צריך עוד כמה פעמים, ואני אומר את זה לגמרי מהנסיון, כדי להבין שOVERGROWN טוב יותר אפילו מאלבום הבכורה של בלייק. הוא רק בן 24 והוא ממשיך להיות אחד הדברים הכי מעניינים במוזיקה הפופולרית של ימינו.

תגובה 1:

  1. האמן האהוב עלי. אהבתי את המסקנה שלך בסוף, כפי שהיא נחתה עלי אחרי כמה שמיעות ("זה אפילו יותר טוב מהראשון") לראות אותו מנגן על הdave smith prophet 12 עושה צמרמורות בכל הגוף.

    השבמחק