יום שני, 27 ביוני 2011

אדיר והילדות בהופעה

אדיר והילדות מופיעים ביום ד 29.6.2011 באוזן בר בתל אביב
אז קודם כל שיר חדש שלהם...



וזאת הזדמנות לחזור אל ג'אם שלהם בתכניתי "מוזיקה היום" בגלי צה"ל 10.10.2010
אדיר אוחיון בשירה וגיטרה, עידו הרשקוביץ' בבס וקולות, נדב הושע בתופים וקולות

השירים בתכנית:
לא יכול בלי
לאט לאט
מי עוד
לב אל לב   










 צילומים בגל"צ: דני זודקביץ'.


והנה מה שהיה לי לומר עליהם, "ישראל היום"  27.9.2010


איזה תענוג זה לטעות לפעמים, לחשוב שאתה יודע משהו כשבעצם אין לך צל מושג, לצפות בעקבות כך למשהו גרוע במיוחד ו...להתאכזב לטובה.
זה מה שקרה לי עם אלבום הבכורה של "אדיר והילדות". אני מודה שמראש, לפני ששמעתי צליל מתוכו, כבר היה לי איזשהו אנטי כללי נגדו. קודם כל המחשבה שהנה עוד אחד מיוצאי "כוכב נולד" שלא הצליח לקחת את הגמר נזכר פתאום שהוא בעצם רוקר בועט... אחר כך הפירגונים מכל מיני כיוונים שהזכירו באותה נשימה את "אדיר והילדות" לצד "רדיו הד" או "מיוז" (ובמקום אחד אפילו את "ג'וי דיוויז'ן" רחמנא לצלן, לא פחות ולא יותר). וחוץ מזה היה גם העניין של שם הלהקה "אדיר" ו"הילדות" שהריח לי לא טוב, משובניזם ועד פדופיליה...

אז הנה אני מודה. טעיתי בגדול. למזלי לא פרסמתי את הסתייגויותי ברבים, ולכן הפאשלה היא בעיקר ביני לבין עצמי. אני בכל זאת מזכיר אותה כאן, כיוון שיש לי הרגשה שכמוני ישנם עוד לא מעטים שקובעים את דעתם מבלי להקשיב באמת. השם, התדמית, ההקשר... כל אלה יוצרים דעות קדומות. וחבל. מי יודע כמה דברים טובים פספסנו בגלל התכונה הזו...

אז הנה אני אומר את זה, צועק את זה, בצורה ברורה: "אדיר והילדות" הוא אלבום רוק פנטסטי, אחת ההפתעות הנפלאות של החודשים האחרונים במוסיקה הישראלית החדשה.

אדיר הוא אדיר אוחיון שכותב ומלחין ושר ומנגן בגיטרות, "הילדות" הם עידו (דודו) הרשקוביץ בבס ושירה ונדב הושע בתופים, קלידים. ההפקה המוסיקלית העצמאית של השלושה מפתיעה בעוצמתה וברעננותה, אז נכון שאפשר שלשמוע שהם שמעו "רדיו הד", בשירה הגבוהה ובמעברי המקצבים... אבל כל מוסיקאי מעודכן בכל העולם (המערבי) שמע "רדיו הד" בעשרים השנים האחרונות, לצד עוד הרבה דברים נפלאים אחרים שקורים בחו"ל, והשאלה היא איך המוסיקה החדשה שאתה מושפע ממנה חודרת לתוך היצירה שלך והופכת לחלק מהשפה שלך.

"אדיר והילדות" שמעו הרבה מוסיקה טובה ועכשיו הם עושים את שלהם: נשמעים לגמרי מקוריים, ממש לא חקיינים. פאוור טריו ישראלי שמגיש בלי רגשי נחיתות רוק גיטרות (ולעתים קלידים) חם ומסעיר ומרגש. נגינה משובחת, שירה מלאת נשמה ומעל לכל, שירים טובים ולא סתם הפקה מעניינת. "אדיר והילדות" עושים את שלהם תוך אי התחשבות במה-שהולך-היום ולא רק בפופ המקומי (אין אף קטע מזרחי!!!) אלא גם בנישה של הרוק הישראלי (כולל קטע סיום של תשע דקות!!!). איזה כיף שעוד עושים מוסיקה כזאת, שיש בה מקום גם ל"סתם נגינה", להבדיל מיצירת להיט-מהודק שאין בו חופש מוסיקלי כזה... ועוד אצלנו בארץ ישראל...

אז עכשיו כשסיכמנו שאין קשר בין האלבום הזה ומה שאולי חשבת (אני חשבתי) על אדיר אוחיון  אני חוזר לרגע להיסטוריה שלו. האמת היא שאני ממעט לצפות ב"כוכב נולד" (רק מפני שיש לי המון המון המון מוסיקה חדשה לשמוע ואי אפשר להספיק הכל בחיים) אבל אפילו אני זוכר את הדיבורים על אוחיון בעונה החמישית של התכנית (בה הגיעו לגמר שלומי בראל, מרינה מקסימיליאן בלומין ובעז מעודה שזכה). אדיר אוחיון בלט בשירתו גבוהת המנעד ומיוחד, לצד פרשנותו לשירים מוכרים (ביניהם "על גגות תל אביב" של אלונה דניאל, "מחכים למשיח" של שלום חנוך) הוא הפתיע במיוחד בשיר המקורי שבחר לשיר "לצלול" (שלא מופיע באלבום של "הילדות").

טמירה ירדני מפיקת "כוכב נולד" סיפרה שבעצם אדיר אוחיון היה רוקר בכל רמ"ח אבריו עוד בטרם הגיע לתחרות, עם חברי "הילדות" הוא הופיע בצפון הארץ עוד שלוש שנים טרם התחרות, והוא בסך הכל בן 25 (חבריו ללהקה מעט יותר מבוגרים ממנו) . כך שהמחשבה הפסולה שהודיתי בה בתחילת הכתבה, על כך שהוא הפך לרוקיסט רק אחרי הכישלון, אין לה על מה להתבסס.


מסקנה א': בתחרויות כאלה ובכלל בתחרויות-מוסיקה לעתים קרובות ההשתתפות חשובה יותר מהזכייה, ועוד קצת התבשלות והתכוננות לקראת הוצאת אלבום הבכורה יכולה להועיל (אני זוכר את "החברים של נטאשה" לוקחים את המקום השני בתחרות של עיריית תל אביב שבה זכה... מי זה היה???). ומסקנה ב', אם באמת יש לך את זה ואתה מוכן לעבוד קשה כדי לעשות את זה, בלי להתפשר על האמת האמנותית שלך כדי ולזכות בהצלחה מיידית.... סופך שתגיע. "אדיר והילדות" מגיעים עכשיו.

אין תגובות:

פרסום תגובה