יום חמישי, 9 ביוני 2011

מיקה קרני



המשפחה, המציאות והריאליטי
אישית, לא יצא לי לצפות באף תכנית של "מחוברות" או "מחוברים" ולא רק בגלל שאני משתעמם מתכניות ריאליטי, אלא משום שאני מחובר ללוויין ולא לכבלים. ולכן, בשבילי, אין להשתתפות בסדרה המדוברת כל השפעה על דעתי על ה"אלבום משפחתי" של בני הזוג וילדיהם. ובכל זאת, שמעתי כמובן, על החשיפה הגדולה של משפחת קרני-שביב, ולדעתי היא עשתה להם טוב. לא יודע אם לחיי המשפחה, אבל בוודאי לקריירה המשותפת, או למעשה לשתי הקריירות, שלה ושלו, המתנהלות במקביל ונפגשות רק לעתים. זה עשה להם טוב, כי אנחנו חיים בעידן השיווק, והתחרות על תשומת הלב הולכת ונהיית מטורפת משנייה לשנייה. מאות שמות חדשים צצים מידי שבוע בצונאמי התקשורתי שמציף אותנו, ומי היה שם לב לבחור צעיר ומוכשר בשם יותם אחרק קרני, לולא היה מופיע כשותף ביצירה וכזמר בשלושה שירים ב"אלבום משפחתי" של אמו ובן זוגה. יותר מכך, איזה סיכוי היה למיקה קרני ולמיקי שביב בעצמם לקבל את ההתייחסות התקשורתית המגיעה להם? הרי שניהם יוצרים וותיקים ומעניינים שממשיכים לעשות את זה כבר הרבה מאד זמן אבל אין להם שום גימיק חדש. מי היה מקדיש להם יותר משנייה ורבע אילו לא היו פותחים את ביתם ולבם למצלמות הטלוויזיה? כמה כתבות או "אייטמים" קראת בעיתונים או ראית בטלוויזיה או שמעת ברדיו על האלבום הקודם של מיקה קרני? או על זה של מיקי שביב? אולי, ללא איזשהו מהלך קיצוני (והשתתפות בתכנית ריאליטי היא בהחלט מהלך כזה) האלבום החדש בכלל לא היה יוצא

והאלבום עצמו, אגב, בהחלט שווה תשומת לב. זהו קודם כל האלבום השמיני של מיקה קרני, היא כתבה או הייתה שותפת לכתיבת רוב השירים בו, "עוגן במרחב", "פריז", "כמו פרפר", "שיר ברוח", "רגע לפני", "לתמיד" וגם חידוש ללהיטה הראשון, "מיטשל". מיקה קרני, גם באלבום הזה ובכל השינויים שעוברים עליה, ממשיכה ללכת בדרך העצמאית שסללה לעצמה, בשירים חכמים ומתוקים שנשמעים מוכרים כמעט מהשנייה הראשונה. יש לה הסטייל המיוחד שלה, בשירה ילדותית משהו היא מציגה שירים בעטיפה כאילו-קלילה אך אף פעם לא נדושה או קיטשית. ביחד עם מיקי שביב כשותף מרכזי בעיבודים ובהפקה המוזיקלית ובנגינה המוזיקה היא ריתם-אנד-בלוז עכשווית, עשירה בשכבות ורעיונות מעניינים באוזן. מיקי גם שר איתה דואט אחד ("פריז") ולוקח סולו בשני שירים שכתב בלעדיה. אחד מופנם ואינטימי ("חדרי הלב") והשני כיפי ומרקיד ("הורס אותי") שניהם מעוררים געגוע לאלבום שלם שלו, דבר שלא קרה מאז 2005...


בשל הקישור לתכנית הריאליטי "אלבום משפחתי" נראה כמו פרוייקט משותף. אך למרות השתתפות בני המשפחה ביצירה, ועל אף שנשתלו בו קטעים מוקלטים ביתיים בין השירים ("ארוחת שבת", "החדר של יותם"), זהו לא אלבום של קבוצה אלא, בעיקר, אלבומה של מיקה קרני שמציגה את המשפחה שלה, בתוך השירים ומחוצה להם. והמשפחה שלה, מסתבר, אוהבת כל מיני סוגי מוזיקה שאין ביניהם משותף, פרט לעובדה שכל אחד מהם מאד מוזיקלי. על הבעל, מיקי שביב, כבר היו רמזים למוזיקליות בעבר, אם לא בשני אלבומי להקת "טנגו" או בשלושת אלבומי הסולו שלו, או באלבום המשותף עם מיקה ("עולם אחר"בשנת 2001) אז בטח במאות ההקלטות בהן השתתף מאז שנות השבעים, עם גדולי זמרינו... מפתיעים יותר (בגלל הראשוניות שבהם) המפגשים עם שתיים מתוך שלוש הבנות המשותפות למיקי ומיקה, יסמין בת ה12 ועמליה בת ה7 שרות בתקליט (השלישית, תכלת, בינתיים רק הצטלמה לעטיפה) וליסמין יש אפילו סולו משלה שכתבה והלחינה לה אמא: "כמו פרפר". בנה של מיקה יותם, בן ה21, הוא הפתעת האלבום. יותם שר שלושה שירים שהלחין, אחד מהם בדואט עם מיקה, והוא היה שותף איתה להלחנת שיר נוסף וגם השתתף בעיבוד והפקה מוזיקלית, בנגינה ובתכנותים. שיתוף הפעולה עם יותם מרגש במיוחד למי שעוקב אחרי מיקה קרני מתחילת דרכה, ברמת הריאליטי האמיתית, לא הטלויזיונית, וגם בהיבט האמנותי.
מיקה ילדה אותו כשהיתה בת 17 בלבד, ונהגה להביא אותו כתינוק להופעותיה הראשונות וגם לאחר מכן, כך שהוא היה חלק מהקריירה שלה, ובוודאי גם יצירתה. באלבומה "מגדלור" ב2004, הוקדש "שיר מספר אחת" ליותם, נער מתבגר בתקופת הכסאח מול ההורים, שקצת מתרחק מהבית, וההבטחה לתמיכה בו... כמעט שבע השנים אחרי הוא שוב חלק מהמשפחה שלה, ויש בזה משהו מאד מעודד...    
צילום שירי יונגמן

  והנה מיקה קרני ביחד עם שרון עזריה בהופעה בתכניתי "מוזיקה היום"
  ששודרה בגלי צה"ל ב31.10.2010

מיקה קרני בשירה,גיטרה וכינור. שרון עזריה בשירה וגיטרה.
השירים בתכנית:
סיפור לפני השינה
שלך לנצח
מגדלור
COMES A TIME (ניל יאנג)






 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה